עמוד העבודה לב

מציאותה על כל פנים שהוא עצם אור שכליי רוחני מבהקת ומאירה הרבה יותר מהארות שכליות שלנו כמו שכל עצם איר גשמי מבהיק ומאיר יותר מן ההארה הצומחת ממנו כמ"ש לעיל בסימן ל"ו ע"ש ועיין לעיל בסימן מ"ב במשל האיש משכיל חלוש הראות שאינו יכול להשיג מהות עצם אור השמש לסיבת חלושת ראית עיניו הגשמיות אבל משיג בשכלו מציאות עצם איר השמש ע"י מה שרוא' הארת השמש יגזור בשכלו שבודאי יש להארת השמש שורש ומקיר שהוא עצם אור השמש כמו כן בנדון השגותינו את איר הנשמה שאין אנו יכולים להשיג מהותה לחלישות עיני שכלינו לסיבת הגוף שהיא מסך מבדיל אבל נשיג בשכלינו מציאות הנשמה בלבד ע"י מה שאנו משכילים הארות השכליות שלנו לכן גוזר שכלנו שודאי יש להארות השכליות שלנו שורש ומקור ומעיין שממנו נובעות הארות השכליות שלנו וכבר ביארנו לעיל בסימן ל"א כי כל שכל אינו יכול להשיג השכל שהוא למעלה ממנו במדריגה רק מציאותו ולא מהותו והנה הנשמה קודם התלבשה בגוף היא למעלה מאוד במדריגה הרבה יותר מן שכלינו של עתה המלובש בגוף לכן לא נוכל להשיג רק מציאות. הלשמה ולא מהותה וז"ש רז"ל בפ"ג דנדה נר דלוק על ראשו וצופה ומביט בה מסוף העולם ועד סופו ומלמדין אותו כל התורה כולה וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה ע"כ והנה כל המפרשים פירשו במה שאמרו נר דלוק על ראשו דקאי על הנשמה כי מאירה לאדם באור ששכל כמ"ש הכתוב נר ה' נשמת אדם ואז השגת' זכה וברורה מאוד וז"ש צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו הצופה ומביט בעין שכלו ברגע א' מסוף העולם עד סופו וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו על פיו היא מלאך הממונה על ההריון והלידה ומ"ש וסטרו על פיו היינו פיו הרוחני של הנשמה מלביש המלאך בגוף ואז נסתם ונחשך השגתה הברורה כי הגוף נעשה מסך מבדיל וחוצץ בפני השגתה וז"ש ומשכחו כל התורה כולה והנה הנשמה מבהקת ומאירה הרבה מאוד יותר מהארת שכלינו והנה הבהיקות של הארת שכלינו נבין מהו ענין בהיקותו כי ודאי אין בהיקות ההיא הוא בהיקות גשמי כמו בהיקות האבן הטובה (שקורין בלע"ז דימאנטי או גאר פינקיל) כי מעלת בהיקית הלז אינה חשובה לכלום לגד בהיקת הרוחני של הארת שכלנו המאיר לנו שנוכל ל להבחין בין אמת לשקר אבל הענין הוא שכמו האורות הגשמיי מאירים לנו שעל ידי האורות ההם נוכל להשיג שחוש הראות כל הדברים הגשמיים מה הם אם הם זהב או כסף או אבנים או עץ וברזל ודומיהם ומי ההיא סומא אין יכול להבחין בין כסף לזהב נמצא שע"י אורות הגשמיים אנו משיגים הדברים הגשמיים על אמיתתן וכמו כן ההארות השכליות שלנו מבהיקים ומאירים לנו שנוכל להשיג בשכלנו דברים נעלמים על אמיתתן עד"מ כמו שהסברתי לך לעיל בכיון מנין הפרוטות בדקדוק גמור ולכן נקרא השכל בשם אור שכל העולם קוראים השכל בשם אור השכל לפי שהיא מאיר לנו לכוין בין אמת לשקר ולידע דברים הנעלמים מן החוש ובהיקית השכלי הוא דבר נאה ומתקבל ואדם המשיג איזה דבר נעלם ע"י שכלו הוא מתוק אצלו ונהנה ממנו ומשתעשע בו שעשוע רוחני כי השגת השכל היא עמוק ואינו פשוט ולא כל אדם יכול להבין ולהשכיל הציור השכלי ההיא והנה הנשמה ההיא עצם אור שכלי מבהקת ומזהרת הרבה יותר מהארת שכלנו והיא עמוקה הרבה יותר מהארת שכלנו אלא היא עמוקה מאוד ואין אנו יכולים להשיגה עתה בהיותה מלובשת בחומר עכור המבדיל וחוצץ בפני השגתה

נד הנה בארתי לך לעיל בסימן ל"ז איך שלפעמים הארה הנמשכת מאיזה עצם אור גדול תחזור ותשוב ההארה ההוא להיות עצם אור קטן עד שמאותו עצם אור קטן ימשך עוד הארה כמו כן בענין אורות הרוחנים והשכליים כי הנשמה אע"פ שלגבי הארה שכלינו נק' בשם עצם אור הנה למעלה ממנה יש עוד עצם אור שכליי יותר גדול ממנה והיא נקראת הארה לגבי עצם אור שכליי הגדול והעמוק ממנה לפי שהיא צומחת ויוצאת מאותו עצם אור השכלי הגדול ההוא שלמעלה ממנה והיא עלולה והיא עילתה ועילתה היא ג"כ הארה לגביה עילתה אשר היא עלת עילתה של הנשמה וכל עלה שכליית נק' עצם אור לגבי עלולה וכל עלול נקרא הארה לגבי עילתה וכן עד"ז יש מדרגות רבות לאין מספר עלות ועלולי' דהיינו עצמי האורות השכליות והארתן וכל מדרגה הוא בערך מה שלמעלה ממנה הארה ובערך מה שלמטה ממנה עצם אור וכן הוא גבוה מעל גבוה וגבוהי' עליהם עוד א"ס ית"ש שהוא עצם איר שכליי הקדמון ואין למעלה הימנו והוא המקור והשורש של כל השכליים המתפשטי' ומשתלשלים ממנו ואין שום נאצל יכול להשיגו אפי' הנאצלה ראשון כי הוא עמוק עמוק מי ימצאנו אלא הוא לבדו משיג את עצמו בהשגתו הבלתי בעל תכלית כי כמו שהוא בלתי בעל תכלית כמו כן השגתו היא ג"כ בב"ת כי השגתו היא דבר בלתי נפרד מעצמותו ית"ש כי עצמו השגתו והשגתו היא עצמו והוא היא והיא הוא וכמ"ש הרמב"ם בהלכות יסודי התורה בפרק ג' הלכה ח' ואבאר לך דבריו בסמוך

נה וז"ל הרמב"ם שם הקב"ה יודע ומכיר את אמיתתו ואינו יודע בדיעה שהיא חוץ ממנו כמו אנו בני אדם שאנו ודעתינו שנים אבל הוא ית' הוא וחכמתו א' הוא וחייו אחד הוא והנה לכאור' הדברי' הללו אין להם הבנה ותפוס' לכאור' אבל למה שבארתי למעלה שמהות הרוחניים הם אורות שכליים וא"ס ית"ש הוא מקור אור השכל