עמודיה שבעה קלא

פני לבנה ואלו היינו יחד ודאי לא עלה על רוח אדם לומר שיש אלוה ח"ו מבלעדיך כי אנו היינו מכחישים זה את זה וע"י זה הכירו כלם אלוהותך אבל עתה שאני מסתלק ויהושע לבד יהיה עמהם יש לחוש שלא יטעו ח"ו לומר שהלבנה היא אלוהות לכך יפתחו כל השערים בשמים ויראו שאין אלהים זולתיך וארז"ל המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים לפי שמעטה הפיס דעתה שתהא יוצאת עם חיילותיה וא"כ אע"פ שנתמעטה הלבנה מ"מ יש לה פיוס וכבוד ע"י שהיא יוצאת עם הכוכבים אבל אם היה החמה שולטת גם בלילה ויוצאת ג"כ עם הכוכבים היה ללבנה העדר כבוד במיעוטה ונגד זה היה ג"כ העדר כבוד לחמה כי בזמן שליטת הלבנת הי' בהכרח לה להיותה עבד ללבנה ואין פיוס גדול מזה שיהא אדון עבד לעבדו כנזכר לעיל וזה היה הוויכוח בין משה וחמה ולבנה כי משה הלך לחמה ולבנה אמר חמה ולבנה בקשו עלי חמה ולבנה דייקא ר"ל אחר שהקב"ה ברא אתכם שני מאורות וכל זה הי' כדי שיכחיש זה את זה ובהכרח להיות שני מאורות ואם כן בקשו גם עלי רחמים שגם אני פני חמה והקב"ה רוצה להפרידני מיהושע פני לבנה ויש לכם לבקש עלי רחמים כי פן ואולי גם עליכם יעבור כוס שהרי הקב"ה אינו מדקדק שיהיו דווקא שני מאורות והשיבו לו עד שנבקש עליך נבקש על עצמינו שנאמר וחפרה הלבנה ובושה החמה ר"ל דודאי אם לא נבקש עליך אין לבקש על עצמינו משום שיחפור הלבנה ובושה החמה כי זה יקיים באחרית הימים אבל אם נבקש עליך יתקיים זה עכשיו מיד כי בבואך לארץ ישראל ותשלוט בזמן שליטת יהושע ודאי גם החמה ישלוט בזמן שליטת הלבנה וע"י זה יהיה חפירה ללבנה כי כל כבוד הלבנה אינה אלא שיוצאת בחיילותיה הכוכבים ואם גם החמה יוצא עם הכוכבים ודאי יעדר כבוד הלבנה ויחפור וגם ע"י זה יבא בושה גדולה לחמה כי החמה היא מלך והלבנה היא כעבד לפניה ואם האיר בשליטת הלבנה בהכרח הוא שתהיה עבד ללבנה ואין בושה גדולה מזו לפיכך אין לנו להתפלל עליך כי גם לפי דעתך שיגיע לנו איזה תועלת שנתקיים שניהם במרום מ"מ התועלת הזה הוא ספק שיש לומר שגם אם נפרדת למטה מיהושע מ"מ לא יפרידנו הקב"ה למעלה אחרי שאתם לא נבראתם לקיום עולם מלא כמו אנו אלא בדוריכם והחפירה והבושה שיגיע לנו ע"י שנתפלל עליך היא ודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי ואין לנו להתפלל עליך הלך משה אצל כוכבים ומזלות ונבאר תחילה למה הלך אל הכוכבים ומה השיבו לו ואגב זה יבואר מ"ש רז"ל מימה לא ראתה חמה פגימתה של לבנה והענין היא מצאתי ענין פלאי במדרשו של ר' משה נגארו בעל לקח טוב מאין יצאו הכוכבים ומביא מאמר פלאי שכאשר קטרגה הלבנה ואמרה אי אפשר לשתי מלכים שישתמשו בכתר אחד ונזף בה הקב"ה וגער בה ואמר לכי ומעטי עצמך ותתחלחל הלבנה ומרוב אימה ופחד נפלו ממנה חתוכות ניצוצות ונתפזרו בכל השמים ומהם נעשו הכוכבים ולכך לא כתיב בכוכבים בריאה כי לא נבראו בפני עצמן אלא היו חלק הלבנה ומרוב פחד גערת הקב"ה נתפזרו בשמים עד כאן ונ"ל שזהו משרז"ל וזכרנו לעיל לפי שמיעט הקב"ה הלבנה הפיס דעתה שתהא נכנסת ויוצאת עם חיילותי' הכוכבים והדבר מובן מאליו ואין להאריך בו ומטעם זה נ"ל שלא ראתה חמה פגימת לבנה שפגימתה הם הכוכבים ובודאי לא ראה אותם החמה מעולם כי בזמן צאת הכוכבים אז כבר נסתלק כל החמה מעל הארץ ודע עוד מה שאמר שמשה פני חמה שרצה לבא לארץ ישראל כוונתו היה שישתמש הוא עם יהושע פני לבנה בכתר אחד ויהיה כמו בתחילת הבריאה ולא שיהי' הוא עבד ליהושע כנ"ל בענין חמה ולבנה ע"ש אלא שני מאורות שוים ובודאי אז היה מהראוי שיאספו הכוכבים ולא יהי' חלק נפרד בפני עצמו אלא יחזרו להיות חלק לבנה כמו שהי' בראשונה חלק מחובר של לבנה ויש בזה שני טעמים טעם אחד לגריעותא כי אע"פ שיחזרו הכוכבים להיות חלק לבנה מ"מ טוב להם להיות חלק נבדל ונפרד הניכר בפני עצמו מלהיות חלק לבנה עצמה שאז אין ניכרים והכל נקרא לבנה ומטעם שני אדרבה זה טובה להם