עמוד העבודה רפח

מאוד נמצא הצדיק שלא חטא כל ימיו ולא הכניס מעולם ניצוצי הקדושה לתוך הקליפה אין להקליפה מן הצדיק לא נחת ולא צער משא"כ הבעל תשובה אע"פ שבשעת חטאו גרם נחת לקליפה מיהו לעומת זה כששב אח"כ בתשובה גורם צער כפול ומכופל לקליפה ונחת כפול ומכופל לקדושה ולפיכך במקום שבע"ח עומדין אין צדיקים גמירי' יכולים לעמוד

טעם ה' על מאמר במקום שבעלי תשובה עומדין וכו' כי הנה לענ"ד בעזה"י הסברתי איך ע"י מעשה הטוב גורם יחוד קוב"ה ושכינתיה וע"י מעשה הרע גורם פירוד ביניהם ותבין ג"כ מזה ענין הצלם אלקים של האדם מהו ושמע והבן היטב מה שאודיעך פה הנה ידוע שיש לאדם חמשה חושים חוש הראי' וחוש השמיעה וחוש הריח וחוש המשוש וחוש הטעם והנה מכל מה שמושג לה' החושים א"א לאדם להעתיק רק מה שמושג לחוש הראי' דהיינו כשאדם רואה אותיות וציורים וגוונים יכול להעתיקם על הנייר משא"כ קול שמושג לחוש השמיעה א"א להעתיק קול וכן ריח ג"כ א"א להעתיק וכן טעם המושג לחוש הטעם אבל תדע שהש"י שם כלי אחת באדם והיא כלי רוחניית והכלי ההיא יכולה להעתיק מה שמושג לה' חושים והכלי ההיא היא הכח המדמה שבאדם שהוא כח הזוכר כי אלו לא היה כח המדמה באדם לא היה יכול להכיר צורת אדם בעולם המשל בזה אם יראה ראובן צורת פניו של שמעון ביום א' ואח"כ היה ראובן רואה את צורת פניו של שמעון גם ביום ב' לא הי' ראובן יכול לדעת שזו הצורה היא צורת פניו של שמעון שראה אותה אתמול ביום א' אלא הי' סובר וחושב שזו הצורה שראה ביום ב' היא צורה חדשה ולא היה יכול לזכור שזו הצורה היא היא אשר ראה אתמול ביום א' אבל עכשיו שיש כח המדמה באדם הנה כשרואה ראובן צורת שמעון ביום א' הרי אז נחקקה צורת שמעין בכח המדמה של ראובן אף אחר שיסתלק שמעון מנגד עינו של ראובן נשארת צורת שמעון חקוקה בכח המדמה של ראובן ועי"ז כשרואה ראובן פעם שנית צורת שמעון ביום ב' בפועל ממש ורואה ראובן שהצורה הזאת אשר רואה אותה עתה בפועל ממש היא דומה ממש לאותה הצורה החקוקה בכח המדמה שלו מיום אתמול שהוא יום א' הלה עי"ז מכיר ראובן שזה האיש אשר רואה אותו ביום ב' הוא שמעון אשר כבר ראה אותו אתמול ביום א' הנה התבאר לך היטיב ענין כח המדמה שבאדם ותועלתו והנה הכלי הזאת שהיא כח המדמה יכולה להעתיק אף מה שמושג לכל ה' חושים דהיינו קול ומראה וריח וטעם ומשוש המשל בזה אם ישמע ראובן את שמעון שהוא מזמר ומשורר בקול נעים ואדיר וחזק ובשעת שומעו קול שמעון אז רואה את שמעון בכרו והנה אף כשיפסיק שמעון מלשורר ולזמר נשאר תכונת קולו של שמעון חקוק בכח המדמה של ראובן דהיינו נעימות הקול וחזקו ואח"כ כשראובן ישמע פעם שנית קולו של שמעון אף אם לא יביט אז בפניו של שמעון יכיר ראובן ע"י זה שזהו קולו של שמעון אשר שמע אותו אתמול בעת אשר הביט ג"כ בפניו וכן ארז"ל על סומא היאך מותר באשתו בטביעות עינא דקלא וכן אם יריח אדם שני מיני בשמים דהיינו קנמון וכרכום ובשעת הרחתן יביט על צורת הקנמון וכרכום ואח"כ אף שיעצים את עיניו ויריח את הקנמון וכרכום יוכל להכיר בריחם שזהו קנמון וזהו כרכום לפי שמשהריחם פעם ראשון נשארה תכונת ריחם חקוקה בכח המדמה וכן אם יאכל אדם אתרוג מטוגן בדבש ויראה אז צורת האתרוג המטוגן ואח"כ כשיאכל שוב פעם שנית את אתרוג המטוגן אף שבפעם שנית יעצים עיניו יוכל להכיר שזהו אתרוג מטוגן בדבש לפי שבעת אכלו פעם ראשון נשאר תכונת טעם האתרוג המטוגן חקוקה בכח המדמה שלו וכן אם ימשמש אדם בידיו תפוח ואתרוג ויראה את צורתם ג"כ ואח"כ כשימשמש אותם פעם שנית אף אם יעצים עיניו אז יוכל להכיר שהחלק הוא התפוח ומה שיש בו בליטות הרבה הוא אתרוג הנה התבאר לך היטיב איך שכח המדמה שבאדם יכול להעתיק מה שמושג לכל החמשה חושים. והנה בספר מבוא פתחים של בעל המחבר ספר שומר אמונים מביא שם בשם האריז"ל הקדמה אחת הכתובה בספר מבוא השערים של האריז"ל בשער ב' ח"ב פרק ה' וז"ל שם טבע הרוחניים להשאיר רשימו במקומם אף אחר הסתלקותם משם וענין הרשימו שמניחים הוא הבחי' התחתונה אשר בהם כלומר מלכיות שלהם עכ"ל שם ותמצא ההקדמה הזאת בספר מבו"פ באות רשימו ע"ש והנה לפעמים יזדמן שאדם אחד יתפלל בדבקות עצום ונמרץ באהבה ובשמחה ובנחת רוח מופלג וכמעט לא ירגיש שהוא בעוה"ז. הנה אין ספק שזה אור הדבקות הוא שפע שנשפע עליו מלמעלה וזה האור הוא קומה שלימה ופרצוף שלם כלול מי"ס הנפרטים לרמ"ח איברים ושס"ה גידים רוחניים והנה זה אור הדבקות ודאי שהוא אור יותר בהיר וזך מאור נשמתו שהרי קודם שבא אליו אור הדבקות ההוא מלמעלה לא היתה אור נשמחו מספקת להתפלל בדבקות כ"כ והנה אור נשמתו היא לגבי אור הדבקות כגוף והנה הרמ"ח איברים רוחניים של נשמתו מתלבשים ברמ"ח איברים ושס"ה גידים של גופו ורמ"ח איברים ושס"ה גידים רוחניים של אור הדבקות מתלבשים ברמ"ח איברים ושס"ה גידים רוחניים של נשמתו ועי"ז יושפע חיות נוסף על כל איברי גופו וירקד ויפזז ויכרכר בכל עוז ותעצומות כי כשנתוסף חיות בגוף אז נעשה הגוף קל כנשר ויקפץ לעוף למעלה בשעת תפלתו בדבקות כדרך הטבע שכל דבר חפצו לעלות לשרשו אשר חוצב משם והנה יקרה לפעמים שבתפלות השחר יתפלל בדבקות ובהתקשרות ובהתלהבות מופלג וכשיגיע לערב בתפלת מנחה וערבית ויחשוק