עמוד העבודה נט

רוח לאבינו שבשמים שמתקיים ויצונו וחפצו להשפיע כללא דמלתא שורש כל עבודתינו הוא לשנחזק נח הקיבול שלנו כדי שיוכל הקב"ה להשפיע לנו טובות עצומות ומי זה האיש אשר לא ישים דברינו אלה בלבו ויתלהב לבו לעבודת בוראו כי באמת היא עבודת עצמו שעובד לעצמו ובשביל עצמו ואבינו אב הרחמן מבקש מאתנו שנעבוד אותו בשביל תועלת עצמינו איך לא יתלהב לבנו לאהבה אותו ית' אהבה עזה מאוד מאוד

קכד וזהו כוונת התנא באמרו אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס אלא היו כעבדים המשמשין את הרב שלא ע"מ לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם ר"ל אע"פ שעיקר עבודתינו הוא לשנחזק כח קיבול שלנו וע"י זה יש נחת רוח להקב"ה שמצא מקים מוכן ומוכשר לקבל טוב נמצא עבודת עצמנו קשור בעבודתו אעפ"כ מרכז כוונתינו בעבודתינו תהיה רק לשמו כדי למלאות רצונו להשפיע לו ולא תהיה עיקר כוונתינו בשביל עצמינו ונחת רוח של הקב"ה יהיה אגב גררא אלא אדרבה להיפוך עיקר כוונתינו יהי' רק למען שמו ית' שיהיה לו נחת רוח למצוא מקום מוכן להשפיע לתועלת עצמינו יהיה אגב גררא וכאילו מצד עצמינו לא היינו חפיצים בתועלת ההוא באופן שאפי' אם לא היה מגיע לנו תועלת אעפ"כ לא תהיה כוונתינו בשביל התועלת של עצמינו רק למען נחת רוחו ית' בלבד ויש נוסחא אחרינא אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ שלא לקבל פרס כלומר שכך תהיה עבודתך שלימה למען נחת רוחו ית' בלבד ולא לתועלת עצמך עד שתצטער על הדבר הזה שנמשך ממילא ג"כ תועלת עצמך והיית חושק יותר שלא יהיה נמשך ממילא מעבודתך תועלת עצמך ואז היתה עבודתך מבוררת לשמו ית' בלבד אבל עתה שנמשך ג"כ ממילא מן הדבר הזה תועלת עצמך היצר הרע מבטל מחשבתך ומטיל במחשבתך כוונת תועלת עצמך וזהו כוונת נוסחא השניה הוו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל פרס שיגמור בדעתו שהיה חפץ יותר שלא ימשך לו מעבודתו תועלת לעצמו כ"א לבורא ית' בלבד כדי שלא יוכל היצה"ר להטיל בלבו מחשבת תועלת עצמו וכן שמעתי פעם אחד מאיש צנוע שהיה מצטער על מה שהוטבע הטבע שע"י תשמיש המטה ימשך עונג גשמי לאדם והיה חפץ יותר שלא ימשך עונג גשמי כלל כדי שישמש המטה רק לקיים מצות בוראו ועתה היצר הרע מבלבל מחשבתו של אדם במה שמערב במחשבתו לקיים מצות בוראו עוד מחשבת הרגשת עונג הגשמי והוי עירוב מחשבות ועפ"י דבריו פירשתי פירוש פשוט על מה שארז"ל שכל אדם יקדש עצמו בשעת תשמיש המטה ואין ידוע במה יקדש את עצמו ואיך יקדש את עצמו וחשבתי בדעתי שענין הקידוש הוא שיקדש מחשבתו להוציא ממחשבתו כוונת הרגשת עונג גשמי שלו ויצטער על מה שהוטבע במעשה הזאת עונג הגשמי והלואי שלא היה הדבר כן ואחר זמן חנני השם חסד חנם וזיכני להבין אמיתת ענין הקידוש בשעת תשמיש ודוקא ענין הקידוש נמשך ע"י הרגשת עונג הגשמי והוא סוד נפלא ועמוק ונורא ואין כאן מקומו כי צריך אני להקדים הקדמות והצעות רבות ואין כאן מקומם והנה יצאו מענינינו הרבה ונחזור לענינינו שכל משכיל יתבונן ממה שמפרש הזוהר הן שמים לא זכו בעיניו שאין קץ ותכלית לאהבתו ית' אותנו ואנחנו הם בנים ידידים וחמודים וחשוקים וצמודים אליו והכתוב צווח ומכריז גודל אהבתו אותנו כמ"ש הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברו בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ה'. והנה כשהאומות מעלילין עלינו עלילות שקר ודנין אותנו במיתות משונות ויסורין קשים ומרים באכזרות עצום מאוד והנה אנחנו יש לכו יסורים גשמיים והקב"ה שרואה כל זה יש לו צער רוחני עצום מאוד הרבה יותר מיסורין שלנו כי יסורין שלנו הם גשמיים וצער שלו הוא רוחני שרואה שמייסרין את בניו כך וכך ומי יוכל לידע גודל צערו ית' עד היכן מגיע כי כמו שלא נודע לנו גודל אהבתו ית' אותנו עד היכן מגיע כמו כן לא נודע לנו גודל צערו עד היכן מגיע בראותו שמייסרין אותנו ביסורים עצומים ומתעללים בנו כי כפי אהבתו אותנו כן הוא גודל צערו נמצא כשהם דנין אותנו למיתות אכזריות לא אותנו הם דנין כי הוא ית' הוא עיקר הנידון שצער שלו הוא הרבה יותר מהצע' שלנו כי זה גשמי וזה רוחני ונמצא כי לא לאדם ישפוטו כי אם לה' וזש"ה כי באש ה' נשפט באותו אש שהאימות שורפין אותנו הוא ית' יותר נשפט באותו אש ממה שאנו נשפטים בו וזש"ה עמו אנכי בצרה כלומר עם צרתו אנכי העיקר בצרה כי אלי הדבר נוגע יותר ממה שנוגע אליהם וזש"ה בכל צרתם לו צר שצרתם היא צרתו ולו צר יותר והנה כשבני אדם אחרים רואים איך מי סרן את אחיהם ביסורין אכזריים מצטערים צער גדול ובוכים וכל בכייתם אינה אלא מחמת חמלה שחומלים על אחיהם שסובלים. כ"כ יסורים גשמיים בעבור עונותינו הרבים ליקח מאתנו כל נתח טוב וירך וכתף כאשר סופם מוכיח עליהם שעומדים בנסיון ונהרגים ונשחטים ונשרפין על קידוש שמו המיוחד והנה כל בכייתם אינה אלא על חמלתם על אחיהם ושוכחים את הצער הרוחני העצום המגיע לבורא בעת שמייסרין את בניו והאיך לא יתמרמר אדם על זה בזוכרו זאת תרדנה עיניו דמעה ועפעפיו יזלו מים מה שגרמנו בחטאינו ולכן אנו צועקים תמיד עשה למענך אם לא למעננו כי צערך הוא יותר גדול וכן ע"ד זה יש בקשות לאין מספר שמתפרשים על דרך זה כמו עזרנו אלהי ישעינו על דבר כבוד שמך וכמו לא לנו ה' לא לא לנו כי לשמך תן כבוד וכן רבים כאלה השם ירחם עלינו ויקבץ נדחינו במהרה בימינו יטענו