עמוד העבודה ל

פרוטות הרבה מאוד ובלבד שתספור אותם במספר הכפל דהיינו בתחלה תמנה פרוטה אחת ואח"כ ב' פרוטות שהם כפל הא' ואח"כ ד' שהם כפל הב' ואח"כ ח' שהם כפל הד' ט"ז ל"ב ס"ד. קכ"ח רנ"ו תקי"ב וכן עד לבלי תכלית תספור כפליים וכפלי כפליים וכפלי כפלי כפליים לעולם תמנה כסדר הזה שכל מספר יהיה כפל ממספר הקודם והסמוך לו ותמנה הפרוטות שלא בפני וכל הפרוטות הללו תאסוף ותכניס אותם לקופה אחת ובהביטי ברגע אחת על הקופה ההיא אכווין המספר לאמיתו ולא יותר אף פרוטה אחת ויתברר אצלי אמיתת סכום הפרוטות עפ"י ראי' שכליית כמו שנתברר לך עפ"י ראיה חושית שלך במה שמנית אותם בידיך ואשכילך שגם אתה תוכל לכוין בשכלך סכום הפרוטות וצריך שאקדים לך שני הקדמות

טז הקדמה אחת היא שכל אדם שהוא בקי בנפוח ותפיסת מקום של מאה פרוטות לעולם לא יטעה לומר על הקופה זו של מאה פרוטות שיש בתוכה ב' מאית פרוטות שאילו היה בה ב' מאות פרוטות היה ראוי להיות שיעור הנפוח ותפיסת מקום של הקופה הזו יותר גדול ממה שהיא נראית לעין האדם עתה בהיות בה רק מאה פרוטות אבל אפשר לטעות על מאה פרוטות לחשוב עליהם שיש כאן מאה ועשרים פרוטות או מאה ושלשים או מאה וארבעים פרוטות אבל לעולם לא יטעה לחשוב על מאה פרוטות לומר עליהם שיש כאן ב' מאות פרוטות שהם כפל המאה כי ודאי לעולם א"א לטעות על איזה סכום פרוטות לומר שיש בו כפל זה הסכום וזה דבר ידוע לכל. וכמו שא"א לטעות על כפל כן א"א לטעות לומר על איזה סכום שיש בו רק חצי ממה שיש בו דהיינו שיאמר על מאה פרוטות שאין כאן רק חמשים פרוטות זה ג"כ אי אפשר שאילו לא היה כאן רק חמשים פרוטות היה ראוי להיות שיעור הנפוח ותפיסת מקום של זו הקופה יותר קטן ממה שנראית עתה לעין האדם בהיות בזו הקופה באמת כפל החמשים פרוטות שהם מאה פרוטות באמת שא"א לטעות על שום סכום לומר עליו שיש בו כפל זה הסכום או חצי מזה הסכום דכמו שא"א לטעות למעלה כמו כן א"א לטעות גם כן למטה רצוני לומר דכמו שאין לספק לומר על איזה סכום שיש בו כפל זה הסכום כמו כן אין לספק ג"כ לומר עליו שאין בו רק חצי זה הסכום אבל אפשר לטעות בו להוסיף עליו חלק אחד מששה או חלק אחד מחמשה או לגרע ולפחות ממנו חלק א' מששה או מחמשה אבל על כפל או חצי א"א לטעות

מח הקדמה השנית שכל מדרגה ממדרגות הכפלים הנזכרים יהיה מספרה אחת יותר ממספר כל המדרגות הקודמים לה. המשל בזה המדרגה הראשונה היא א' המדרגה שני היא ב' המדרגה השלישית היא ד' הרביעית היא ח' החמישית היא ט"ז הששית היא ל"ב והנה המדרגה הששית מספרה אחת יותר ממספר כל החמשה מדרגות הקודמים לה שמספר הה' מדרגות הראשונות שהם א' ב' ד' ח' טז' עולה ל"א ומספר המדרגה הששית עולה ל"ב וקן המדרגה החמשית הוא אחת יותר ממספר כל הד' מדריגות הקודמים לה שעולה ט"ו ומספר המדרגה החמשית עולה ט"ז שהוא אחת יותר מט"ו וכן על דרך הזה מדרגה הנ' עולה מספרה אחת יותר ממספר כל התשעה וארבעים מדרגות שלפנים וכן עד בלי תכלית דוק ותשכח כי כלל ברור ואמיתי הוא

מט ועפ"י ב' הקדמות הללו תוכל לכוון בשכלך כל סכום שיהיה נספר במספר הכפליי הנזכר לעיל ואע"פ שלא תהיה בחדר ההיא כלל בשעת מנין הפרוטות ואח"כ בסקירה אחת שתביט על הנפוח ותפיסת מקום של הפרוטות הללו תוכל לכוון המנין בבירור גמור לא פחות ולא יותר אף פרוטה אחת ונתפוס המשל בחשבון מועט הנה אם תמנה ע"ד משל עד ששה מדרגות כגון א' ב' ד' ח' ט"ז ל"ב נמצאו סך הכל ס"ג פרוטות כי המדרגה הששית מספרה ל"ב והחמשה מדרגות הראשונות הקודמות לה מספר כולם ל"א. וכשאביט על הנפוח ותפיסת מקום של הס"ג פרוטות בהבטה אחת ברגע אחת אשפוט בשכלי שודאי לא מנית רק ששה מדרגות ועולה מספרם ס"ג דא"א לומר שמנית שבעה מדרגות כי א"כ היה מספר הפרוטו' כ"ז פרוטות שהוא כפל הס"ג פרוטות והיה ראוי היות הנפוח של הפרוטות גדול כפליים ממה שהוא עתה דא"א לטעות על כפל כמ"ש לעיל סימן מ"ז וא"א לומר שלא מנית רק חמשה מדרגות דא"כ היה ראוי להיות הנפוח של הפרוטות חציה משיעור הנפוח של עכשיו דא"א לטעות על חצי ג"כ. והנה חמשה מדרגות אינם אלא מספר חצי הס"ג. והנה בין מדרגה החמשית שהיא ט"ז והשביעית שהיא ס"ד אין שום מדריגה ממוצאת רק מדרגה הששית שהיא ל"ב וכיון שא"א לומר שאתה עומד במנינך למטה ממדרגה הששית ולא למעלה ממדרגה הששית מוכרח לומר שאתה עומד במדרגה הששית ממש שהיא ל"ב ונמצא שמנית ששה מדרגות כפליים שהם א' ב' ד' ח' ט"ז ל"ב נמצא שהם עולים ס"ג לא פחות ולא יותר אף פרוטה אחת. וכן עד"ז תוכל לכוין ולידע אף בחשבון היותר גדול אפילו בית מלא פרוטות ובלבד שיהיו נספרים בסדר מדרגות מספר הכפלים

ג ומעתה עמוד והתבונן ההפרש העצום שבין ראיה גשמיית לראי' שכלית כי הנך מנית הס"ג פרוטות בידך ומושגים אצלך סכום הפרוטו' ע"י ראי' גשמיי' שלך ואצלי מושגים סכום הפרוטות ע"י ראיה שכליית והנה אתה בהיותך סומך על ראיה גשמיית שלך אפשר שתטעה במספר ובמנין וראיה שכלית היא קולעת אל