עמודיה שבעה קכט

אצל שמים וארץ ותשובתם ויבואר אגב זה מדרש נפלא ברבה פ' וילך וז"ל הן קרבו ימיך למות אמר משה רבש"ע בדבר שקלסתיך בתוך ששים רבוא ואמרתי הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה אתה גוזר עלי מיתה אמר לו שכן רע רואה את הנכנסות ואינו רואה היוצאות וביאור הענין כי כבר זכרנו בעמוד הזה בשם האר"י זלה"ה שמשה שחי' ק"ך שנה לא פחות ולא יותר משום שהוא הי' תרומתו של עולם כי העולם נברא במדה בינונית, ששיתף הקב"ה מדת הדין עם מדת הרחמים וברא את העולם כמו שאמר הכתוב ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים ותרומה בינונית היא אחת מחמישים תרי ממאה מגיע מכל אלף עשרים וששת אלפים הוי עלמא ששה פעמים עשרים עולה מנין ק"ך ולכך היו שנותיו של משה ק"ך שנה ואיתא בזוהר הביאו הרקנטי פרשת בהר וז"ל שאל רבי שמעון התימני את רבי זירא שמעתי עליך שאתה בקי בחדרי תורה ושאלה אחת אני שואל ממך אמר ליה כמה שני חיי העולם א"ל ששת אלפים אמר ליה מנין לך וכו' אמר משמות שבעה רקיעים ושמות שבעה ארצות שעולים בחשבון זה שמים רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות וחשוב מספר אותיות שבעה ארצות ארץ ארקא גיא יבשה חרבה ותבל חלד וחשבון הכולל שבעה רקיעים ושבעה ארצות הוא שבעה אלפים וע"ו בחשבון אותיות גדולות של מנצפך והוציא מהם ששה אלפים לעולם ואלף ליום הדין הגדול שהוא כנגד שבת נשתיירו ע"ו הוסיף עליהם ה' משמו של הקב"ה שנשתתף עם עולמו שנאמר כי ביה ה' צור עולמים והעה"ז נברא בה' הרי פ"א ומה טיבן של אלו שאין נכנסין לחשבון מלמד שנשתתף כס"א של הקב"ה עמהם לקיים העולם שכן פ"א עולה כמנין כס"א ואלמלא כך לא נתקיים העולם ע"כ והנה זה הי' הוויכוח משה כי משה רצא לבא לא"י ואפילו רגע חדא ביאה בעלמא וכ"ש אם הי' שנה ויותר הי' מגיע לו הרבה תועלת וידע שהוא תרומתו של עולם אך חשב שיש לו ליתן תרומה מאלו פ"א היתרים על ששה אלפים ולפי החשבון הי' מגיע לו לחיות שנה וחצי ויותר אחרי שהשמות של שמים והארצות עולה לחשבון ששה אלפים ופ"א ולא ידע שפ"א אלה אינן באים בחשבון וצריך הקב"ה להוציאן לכסא כדי לקיים העולם ולכך אמר משה רבינו של עולמים בדבר שקלסתיך הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים דייקא ר"ל השמות שיש לשמים שהם שמות שבעה רקיעים וגם הארץ וכל אשר בה שהם שבע ארצות וגם להם יש שמות ושמותם מורה על זמן קיומם ומנין שמותיהם יש להם לקיים וא"כ למה אתה גוזר עלי ואומר הן קרבו ימיך למות כי לפי החשבון יש לי לחיות עוד כפי ערך תרומה של חשבון פ"א והשיב לו הקב"ה שכן רע רואה את הנכנסות ואין רואה היוצאות ר"ל אתה ממש דומה לשכן רע הרואה הנכנסות לבדו ואין רואה היוצאות כן אתה רואה כל מה שנכנס לחשבון קיום העולם ואין אתה רואה מה שיש להוציא מהם כי מנין פ"א יש להוציא לכסא שהוא עיקר קיום ועמידת עולם וזולת זה אי אפשר להתקיים לעולם רגע ואין מגיע מזה כלום הפרשת תרומה וזה הי' טעם משה שהלך לשמים וארץ וא"ל בקשו עלי רחמים כי חשב שעל ידי שיחיה יגיע להם עי"ז תועלת גדול כי אחרי שהוא תרומתו של עולם ואם יתנו לו עוד מפ"א הנותרי' ודאי גם העולם יעמוד עוד פ"א שנה יותר על ששה אלפים כי כפי שיעור התרומה הוא קיום ועמידת העולם ולכך בקש מהם שיתפללו בעדו כי בשלומו גם יהי' שלום להם והשיבו שמים וארץ עד שנבקש רחמים עליך נבקש רחמים על עצמינו שנאמר כי שמים וגו' ר"ל דבשלמא אם לא נבקש עליך אין אנו צריכין לבקש על עצמינו אע"ג שכתיב ששמים נמלחו והארץ תבלה אכתי עדיין לא הגיע אותו העת ויתקיים באחרית הימים אבל אם נבקש רחמים עליך תיכף ומיד יתקיים הכתוב הזה בנו מה שראוי להיות באחרית הימים כי אם יפריש הקב"ה לך תרומה גם מפ"א שהוא הכסא הגורם קיום והעמדת עולם ודאי אותו רגע מיד יחרב העולם כי לא יהיה לו קיום והעמדה על כן לא נבקש רחמים עליך. הלך משה אצל חמה ולבנה איתא במדרש וילך אמר משה מתוך שאני