עמוד העבודה מו

הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת. ואין אצלינו בלשון הקודש בהוצאות יש מאין אלא לשון ברא ואין כל הנעשה תחת השמש או למעלה הוה מן האין התחלה ראשונה אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק אין בי ממש אבל הוא כח ממציא (נ"ל שצ"ל ממוצע) מיכן לקבל הצורה ולצא' מן הכח אל הפועל והוא החומר הראשון נקרא ליונים היולי ואחר ההיולי לא ברא דבר אבל יצר ועשה ממנו כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותם ודע כי השמים וכל אשר בם חומר אחד והארץ וכל אשר בה חומר אחד והקב"ה ברא אלו שניהם מאין ושניהם לבדם נבראים והכל נעשה מהם וחומר היולי הזה נקרא בלשון הקודש תהו והצורה הנלבשת לחימר הזה נקרא בהו וכו' א"כ יהי פשט הכתובי' על נכון משמעתו בתחלה ברא אלהים את השמי' כי המציא חומר שלהם מאין והארץ תכלול ארבע היסודות כולם יהנה בבריאה הזאת שהוא כנקוד' קטנה דקה ואין בה ממש נבראו כל הנבראים בשמים ובארץ. וחזר ופירש כי הארץ אחר הבריא' הזו היתה תהו כלומר חומר אין בו ממש והיתה בהו כי הלבוש היתה צורה עכ"ל הרמב"ן. ובעל משנת חסידים שכל דבריו הם מהאריז"ל כתב במסכת עשי' גופנית פרק א' משנה א' וז"ל ומשמרי האופנים נתהוו הד' היסודות הידועים כל א' מחומר פשוט הנקרא היולי ואז נקרא תהו וכשקבלו הצורה מחומר האופנים נקרא בהו עכ"ל בעל משנת חסידים

צב וז"ל הרמב"ם במורה נבוכים פרק כ"ח מחלק הראשין ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר כוונת זה הפסוק להודיע שהשיגו אמתת החומר הא' אשר היה מאתו יתעלה והוא יתעלה סבת מציאותו ובהסתכל אמרו כמעשה לבנת הספיר ואילו היתה הכוונה המראה הי' אומר כלבנת הספיר והוסיף מעשה כי החומר מקבל לעולם מתפעל לפי בחי' טבעו ואין פעולה לו כי אם במקרה ואמנם לבנת הספיר הוא לשון על הזוהר לא על המראה הלבן כי לובן הספיר אינו מראה לבן אבל זוהר לבד והזוהר אינו מראה שאילו הי' מראה לא הי' מראה המראים כולם מאחריו ומקבלם אך כאשר הי' הגשם המזהיר נעדר המראים כול' יקבל מפני זה המראים כולם זה אחר זה וזה כדמות החומר הראשון אשר הוא בבחי' אמיתותו נעדר הצורות כולם ולזה הוא מקבל הצורות כולם זה אחר זה והיתה השגתם א"כ החומר הראשון עכ"ל מורה נבוכים וכתב האפודי שם בד"ה כי אם במקרה רוצה לומר כי האש שורפות מצד צורתה אמנם אם היתה הצורה נפשטת מהיולי לא היתה שורפות א"כ החומר פועל במקרה מצד הדבקו בצורה עכ"ל האפודי וכ' הקרקאש בד"ה כי החומר כו' כי הפעולה תגיע מהצורה שהיא אמתת הדבר והחומר מקבל ההתפעלות ואין פעולה לו רק התייחסה הפעולה לו מצד הצורה כמו שתאמר האש שורף והוא מורכב מחומר וצורה ועם היות שהפעולה בעצם היא מצד הצורה עכ"ז מתייחס הפעולה לאש בכללו וא"כ החומר בכלל הפעול' אבל הוא במקר' עכ"ל קרקאש

צג והרב שם טוב כתב שם וז"ל והנה הרב ביאור כי ההיולי אין לו פועל (אלא כח מוכן שהוא ההיפוך מפועל) בעצמו כי הוא מקבל לעולם ומציאותו בכח ואין פיעל כי אם במקרה ודע כי כל גשם הוה ונפסד מורכב מחומר וצורה וההיולי אין לו פועל בעצמו כי אם הי' לו פועל בעצמו מבלי הצורה שמעותד לקבל כבר לא הי' משולל מכל צורה שהרי בהכרת כשיש לו איזה פעולה ר"ל שיכול לפעול איזה פעולה א"כ ע"כ יש לו (איזה) צורה מיוחדת והצורה ההיא היא פעולתו וא"כ שוב לא היו יכול להלביש צורה אחר' כשאינו משולל צורה מאחר שהוא בכח והוא מקבל אבל אם נמצא לו פועל הוא בעבור הצורה וכן הצורה אינה מתפעלת מצד שהיא צורה אלא מצד התחברותה לחומר ולכן ההיולי אין לו פועל אלא במקרה בהתחברו לצורה וכו' והנה מהות היולי הוא ע"ד משל כמו דבר ספיריי אשר הוא נעדר כל המראים וכמו כן ההיולי הוא נעדר מכל הצורות (ר"ל הפעילות) אלא שהספיריי הנמצא בפועל כלי א שצ"ל בלי) מראה וההיולי אין לו מציאות לא עם צורה ולא עמד אף רגע אחד בלי צורה עכ"ל הרב שם טוב הנה הראת לדעת שכל אלו החכמים דורכים בדרך אחד בענין מהות היולי כללא דמילתא ענין היולי הוא שאינו דבר פרטי לשנוכל לרמוז עליו ולומר כי הוא זה ובעבור שאינו דבר פרטי יכול הוא לקבל כל דבר שתהי' משא"כ אם הי' לו איזה דבר פרטי אז הדבר הפרטי ההוא הי' מעכבו מלקבל שאר הדברים והנה אביא לך משל ע"ז הנה הנייר הלבן מוכן לקבל כל הגוונים שבעולם כגון אם תכתוב על הנייר באיזה צבע שיהי' כמו שחור או אדום או ירוק יהיו האותיות נכרים היטב על הנייר בעבור שהנייר משולל מכל הגוונים אבל אם תרשום צבע לבן על הנייר לא יהי' ניכר כלל כי הנייר אינו משולל מן המראה ההוא ומין במינו אינו חוצץ ואין הדבר יכול להיות ניכר אלא מצד הפכו ואינו ניכר במינו ואם הי' הנייר נעדר אף ממראה הלבן אז הי' הנייר היולי בבחי' המראה והי' אז יכול לקבל אף מראה הלבן והנה הספיר הוא עצם זך ומשולל מכל גוון שבעולם לכן יוכלו להתראות בו כל הגוונים דרך משל אם תעמיד צבע לבן מעבר הזכוכית או הספיר יקבל הזכוכית מראה לבן כמוהו ואם תשים גוון אדום יראה לעינים שהזכוכית ההוא מראהו אדום ובאמת עצם הזכוכית לא נשתנ' מראהו כלל אלא עומד בעצמותו משולל מכל גוון כבתחלה שהרי אם תסיר הגוון ההוא מנגד הזכוכית יחזור לתחלתו משולל מכל גוון משא"כ אם תהי' איזה זכוכית צבוע באיזה צבע ע"ד משל בצבע אדום אזי כל הגוונים שתעמיד