עמוד העבודה מז

כך הזכוכית לא יתראו לעינים הגוונים ההם מראיהם אלא יתראו במראה אדום כגוון הזכוכית

צד והנה הספירות ג"כ כמו היולים הם כלומר שאין בהם כח אחד פרטי לבד שלא וכלו לפעול כ"א אותה הפעולה הפרטיית בכח א' הפרטי שלהם אלא יש להם. כח אחד פשוט כללי ובאותו כח יכולין לפעול כל הפעולות שבעולם אף פעולות הפכיות ע"ד משל כמו השמש שבכח אחד פשוט שבה שהוא החמימו' שבה מתוכה השעוה ומקפאת המלח ומלבנת הפשתן ומשחרת הכובס ולכן נקראו הספירות בשם ספירות להורות שהם הילויי"ם כמו הספיר שהוא היולי בבחי' הגוון שאין בו גוון אחד פרטי ומפני כן מתראים בו כל הגוונים וכמו כן הם הספירות שאין להם כח אחד פרטי ולכן יוכלו לפעול כל הפעולות שבעולם

צה ודע כי יש כמה מיני היולי"ם כי הנה המים הם היוליי"ם בבחי' הגוון ולכן המים מתארים בו כל הגוונים והם ג"כ היוליי"ם בבחי' הטעם והריח שטעמם תפל לא מתוק ולא מר ולא חמוץ ולא מלוח לכן הם מוכנים לקבל כל טעם בקלות שהמים יתהפכו לטעם מתוק אם ישימו בו דבש. יותר במהירות משאר משקה שיש בה טעם מר או חמוץ שצריך לשום בה דבש הרבה הרבה כדי לבטל המרירות או המתיקות שבמשקה ההיא אבל המים שמשולל הוא מכל טעם לכן ע"י מעט דבש יתהפך למתוק וכן השמש הוא היולי שפועלות פעולת הפכיות. וכן היוד שהיא בחי' נקודה קטנה מאוד היא היולי בבחי' ציור האותיות שכל האותיו' יכולין להעשות ממנה

צו וכן בבחי' הברת האותיות יש ג"כ היולי והיא הברת האל"ף הפשוטה מבלי הל"ף שבמילואה כי הברת האל"ף הפשוטה היא הברת קול פשוט היוצא מן הריאה והיא משותפת לכל האותיות ולכל התנועות ולכן האל"ף היא מוכנת לקבל הברת כל האותיות ותיכף כאשר יפתח אדם פיו בנשימה קלה אשר יצא מפיו יתהווה ממנה הברת האלף וכן כל הבעלי חיים יש להם הברת האלף כי כל נשימה ונשימה שלהן היא הברת האל"ף וכל הבר' איזה אות שתדבר בהכרח תשתתף ותתחבר אלי' הברת האל"ף בתחלת הברת האות ובסוף הברת האות ולכן היא מוכנת לקבל הברת כל האותיו' כמ"ש בעל המחבר ס' צוהר התיבה בתיבת האותיות דף ואו בסימן נ' וז"ל גם מצאנו שלפעמים תבא אל"ף תמורת אות הכפל כמו אשר בזאו נהרים ארצו (ישעי' י"ח) שפירושו בזזו. ימאסו כמו מים דינו ימססו והטעם להתחלפות הזה הוא כי מבואר מדרך הדקדוק שלפעמים יבוא דגש להורות על חסרון אות הכפל וקריאת אות הדגושה היא כפולה במבטא כאילו האות הראשונה מהכפל בשוא נח והוא כפי טבע המבטא א"א לבטא באר היטב שתי אותיות דומות רצופות אם הראשונה והוא ח אבל תהי' פחי טהן מובלעת בפחרתה ויושג תמורת' הברת קול פשוטו היוצא מן הריאה שהיא מבטא האל"ף כמו ואזן וחקר ותקן משפט קריאתן בכפל אות הדגושה כאלו הי' כתוב ואזזן וחקקר וחקקן וכאלו תהי' הראשונה בשוא נח אב לחוש שמע המבטא יושג כאלו יאמר ואזאן חקאר תקאן או כאלו יאמר ואאזן חאקר תאקן עכ"ל בעל צוהר התיבה וכל זה בעבור ששתי אותיות דומות שהראשונה בשוא נח נבלעת אחת בחבירתה ולא נשאר מאות השני מן הדומות כ"א הברת קול פשוט היוצא מן הריאה כי כן הדרך היולי"ם שממנו יבא כל דבר ואליו ישוב ויפסד כל דבר לכן ידמה נדמה לחוש האוזן כאלו הי' כתוב ואזאן או ואזן וכן

צו בבחי' הברת התנועות יש ג"כ היולי והיא הברת השוא שהיא ריק ונעדר מכל תנועה ולכן בבואו לפני אותיות מוצא הגרון שהם עמוקים ופנימים בהברתם יותר מכל האותיות ועלולים להתבלע במבטא לכן נוטה קריאת השוא לקריאת אות הגרון שאחריו כמו בהשמים והברת השוא הוא במהירות היותר אפשרו לכן דומה הברת בהשמים כאלו היה כתוב בשמים בלא הא ופתח ההוא נאחז ונתפס על הב' שהוא נקודה בשוא וכן שאלתך דומה כמו שלתך יהונתן כמו יונתן יהוסף כמו יוסף ולכן כתיב כמה פעמים בלא אות הגרון והוטלה תנועת אות הגרוניית על האות שלפניו כמו בשמים שלתך יוסף יונתן הנה הראיתיך כמה מיני היולים יש היולי בבחי' הגוון כמו הספיר והזכוכיות שעושין מהם עששיות לחלונות ויש היולי בבחי' הטעם והריח כמו מים ויש היולי בבחי' ציור האותיו' והיא היו"ד שהיא נקודה קטנה ויש היולי בבחי' הברת האותיות והיא האל"ף ויש היולי בבחי' הברת התנועות והיא השוא וחומר היולי הוא החומר הראשון משולל מכל אלו הדברים ומשולל ג"כ מתכונת היסודות שהם יבשות ולחות וקרירות ותמימות וכבדות וקלות כי כל אלו התכונות שבד' יסודות הוא מצד הצורה לא מצד החומר שהוא החומר היולי שהוא לא כבד ולא יבש ולא לח ולא קר ולא חם ולכן הוא מוכן לקבל כל אלו הדברים ושים לבך לכל אלו ההקדמות כי כולם יצטרכו לך לקמן בעזה"י ואל תשכחם והנה יצאתי מטבעי פה להאריך בהצעות והסברות אבל ההכרה לא יגונה

צח אמר השואל אבקשך אולי יש לך ראי' מופתיו' על המספר של הספירות שהם עשר לא פחות ולא יותר הגם שבעל שומר אמונים הקשה הקושיא הזאת בדף י"ז ע"א בסימן בד"ה שאלתיאל ותי' שם ע"ז בד"ה יהוידע עינינו רואות שעול' עשי' שהוא עולם הגלגלים הם עשר' מדרגות היינו גלגל השכל שהוא על כולם וגלגל המקיף שהוא הגלגל היומי וגלגל המזלות וז' כוכבי לכת גם עולם היצירה שהוא עולם המלאכים מבואר הוא שהם עשרה כתות וא"כ מה נקיש ונוכיח שגם עולם ההסא שהוא עולם הבריאה שם עשר