עמוד העבודה מח

דכורסייא וכמו כן עולם האצילות הוא עשר ספירות וכבר האריך הפרדס בשער שני להביא ראיות על קבלתינו שהספירות הם עשרה מבריאות העולם שנבראו בעשרה מאמרות ומהתורה שכללה כל מצותי' בעשרת הדברות ודוד הע"ה חתם ספרו בעשרה הלולים וגם קים לן דאין דבר שבקדושה פחות מעשרה עכ"ל בעל שומר אמונים הנה כל זה אינו נוח לי כי אינו מופת שכלי כמו שהוא עצמו סיים שם וז"ל ועם היות שעיקר כל זה הוא מפי הקבלה ולא נוכל להכריח אותו בראיות מופתיות מ"מ גם אין השכל מנגדו עכ"ל בעל שומר אמונים הנה אין זה טענה כלל דמי סברת שאיני מאמין בקבלה שקבלו קדמונינו דור אחר דור שהספירות הם עשרה לא פחות ולא יותר אלא שחפץ אני לדעת ג"כ איזה ראי' מופתיות על קבלתינו כדי שתחזק יותר אמונת ההקדמה הזאת וכי אינו מספיק לנו עדותו של אברהם אבינו ע"ה בס' יצירה שכתב עשר ספירות בלימה עשר ולא תשע עשר ולא אחת עשרה גם מה שהביא ראי' מעשר גלגלים דעשי' גם זה אינו ראי' מוחשת עם היות שחכמי התכונה הביאו ראיות שכליות עצמיות על שהגלגלים הם תשעה מ"מ על גלגל השכל אין שום מופת מה שהביאו ראיות מעשר כתות דמלאכייא הלא גם בהו ההקדמה מקובלת היא ואין עלי' ראי' מופתיות. ומאי אולמי דהאי מהאי גם מה שהביא ראי' מעשר' הדברות ומעשרה הלולי' הלא נוכל להביא דוגמא מתפלת ר' נחוניא בן הקנה שמיוסד' על שם של מ"ב שיש בו ז' שמות ולפ"ז נאמר שהספירות הם זיי"ן וגם מצינו ז' ימים בשבוע וז' שנים בשמטה וז' שמטות ביובל ויהושע הקיף את יריחו ז' הקפות או נאמר שהספירות הם שלשה ממה שאנו אומרים קדוש קדוש קדוש ג' פעמים ומי הכריחו לכל זה והלא היה יכול לתרץ בפשיטות גמור שהקבלה בידינו שהספירות מספרם עשר לכן אחלה פניך אם יש בידך איזה ראי' מופתיות עפ"י שכל מה טוב ואם לאו אסמוך על הקבלה לבד ולא אכחיש הקבלה ח"ו מחמת העדר המופת

צט אמר המשיב יש אצלי מופת חזק ע"ז והוא כי יש לך לדעת שענין המספר נתחדש מעת התחלות חדושי ההויות הלא המה הספירות שהם ראשית והתחלות ההויות המחודשות בעולם ולא תחשוב כי המספר הוא הסכמיי וקודם שנאצלו הספירות לא היה שייך בחי' מספר בעולם מאחר שלא היה אז במציאות כי אם א"ס לבדו ית"ש על מי היה לחול בחי' המספר כיון שאין שם נספרים כלומר דברים הראויים להמנות ואפי' מספר אחד לא היה שייך אז לחול על א"ס ות"ש כי בשלמא עכשיו שהמספר נמצאו בעולם ויש דברים נספרים הרבה בא מספר אחד לשלול כל שאר המספרים עד"מ באמרנו ראובן מצא דינר זהב אחד באנו לשלול במלת אחד שלא מצא שנים או ה ר"א אחד וכן כל מספר בא לשלול שאר המספרים זולתו וכן עד"מ שמות של יום ולילה לפי שיש עתה אור וחושך וזמן שיש בו אור נקרא בשם יום וזמן שיש בו חושך נקרא בשם לילה והנה עתה שיש במציאות יום ולילה יצדק ליחד לכל אחד מהם שם מיוחד ומובדל מזולתו ר"ל שזה יקרא יום וזה יקרא לילה וכל שם שולל מה שזולתו כי באמרנו עד"מ שזה הילד נולד ביום באנו לשלול שלא נולד בלילה או כשנאמר שנולד בלילה אנו שוללים שלא נולד ביום נמצא עיקר השם של כל דבר בא לשלול זולתו ממנו אבל אי לא היה חושך במציאת כלל אלא תמיד הי' אור אז לא הי' מקום לשם אור ולשם יום על מה לחול מאחר שאין לו מה לשלול וכן ג"כ כשלא הי' במציאו' רק א"ס ית"ש לבדו לא היה מקים לחול עליו שם אחד כי מה היה שולל אז שם אחד מאחר כי אז לא היה מספר שנים בעולם כי על מי היה חל אז מספר שנים כיון שלא היה אז שני נספרים במציאות ועוד מי הוא זה שהי' קורא אז לא"ס בשם אחד כיון שלא היה אז שום נמצא בעולם זולתו האם אמור יאמר שא"ס עצמו קרא את עצמו בשם אחד לאיזה צורך קרא את עצמו בשם אחד ובפני מי קרא את עצמו בשם אחד ולמי היה מדבר כיון שלא היה אז שום נמצא בעולם זולתו וגם עתה לאחר האצילות הספירות ג"כ אין שייך על א"ס לומר אחד כי מה שולל עתה שם א' יותר מקודם האצילות וכי ח"ו יתחדש לו שם אחר האצילות והלא הא"ס לא נשתנה ולא ישתנה לעולמי עד וכדי שתבין היטיב איך המספר נתחדש בשעת אצילות הספירות אודיע לך מ"ש בעל המחבר ספר שפע טל הנה יש מקום לשאול היאך יצדק מספר בספירות שהרי אנו אומרים שיש עשר ספירות והיאך שייך בהם מספר עשר כי בשלמא בגשמיים שתופסים מקום ויש אויר פנוי המפסיק והמבדיל והמחלק ביניהם עד"מ עשר פרוטות יש כאן ובין כל פרוטה ופרוטה יש אויר פנוי ומגביל כל פרוטה לעצמה יצדק בהם היטיב בחי' המספר אבל הספירות שאינם תופסים מקום ואין שייכות לומר עליהם שאויר פנוי מפסיק ביניהם כי הלא הם אורות שכליות וזה משיג לזה וזה מושג לזה וא"כ היאך יצדק בהם המספר ותירץ שהמספר נופל בהם מצד שנוי מדריגתו כי הנה היסוד הוא מדרגה גבוה יותר מן המלכות ר"ל שהיסוד הוא שכל עמוק יותר מן המלכות והיסוד משיג את המלכות על בוריו משא"כ המלכות אינה משגת את היסוד על בריו וכן כל הי"ס הם זה למעלה מזה במדרגת השגה ושאר השלמיות עד שנמצא כי מדרג' הכתר למעלה ממדרג' החכמה ומדרג' החכמה למעלה מבינה

ק ולפ"ז יצדק שפיר בספירות המספר כי כוונתינו באמרנו עליהם מספר עשר מיני מדריגות משונות זו למעלה מזו ובהיות כן אין מקום לאיזה שואל לשאול למה לא האציל הא"ס שני עולמות אצילות דהיינו שני כתרים ושני חכמות