עמוד העבודה מג

מצאתי ולא יגעתי אל תאמין כי אם לא יגע להתיש הכחות הגופניות בודאי לא ישכיל האמת כי מי שעוצם עיניו ומתפאר לאמר שרואה איזה דבר בודאי כזב ידבר. ואפריון ימטי לך אחי שע"י הקדמתך הבנתי מארז"ל דיגעתי ומצאתי וכו'

פא אך אשאלך והודיעני למה כינוי המקובלים לספירות בשם אורות כי אור הוא גשמי כמו אור הכוכבים והחמה ולבנה ואור הנר והרב בעל שומר אמונים כתב בספרו דף ל"ג ע"א בד"ה העיקר החמישי וז"ל הנה רבים חושבים לדמות האלוה שהוא אור גדול זך ובהיר מאוד בחשבם שענין זה אינו גוף והוא תכלית השיבוש והטעות כי האור עם היותו היקר שבמוחשים הנה הוא גשמי. ואיך יכול לכנות לספירות בשם אורות כי הלא הספירות הם רוחניים

פב אמר המשיב הנה בעל שומר אמונים בדף ל"ג ע"ד בד"ה האמנם כתב ליישב זה אבל דבריו אינם נוחים לי וז"ל שם האמנם מה שתמצא שקוראים בשם אור אל פעולת הא"ס והספירות אינו מפני שהם עצמם אור רק מפני שקצר מצע שכלינו בעודו מלובש בחומר הגוף להשיג מהות ועצם הרוחניים וכן א"א לצייר פעולת הרוחניים איך הם כדי לתאר אותם בשם אמיתי לכן כנו אותם בתואר איר כי הוא היקר שבמוחשים ועוד שיש באור סגולת וענינים שהוא מתדמה בהם אל הנאצלים. הראשון כי האור כו' ע"ש ועוד הביא שם כמה דמיונות לאור עם הדברים הרוחנים ולבסוף כתב בדף ל"ד ע"ב ועיין בספר אלימה עין כל תמר ו' פ"ג שהביא שם ג"כ יחסים וטעמים אחרים זולת אלו הנזכרים שבעבורם נמשל הספירות אל האור עכ"ל בעל שומר אמונים. אמנם נראה לי ברור ואמת נכון דמתחלה לק"מ דעיקר שם אור הונח על האורות הרוחניים שהם שכליים ואור השכל הוא עיקר האור אלא שאנו משאילים שם זה לגשמיים לכנות לחמה ולבנה בשם אור לפי שאור הגשמי נשתלשל אחר כמה השתלשת מדרגות מאור הרוחני ולפיכך קוראים הענף בשם השורש ועיקר שם אור הונח לסבה הגורמות שע"י יושגו הדברים לנמצאים והנה אור השכל היא סבה הגורמות שע"י יושגו הדברים השכליים ואור הגשמי הוא סבה הגורמות שע"י יושגו הדברים הגשמיים לחוש הראות וכמו שכל הגשמיים נשתלשלו מן הרוחניים כמו כן אור הגשמי נשתלשל מן אור הרוחניי אבל האמת הוא שעיקר שם אור הוא אצל אור הרוחני שהוא אור השכל וגבי חמה ולבנה ודומיהם שם אור מושאל אצלם ואינו שמם העצמי וז"ל הרדב"ז בספר מגן דוד בדף מ"ב ע"ב באות ע' וז"ל וצריך שתדע כי אור הזה הוא אור הגדול שנברא ביום ראשון שנאמר ויאמר אלהים יהי אור ויהי איר והוא איר החסד ואין ערך ולא דמיון לאור המאיר לנו עם האור ההוא כלל אלא משותפים בשם בלבד ואין בדעתינו כח לשער האור ההוא ונמשך ונכנס בגלגל השמש העליון ומשם אל הנצח ומשם קרן אור פני משה ויראו מגשת אליו ומשם בא תוך השמש התחתון והוא ע' יסוד שבת ושם נגנז ומתוך בית גנזי' יוצא ממנו זהרורית אחר כמה מסכים והבדלים ומתחלק לכל צבא העליונים ומתעבה ויורד דרך כמה מדרגות מסך אחר מסך עד שנראה ממנו זהרורית השמש הזאת הנראה לנו ואפ"ה אין כל בריה יכולה להסתכל בו ומכאן אתה דן לאור הגדול אור יום ראשון שהרי לא הגיע עד היסוד אלא דרך כמה מדרגות וזהו עש לא ראתה כי אפילו העין העליון שהוא היסוד לא ראתה האור ההוא כמו שהוא אלא שם אלהים הנזכר במעשה בראשית שהוא בינה הוא מכיר ורואה את האור הטוב ההוא כי הוא אמר ויהי האור ההוא עכ"ל הרדב"ז בספר מגן דוד שלו. הרי שאיר הגשמי נשתלשל מאור הרוחני אחר השתלשלות כמה מדרגות ולפיכך אנו קוראין לענף שהוא אור הגשמי בשם אור כמו השורש שהוא אור הרוחני והוא עיקר האור ובאור הגשמי שם האור מושאל הוא ואין אנו צריכין לדברי בעל שומר אמונים

פג אמר השואל הגידה לי שאהבה נפשי לדעת מדוע מתארים את הספירות בשם רוחניי' הלא מלת רוחני נגזר מלשון רוח ורוח עצמו הוא גשם גמור שהוא אחד מד' יסודות הגשמיים שהם אש רוח מים עפר שכולם הם גשמיים ויש להם שלשה רחקים אורך ורוחב וגובה והלא אפילו יסוד אש שהוא יותר דק מרוח כידוע ועכ"ז הוא גשם ואיך מתארים את הספירות בתואר המורה על גשמיות

פד אמר המשיב אף שיסוד אש הוא דק מרוח עכ"ז הוא מושג לחוש הראות בעבור שיש לו מרא' וגוון משא"כ אויר שהוא דק ואין לו גוון ולכן אינו ומושג לחוש כי אם בשכל כאשר אבאר לך. הנה כבר הודעתיך לעיל בסימן כ"ד שאין ריקות בעול' והראי' על זה הוא כן כי הנה ידוע שלא יתכן הכנס הגשמיים קצתם בקצתם לסבת שתופסין מקום כי אם תמלא כלי בחול או באפר שוב לא תוכל להכניס בכלי ההוא מים או דבר גשמי אחר כמוהו עד שיריקו ממנה החול או האפר והנה כשתקח שלחופית שהיא מקוה השתן של הבהמו' ותנפחה על כל גדותיה ותקשור אותה למעלה בחוט לא יוכלו ליגע דופני השלחופית זה בזה כמו שאינם יכולים ליגע זה בזה בהיות השלחופית מליאה מחול או מעפר והנה ודאי הוא שהאויר והרוח שבשלחופי' שהוא תופס מקום אינו מניח לדפנותי' ליגע זה בזה לפי שגשם האויר מבדיל ומפסיק בין דופני השלחופית נמצא א"א שיושג האויר לחוש כי אם בשכל מחמת שדופני השלחופית לא יוכלו ליגע זה בזה ועי"כ רואה בשכלו ראי' ברורה מציאות האויר ולפיכך תארו המקובלים לספירות בשם רוחניי' באשר שמציאות הספירות א"א שיושג לחוש כי אם בשכל והאויר ג"כ אונו מושג מציאותו אלא בשכל: