עמוד העבודה מה

וההמזגה כי מה שנקרא צורה. אצל דומם עדיין הוא בכלל חומר אצל צומח והצור' של צומח הוא כח הצמיח' והגידול שיש בו כח המצמיחו מן הארץ ואצל בעל חי יש ג"כ כח הצומח שהוא הגידול וההולדה בדומה כמו צומח אבל כל זה הוא בכלל חומר אצל חי וצורת החי הוא כח חיוני שהוא כח התנועה שמתנועע ברצונו לכל אשר יחפוץ ואצל המדבר שהוא האדם גם כח התנועה היא בכלל חומר עדיין וצורת המדבר הוא הכח השכלי שיש לו לב להבין ולהשכיל במושכלות והנה עיקר ההפרש וההבדל בין כל מין ומין מד' מינים הללו היא הצורה של כל אחד ואחד וכן גבי הד' יסודות עצמן עיקר ההפרש וההבדל שביניהם הוא מצד צורתם כי כל יסוד ויסוד ג"כ מורכב הוא מחימר וצורה והנה מה שכל המינים שבעולם משונים עניניהם ותכונותיהם הוא מצד שמי צורתן זה מזה וכן גבי היסודו' מה שכל א' מהם משונה תכונתו מתכונת חבירו בתכלית השינוי וההיפוך כל זה הוא מצד צורתן אבל החומר של כל ד' יסודות אלו חומר אחד הוא והחומר ההוא של ד' היסודות נקרא אצל הפילוסופי' היולי והוא לשון יוני והחומר ההוא מופשט ומשולל מכל צורה לכן מוכן הוא לקבל כל צורה: ואעתיק לך כאן מארבעה ספרי קודש מה שדברו בענין היולי ואל יכבד עליך האריכות כי זה יועיל לך לכמה ענינים ואיני רשאי לקצר במקו' שאמרו להאריך

צ וז"ל הראב"ד בהקדמות פירושו לספר יצירה וכבר נודע בחכמת הפילוסופים האלהיים כי יש וזומר א' מצוי והוא נושא לד' יסודות והוא הנקרא בלשון יון היולי ומציאות החומר ההוא אינו כמציאות שאר הנמצאים כי שאר הנמצאים הם נמצאים על שתי דרכים הדרך האחד הוא מציאו' בכח על דרך משל כמציאו' השיבולת בחטה או השינים לילד בן יומו אמנם החטה עתה אינה שבולת ולא בן יומו בעל שינים אלא מעותדים הם לצאת מן הכח הזה אל הפועל וכאשר יצאו מן הכח אל הפועל סר מעליה' הכח הראשון אבל חומר המכר ר"ל ההיולי לא סר מהיותו לבוש בכח ד' יסודות אלו ולא היה זמן מן הזמנם שיעדרו כח היסודות ממנו ולכן אמרו על החומר ההוא שאינו לא בכח ולא בפועל אך הוא ממוצע במציעות בין מה שבכח ובין מה שבפועל והוא התחלת וראשית כל הנמצאי' וכל הנמצאים מכתר עליון ולמטה לא נמצאו כולם אלא מאמיתת מציאותו ואינו עובר בדין בני חלוף ולא בדין הוי' והפסד כי הוא ראשית המציאות והוא נקרא בלשון הנביאים גולם שנאמר גלמי ראו עיניך פירוש גולם חכמה היו"ד כי הוא כעין גולם מבלי צור' אך הוא מובן לקבל כל הצורו' עכ"ל הראב"ד וכדי שתבין היטב ענין מציאות היולי ואיך הוא ממוצע בין כח לפועל שלכאו' דברים הללו רחוקי ההבנה הם כי איך יצוייר ענין ממוצע בין כח לפועל שים לבך לדברי והוא כי הנה השלהבת של הנר האחוזה בפתילה יש בה כמה בחינות יש בו בחי' החמימות והיבישות והקלות המושגים בחוש המישוש ויש בה בחי' הגוון שהיא מראה הלבנוני' שבשלהב' והבהירו' המושגי' בחוש הראיו' ויש בה ג"כ בחי' תפיס' מקום שיש בו אורך ורוחב וגובה והנה ענין החמימות והיבושות והקלות והלבונית והבהירות הוא נמשך מפאת הצורה של האש אבל תפיס' מקו' הנמשכי' משלשה רחקיו שהם אורך ורוחב וגובה הוא נמשך מצד חומר האש שהוא חומר היולי כי כל אלו העניני' הממשגי' לנו מן האש אינם בחי' אורך ורוחב וגובה כי לא שייך בחמימות וביבישות בחי' אורך ורוחב וגובה ולא שייך ג"כ בקלות ולבנונית ובהירות בחי' אורך ורוחב וגובה נמצא כי האורך והרוחב והגובה של השלהבת ודאי אינם נמשכים מן כל אלו הבחי' הנזכרות שהם באים מכח הצורה אבל תפיסת מקום של השלהבת נמשך הוא מצד חומר האש שהוא חומר ההיולי שמצדו נמשכים אורך ורוחב וגובה המושג לנו ג"כ בחוש הראות והנה חומר ההיולי של השלהבת הוא הנושא לכל אלו הבחינו' שהם החמימות והיבשות והקלות והלבנונית והבהירות והם נשואים עליו והנה לא מצאנו מציאות גמור בפועל ממש לחומר היולי בלתי צורח ואין מציאות ג"כ לצורת השלהבת שהם החמימות והיבשות ודומיהם בלתי חומר שבהכרח צריכים הם להנשא ולחול על איזה חומר וכן חומר ההיולי של השלהבת ג"כ לא נוכל להשיג מבלי צורתו שהם הבחינות הנ"ל החמימות והיבישות וכו' כי אילולי לא השגנו מן השלהבת הנ"ל לא התמימות ולא היבישות ולא הלבנונית ולא הבהירות לא היינו יכולים להשיג מציאת אורך ורוחב וגובה של שלהבת כי מה שיש לו אורך ורוחב וגובה בהכרח שיהי' לו איזה תכונה ואיז' גוון וזה שכתב הראב"ד שחומר היולי ממוצע בין כח לפועל כלומר מציאות יותר מושג מן הכח וגרוע ממציאת הפועל הנמצא בפועל ממש כי באמת לא יש מציאות גמור בפועל ממש זולת שתיהן ביחד דהיינו חומר היולי עם צורתו אבל זה בלא זה אינם נמצאים ואינם מושגים לנו וא"א ג"כ לומר שאינו ממוצע בין כח לפועל אלא הוא דומה לכח זה א"א שהרי אנו רואים בחוש הראות תפיסת מקומו ושלשה רחקיו שודאי אינם בחי' הצורה וא"א ג"כ לומר שחומר היולי נמצא בפועל ממש מחמת שאנו רואי' השלשה רחקים שהרי בלי הצורה לא נוכל להשיג השלשה רחקים אשר על כן יצדק מאוד דברי הראב"ד שהוא ממוצע בין כת לפועל

צא והרמב"ן בפירושו על התורה כ' על פסוק בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו וגו' ז"ל שם ועתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור