עמודיה שבעה קל

עוסק בתורה שכולה חיים היום שוקע והגזירה בטילה מה עשה הקב"ה רמז לשמש והי' עומד ומתקשה כנגדו ואומר איני שוקע ומשה קיים בעולם וכו' ומהו הן כאדם שאומר לחבירו פלוני קבל עליך לפני המלך ע"כ ובפרשת וזאת הברכה זה לשונו אמר משה רבש"ע דבר אחד אני מבקש ממך לפני מותי שאכנס ויבקעו כל השערים שבשמים ויראו שאין אלהים זולתך ע"כ וקשה מה יום מיומיים. ובמדרש הראשון קשה למה לא רצה השמש לשקוע ולמה הי' קובל על משה וביאור הענין הוא ע"ד מ"ש בזוהר פ' ואתחנן למה נסתלק משה כאשר הגיע ממשלת יהושע לפי שמשה הוא פני החמה ופני יהושע פני לבנה וכאשר מתחלת הלבנה לשלוט ולהאיר בלילה מוכרחת החמה לסלק אורה כי כן חלק הקב"ה גבוליהם לפיכך משה פני החמה הוכרח להסתלק כאשר התחילה שליטת יהושע פני לבנה ולכך כאשר ראה השמש שמשה פני חמה אינו רוצה להסתלק אפילו בזמן שהגיע ממשלת יהושע הלבנה מיד עמדה כנגדו ואמרה איני זז איני שוקע ומשה קיים כי למה אזוז ואשקע משום שהגיע ממשלת הלבנה הרי גם משה שהוא פני חמה ומ"מ קיים אפילו בזמן שליטת הלבנה ולכך גם אני לא אזוז ולא אשקע כל זמן שמשה קיים והנה בדבר זה כוונתי קצת לדעת רבותי שגם הם ביארו מאמר זה כן אבל בדרך אחר קצת כי שאלתי על דברים אלה א"כ למה הי' השמש קובל על משה דאין שייך קובל אלא מי שעושה לחבירו איזה רעה ולפי פירוש הזה הי' אדרבה מגיע טובה גדולה לחמה שהי' מאירה גם בלילה בזמן ממשלת לבנה והי' לשמש אדרבה להחזיק דברי משה ואמרו לי שכך הוא הענין על דרך הזוהר פ' וילך שמשה רצה להיות תלמיד ליהושע א"ל הקב"ה אתה רוצה לחדש העולם וכי ראית מימיך שחמה ישתחוה ללבנה ויהי' עבד לה וז"ש הקב"ה השמש קובל עליך כי אתה פוגם בה כי אחת פני חמה ורוצה להיות עבד ללבנה ובודאי גם פגם זה יגיע גם לה שבהכרח לה להיות עבד ללבנה ואין לך לעשות כזאת כי אם אתה מוחל על כבודך השמש אינ' רוצה למחול על כבודה וקשה גם לי על הדברים האלה א"כ למת אמרה השמש איני זז ואיני שוקע אדרבה הי' לה לזוז ולשקוע ולא להיות עבד ללבנה בזמן ממשלתה אבל מינם ומיני תסתיים שהשמש אמרה בממה נפשך אם דעת משה להיות עבד ליהושע אני קובל עליו כי גם לה על ידי זה יגיע פגם ואם משה רוצה להיות מלך ג"כ בזמן מלוכת הלבנה דהיינו שיהיו שני מלכים משתמשים בכתר אחד כמ"ש לקמן בענין כוכבים ומזלות ע"ש אז גם אני איני זז ואיני שוקע ורוצה ג"כ לשלוט עם הלבנה בזמן אחד. ובזה תבין מה שאמר במדרש וזאת הברכה כאשר עמד משה בתפילה ורצה לבטל הגזירה נזדעזעו כל סדרי בראשית ואמרו שמא הגיע צביונו של הקב"ה לחדש עולמו וכו' וקשה מהיכי תיתי יחדש הקב"ה עולמו ולפי מה שזכרנו לעיל בטענת שמים וארץ ניחא שתשיבו לו שאדרבה כאשר יתפללו עליו יחרב העולם מיד וא"כ ודאי הי' בהכרח לחדש עולם אחר וגם לפי מה שזכרנו עתה ניחא כי א"ל הקב"ה שהוא רוצה לחדש עולם שהחמה יהי' עבד ללבנה ועל כן כאשר ראו שהוא עומד בתפילה וחשבו שהקב"ה יתן לו שאלתו ובודאי יגיע צביונו של הקב"ה לחדש עולם ועתה נבאר מדרש השני הנ"ל וע"י כך יבואר וויכוח משה עם חמה ולבנה וענין תשובתם כי מביא בעל מגלה עמוקות טעם למה בקש משה לבא לארץ ישראל לפי שראה משה שהקב"ה לא ברא לשמש לבד להאיר ביום ובלילה ולא ללבנה לבד כדי שלא יטעו הבריות ויחשבו לשמש או ללבנה לאלוהות ולכך עשה שני מאורות שיכחישו זה את זה ועי"ז יודע לכל רואם שאחד אלהינו בשמים ובארץ כמו שארז"ל במדרש בראשית ולפי שמשה פני חמה ויהושע פני לבנה חשב משה שיהי' כן ג"כ בארץ כי כל מה שבשמים הוא בארץ ורצה שיהי' חמה ולבנה יחד להכחיש זה את זה כדי שידעו הבריות שהוא אלהינו בשמים ובארץ עד כאן. והנה נראה לי שמטעם זה כאשר ראה משה שהקב"ה גזר עליו דווקא למות אמר רבש"ע יפתחו כל השערים בשמים ויראו שאין אלהים זולתיך דבשלמא עד עתה לא בקשתי על זאת כי אחרי שאני פני חמה ויהושע