עמוד העבודה פא

**(עליו וכן יודו אבן בי וכן וירגלו אותה שפירושו שהלכו בה ברגליהם כנלענ"ד הכותב וכ"כ בזוהר אדם היא הנשמה והגוף הוא בשר אדם עכ"ל:)** הזכיר את שם ראובן בן יעקב ניכר ומפורסם באיזה עצם ותבנית מדברים שהוא עצם ותבנית המכונה בשם ראובן בן יעקב ואין הכוונה ששם ראובן בן יעקב הוא העצם והתבנית ממש אלא אינו אלא סי' לבד לאותו עצם המכונה בשם ראובן בן יעקב והקב"ה ברא אדם התחתון בו סימנים לאדם העליון להיותו מרכבה במציאות אמתתו והם דברים וענינים פנימים דקים רוחניים בתכלית והם פרקי המרכבה אשר מהם מתפשט האור והשפע לקיום הנמצא הזה הנעשה בדמותו והם נק' ידים ורגלים עינים אזנים לא שמהות יד כמהות יד ותבנית יד כתבנית יד חלילה שהרי כתיב ואל מי תדמיון אל וגו' ואין בינו ובינינו דמיון כלל מצד העצם והתבנית כי באמת אין בו תבנית אמנם נעשה ונתקן בדמות הזה להורות שאם יזכה האדם לטהר אחד מאבריו ולהשלימו במצות התלויות בו יהי' האבר ההוא כדמיון מרכבה וכסא לדבר ההוא העליון הפנימי הנק' בשם זה האבר אם יד או רגל או עין וכן שאר האיברים ויש לחכמי האמת סימן על זה אמרו אבר מחזיק אבר כי בעשות מצות התלויות באבר הגשמי מחזיק את אבר הרוחני והעליון שיתוסף בו אור וכח גדול כי התחתוני' במעשיהם הטובים מוסיפי' אור גדול וכח עצום באורות הרוחניים שלמעלה כמד"א תנו עוז לאלהים וזה הי' חכמת אדה"ר שקרא שמות לכל דבר עד שנאמר שהיתה מעלתו גדולה בזה ממלאכי השרת כי ברוח הקודש שעליו בנה אותיו' ומלות מיוחסות עם הדבר הפנימי שיהי' השמות ההם מורים על שורש הדבר ההוא וכאלו נאמר שבידיעת התחתונים ידע סוד המרכבו' העליונות כי כל נברא למטה יש לו שורש למעלה דאל"כ איך מתקשרי' חלקי עוה"ז אם אין ליסודות שורש למעלה ואם אין לנבראי' שורש למעלה איך תתפשט ההשפע' וההשגח' בהם מאדון הכל וזאת היתה חכמה נפלאה כי השיג מקור ושורש כל דבר וכנהו בשם ההוא והוא שמו ודאי וזש"ה וכל אשר יקרא לו האדם נפש חי' הוא שמו פירושו כאלו הוא מקרא מסורס ושיעור הכתוב וכל נפש חי אשר יקרא לו האדם שם הוא שמו כלומר הוא שמו האמיתי הנאה לו כפי המקור שהדבר ההוא נשתלשל משם וכן משמע ברמב"ן לפירוש התורה

קעד ועוד אעתיק לך בעזה"י ענין נכבד מאוד מס' הקדוש שני לוחות הברית בענין שכר ועונש של המצו' שהוא מועיל מאוד להשתוקקת לעבודת הבורא אע"פ שלענין שאנו עסוקים בו אין לו שייכות כ"כ עכ"ז ערבים עלי דברי קדשו ויראתי אולי אשכח להעתיקם וז"ל שם בדף ט"ו ע"א ואתם בני שמעו אלי ודעו כי תרי"ג מצות אשר נצטוינו עליהם בעולם המעשה היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם אין השכר והעונש הסכמיים אלא טבעי רוחני נמשך בעצם כהא דתנינן שכר מצוה מצוה שכר עבירה עבירה כי שכר מצוה גשמיית שפועל זהו בעצמו שכרו דהיינו רוחניות המצוה הזו כמ"ש למעלה שכל התוארים והתיבות שבתורה שורש ועצמיות אלו התיבות הוא לשון קודש ר"ל שרשם למעלה למעלה הוא בקדושה באמת רק בהשתלשלות נמשך שנק' כך הגשמיות בהשאלה כמו כן בפעולת ועשיית המצות אין לך אפי' מצוה קלה שאין לה שורש גדול מלמעלה וזה השורש הוא בעצמו השכר ששם נדבק נשמתו וכן להיפוך בענין עבירה בר מינן כאשר רמזו חכמי המשנה ואי אתה בא לידי העבירה כי בעל העבירה נופל ביד העבירה שהוא הקליפה שורש העבירה בר מינן וז"ל ריקאנטי ריש פ' בחקותי דע כי הברכות והקללות הכתובות בתורה אינם על צד הגמול והעונש רק הם טבעיות ממש כדמיון הזורע שקוצר ובפ' תצוה האריך וז"ל אל יעלה בדעתך שהעונשים הכתובים בתורה הם כמו מלך המעניש את האדם על עברו על מצות המלך לא כן הוא רק דבר טבעי ממש כי המבטל ממצו' התור' אותו הטוב שהי' נשפע בסבת עשייתה הוא נמנע כדמיון מי שאינו זורע שדהו שאינו קוצר וכמי שאינו לובש בגדים שגופו מתקרר וכמו שטבע האש לחמם וטבע המים להרטיב וטבע הלחם להשביע כך טבע כל מצוה ומצוה לעשות אותן הטובות והברכו' שנאמרו במצוה ההוא או אותן העונשים שנאמרו בביטולם ולא כל העבירו' שוות יש עבירו' נוגעות בהיכל פנימי כגון ע"ז ג"ע וש"ד וכיוצא בהם ויש עבירו' נוגעות חוץ להיכל כגון אכילת דברי' טמאים ובדף ט"ו ע"ב מביא בשם ס' עבודות הקודש וז"ל השם הגדול הוא מקור כל הטובו' וההצלחו' כי הוא הטוב הגמור בעצמו וראוי א"כ שהתורה שנחקקה ממנו תמשך אלי' כל הטוב ההוא כי בזה תעיד על מקורה והוא שרמז דהע"ה באמרו עדות ה' נאמנה והזוכה בה זוכה בכל עושרה ואושרה בשם הגדול ממש ולפי שזה כן היה כל הטובו' וההצלחו' נמשכו' מאלי' ומחוייבת ממנה כי כן יסד המלך בטבעה כי כן חויי' לה כפי המקור אשר חוצבה ממנו כי טבע המקור ראוי שימצא בנחצב ממנו ובזה נעמוד בנקל על הברכות הבאות בתורה להולכים בתורת ה' והסוד הנעלם בזה כי כל הטובות ההם אינם בדרך יעוד המלך המייעד להם לשלם להם שכר פעולתם ולתת להם כך וכך חלף עבודתם לפי שהטוב הבא ע"י יעוד יורה שאינו נמשך אל העבוד' ואינו מחוייב בטבעה וזה פגם וחסרון גדול בחק העבודה משא"כ כשהטוב נמשך אל העבודה ומתחייב בטבעה כי זה יורה שכר וכבוד במעלת עבודה ההיא והנעבד בה ולפי שתורתינו נבדלת היא במעלה העליונה לאין שיעור מכל תורת ודת כי לזה נק' תורת ה' תמימה ועבודתינו לאלהינו עבודה אמתיית נבחרת מכל עבודה לזה ראתה החכמה העליו' להשביע ולחקקה באופן יומשכו אליה כל הטובוק וההצלחו' ויתחיי