עמוד העבודה רפד

יענש עונש גדול אעפ"כ נענש עונש גדול במה שסופי לבטלה מעוני ונמצא ילקה בשתים א' בעוני. והב' אעפ"י שהעוני הוא שבה חזקה לקיום התורה יותר מלביטולה מ"מ אצלו יתהפך וישתנה סדר הסבה של העוני שיהי' העוני אצלו סבה לבטול התורה. והנה (זה הוא) המין של שלא לשמה מביא לידי לשמה כי מאחר שאין כוונתו בלמדו התורה בשביל ממון או בשביל כבוד לשיקראוהו חכם ורבי אלא לומד בשביל לפנות מחשבתו מצער העוני וכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר ומי שמקיים את התורה מעושר בודאי הוא לשמה דא"א לצייר את אצלו שלא לשמה כיון דאף מתחלה לא למד שלא לשמה המכוער דהיינו בשביל עושר או כבוד כ"א להפטר מצער העוני ועכשיו שיש לו עושר א"כ אין שום מקום אצלו ללמוד שלא לשמה דאין לומר שאז ילמוד לשם עושר הרי יש לו עושר ואין לומר שאז ילמוד לשם כבוד דהיינו שיקראוהו חכם ורבי דא"כ יהיה לו עונש שהרי אף בתחלה לא למד בשביל עושר וכבוד אלא כדי להפטר עצמו מצער העוני והתנא מבטיח לו שכר שסופו לקיימה מעושר וא"כ ודאי כשמקיים את התורה מעושר ודאי מקיימה אז לשמה וא"כ מושג לחוש מאמרם ז"ל מתוך שלא לשמה בא לשמה כמו שביארנו פה. הנה התבאר לך שאין שום מין שלא לשמה שתביאהו ללמוד לשמה כ"א בלומד בשביל להפטר מצער העוני אבל באומד בשביל עושר וכבוד ועושה את התורה כלי תשמישו הרי הוא בכלל הלומד תורה שלא לשמה נוח לו שלא נברא כמשאז"ל ודאשתמש בתגא חלף שפירשו המפרשים שחלף ועבר מן העולם ומאחר שמת בקיצור שנים ולא הועיל בביאתו לעולם א"כ נוח לו שלא נברא. ומעתה יובן הפסוק בשמאלה עושר וכבוד דאילו הוי נאמר עושר לחוד ה"א כשלומד שלא לשמה דהיינו להפטר מצער העוני יש לו עושר בכח דהיינו שאין העוני מצער אותו והרי הוא כעשיר אבל מי שעשרו בכח ולא בפועל ממש אין מכבדין אותו לכך קאמר קרא שיהיה לו עושר וכבוד דהיינו שלו שיהיה עושר בפועל ויהיו מכבדין אותו בשביל עשרו ומעתה יבואר קושיית הגמ' על אורך ימים בימינה אורך ימים הוא דאיכא עושר וכבוד ליכא בתמיה כיון דאיכא אורך ימים כ"ש עושר וכבוד דממ"נ אם לומד בתחלה שלא לשמה דהיינו להפטר מצער העוני וכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיומה מעושר וכשסופו לקיימה מעושר הרי אז בודאי היא לשמה ויש לו אז אריכות ימים ויש לו עושר בפועל ממש ומכבדין אותו ויש לו עושר וכבוד ואם תחלת למודו הוא לשמה כ"ש שיש לו עושר וכבוד וכי מגרע גרע דמה מי שלומד בתחלה שלא לשמה ואח"כ בא לידי לשמה יש לו עושר וכבוד מכ"ש מי שלומד בתחלה לשמה מכ"ש שיהיו לו עושר וכבוד בנל"ך ואע"י

דרוש התשובה בעזה"י נזכיר כמה ענינים המעוררים את האדם לתשובה

בכתר מלכות לר' שלמה בן גבירול ואם תבקש לעוני אברח ממך אליך עכ"ל. נלע"ד לפרש בעזה"י כי א"א לברוח מגזירת הבורא אמנם ע"י דבר אחד אפשר לברוח מגזירותיו ית' והוא התשובה שישוב על עונותיו כמשארז"ל גדולה תשובה שמקרבת גזר דינו של אדם אמנם אע"פ שע"י תשובה אפשר לברוח מגזירותיו ית' מ"מ אין זה בריחה אמיתית אלא קירוב שבתשובה מתקרב אליו ית' ורץ אל רצונו ית' וזהו אברח ממך היינו מגזירותיך אליך בתשובה

באופן אחר נלע"ד בעזה"י לפרש ע"ד מה שפירשתי נוסח לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים כי הנה ידוע כי א"ס ית' כולל כל ההפכיים באחדות אחד פשוט ונעלם כי מבלתי אורו ית' אין הכלים יכולים לפעול שום פעולה לא כלי הדין ולא כלי החסד כמ"ש אליהו וכד אנת תסתלק מנהון אשתארו כולהון שמהן כגופא בלא נשמתא והנה אותו האור המתלבש בכלי הדין הוא האור עצמו המתלבש בכלי החסד ואין השינוי רק מצד הכלים ומ"מ עיקר הפעולה הוא ע"י האור המתלבש בפנימיות הכלים ובאור א"ס בפשיטותו בעודו אינו מתלבש בכלים לא יצדק לומר עליו שום בחי' פרטיית לא בחי' דין ולא בחי' רחמים אבל כל הבחי' הפרטיות אינם בו רבים ח"ו אלא הם בו בכח אחד פשוט ונעלם הכל יכול וכוללם יחד והנה כשישראל אינה עושים רצונו של מקום הרי אז מתחזקים כלי הדין וכשעושין תשובה ומעמיקי' במחשבתם אחר רחמים העמוקום מתחזקים ומתגברים עי"ז כלי החסד והרחמים וזהו אברח ממך אליך כלומר אברח ממדת דיניך אל מדת רחמיך ושניהם כלולים בו ית' בכח אחד פשוט ונעלם יצטדק עליו לומר אברח ממך וגם אליך

אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה הנה מפורסם הוא הדקדוק כיון שיש אצלו ביטול תורה היאך לא מצא זה העון עצמו של ביטול תורה והיאך קאמר פשפש ולא מצא והנה בספר תאוה לעינים להר"ש אלגאזי מפרש פשפש ולא מצא יתלה מה שלא מצא בביטול תורה לכך אינו יודע איזה דבר הוא מצוה ואיזה דבר הוא עבירה אמנם עכ"פ הקושיא אינה מתורצת כי סוף סוף האיך אומר לא מל מאחר שיודע בעצמו עון ביטול תורה והנה בעזה"י