עמוד העבודה לא

השערה ולא תחטא ולא תטעה אף בפרוטה אחת דאף אם נמנה אח"כ הפרוטות ויהיו פחות או יותר הטעות תלוי בך שאתה טעית במניניך צא והחזיר ותמנה תמצא שהאמת עם הראיה שכלית ולא עם הגשמיית ועוד שאתה מבלה זמן על זה שהנה אתה מונה הפרוטות בידיך ובהכרח תשהה זמן מה ואני בסקירה אחת וברגע אחת אוכל לכוין ולידע סכום הפרוטות כי השגה שכלית אינה נופלת תחת זמן ואין לה התפשטות זמניי כלל

נא וכן כל השגה שכלית שאדם משיג באיזה שמעתתא בתלמוד אינה נופלות תחת הזמן אלא בפתע פתאום ברגע אחת תפול לו ההשגה ההיא בשכלו ומה שצריך לפעמים שהות לטרוח להשיג איזה השגה שכלית אינה לסבת הציור השכלי עצמו שחושק להשיג אותו אלא לפעמים לא יושג לאדם איזה ציור שכליי כי אם אחר כמה וכמה הצעות והקדמות בפירוש האמיתי שבהלכה והם הם הצריכים שהות זמן לפי שהציור השכלי ההוא הוא גנוז וטמון תחת אותם ההצעות וההקדמות המכסים על הציור השכלי ההוא וכשאדם בא על אמיתת הפירוש שבגמרא עפ"י הצעות והקדמות הרי אז ממילא מתגלה אליו הציור השכלי ההוא מאליו ברגע אחת ואין צריך שום שהות זמן משל לאבן טוב שהוא זך ובהיר מאוד כמו ברקת המאור בבית חשוך כמו נר והוא טמון ומכוסה תחת אלף כיסויים החוצצים בפניו וא"א לראיתו עד שיסירו מעליו כל המלבושים ואז יתגלהו יתראה בהוד יפיו ברגע אחת ואין צריך שום שהות זמן רק הסרת המלבושים צריך שהות זמן ונחזור לענין הראשון שביארתי לך שני מיני ההבדל בין מי שמשיג סכום הפרוטות ע"י ראיה גשמיות למי שמשיג סכומם בראיה שכלית הבדל א' כי הגשמיית יכולה לטעות בחשבון משא"כ השכליית הבדל ב' כי הגשמיית צריכה שהות זמן משא"כ השכליית

גב ומלבד השני מיני הבדל הללו יש עוד יתרון בענין איכותם כי ראיה גשמיית היא ראיה גסה ועבה ותלויה בכלים גשמיים שהם העינים וצריך לראיה הגשמיית עוד אור אחר גשמי דהיינו אור החמה או אור הלבנה או אור הנר כי בחושך אין בעינים כח לראות ואפי' במקום אור ההסתכלות הגשמי הוא גס ועב כי צריך לפתוח את עפעפיו ופוער עיניו לבלי חק להביט באיזה דבר כמו שור ודומה לו כי הנה כל הבהמות ג"כ רואים בראיה גשמיית כמו אדם. משא"כ ראיה שכליית שהיא ראיה צלולה וזכה ודקה ונכבדת מאוד ואינה מתלבשת בכלים גשמיים כמו העינים והבהמות נעדרות מן הראיה הזאת.. וראיה הזאת משגת אף בחושך בעבור שאינה אלא ענין השכלה והתבוננות והנה מי שמשיג סכום הפרוטות ע"י ראיה שכליות שהם ס"ג פרוטות הרי ההשגה ההיא ברורה אצלו כ"כ עד שיכול לישבע על סכום הפרוטות שהם בודאי ס"ג לא פחות ולא יותר מפני שאין ספק אצלו אם הם ס"ג או לא כי מה שהשכל מחייבהו הרי הוא בודאי אמת ברור וצלול ומי שמשיג איזה דבר וההשגה ההיא מסופקת אצלו הרי ההשגה ההיא אינה מכונה בשם שכל. כללא דמילתא ששם שכל מורה על כיון הדבר לאמיתו והנה לדעתי מ"ש בגמ' על פסוק ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו מלמד שהלכה כמותו בכל מקום והנה כל העולם מפרשי' שההוכח' היא מדכתיב וה' עמו כי מי שנשמתו מסטרא דקדושה ואין בה שום תערובות קליפה הרי הוא משיג לעולם אמיתיות משא"כ מי שצד קליפה ופסולת מעורבת בנשמתו הרי הקליפה מחשכת וחוצצות בפני אור האמת כי כל סטרא דקליפה מכונה בשם חושך ובשם שקר ומעלמת את האמת מן הנשמה ואי"ה אסביר לך מהות הקליפות בבירור גמור ואמתי ולדעת עיקר ההוכחה היא ממה שהכתוב קירהו משכיל שאילו לא היה הלכה כמותו בכל מקום לא היה מכונה בשם משכיל לכל דרכיו כי שם שכל מורה על כיון הדבר לאמיתו

נג ומעתה נביא לבאר מה שיעדתי לך למעלה ביאור ענין מהות הרוחניים בסימן ד' ובסימן ח' וממילא יתורץ לך מה שהוקשה לך על מאמר כל החכמים שהרוחניים אינם תופסים מקום ושמע והבן היטב

דע מה שבני אדם מחוכמים משיגים ומשכילים השכלות אמיתיות כמו השגת חכמת תורה שבכתב ושבע"פ ומפרשיהם כמו רש"י ותוס' ושאר מפרשים זהו נקרא הארת השכל והשמר והזהר לדקדק היטב בכל מקום בדברי בין מלת הארה למלת אור והנה השגה השכליית שבני אדם משיגים נקרא הארת השכל ולא אור השכל והנה כמו שההארה הגשמיית היא צומחות מעצם אור גשמי דאם לא היה צומח מעצם אור לא יקרא הארה אלא אור כמו שביארתי לך למעלה בסימן ל"ה כמו כן כל הארה שכליות נובעת וצומחת מעצם אור שכליי שבודאי שההארות השכליות שלנו יש להם איזה מעין ומקור שכליי רוחני שממנו צומחים והם מתגלים לנו ועל ידיהם אנו משיגים דברים אמיתיי' והנה ודאי לא החוטם או שאר איברי. הגוף הם המעיין והמקור של הארות שכליות שלנו ולפ"ז נתבונן מי הוא המעיין והמקור ועצם האור שכליי של הארות שכליות שלנו ע"ז נשיב ונאמר שהנשמה שלנו היא עצם אור שכליי רוחני והיא המעיין והמקור של הארות שכליות שלנו שממנה צומחת השגתינו והשכלותינו ואע"פ שדבר נמנע להשיג אמתת מהותה כפי מה שהיא במציאותה החזק והאמיתי לפי שהנשמה היא מלובשת בחומר עכור שהוא מסך מבדיל בפני השגתה ומפני כן, אינה יכולה להשיג השגות ברורות על אמתתן ועל בוריין לפי שהגוף מחשיך וחוצץ בפני השגתה ולכך אין אנו יכולים להשיג מהות הנשמה כפי מה שהיא

בהיותה בלתי מלובשת בגוף עכ"ז נשיג בשכלינו