עמוד העבודה רפג

חלף פירשו המפרשים שהוא חלף ועבר מן העולם ואתיא כי הא דאמרו רז"ל בשמאלה עישר וכבוד איכא אריכות ימים ליכא שהרי לפי שעושה את התורה כלי תשמישו הוא חלף ועבר מן העולם וא"כ מה שנברא הוא ללא צורך וללא תועלת מאחר שימות בקוצר שנים ולכן היה יותר טוב שלא נברא לכן נלע"ד לפרש ההוא דיעסיק אפילו שלא לשמה לא איירי בלומד בשביל עושר וכבוד אלא איירי בשלא לשמה היותר דק ונקדים מאמר רז"ל צדיקים תחילתן יסורי' וסופן שלוה רשעי' תחילת שלוה וסופן יסורים והענין הוא כי דהע"ה אמר לולא תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי ויבואר כך דהנה עצה יעוצה מי שהוא ירא שמים וצדיק והוא מדוכא בעניות מתי יוכל להשיג עושר והנה העצה כך היא דהנה משנה ערוכה במס' אבות כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר וא"כ בהכרח ישיג העושר והנה דהע"ה בתחילה הי' עני ורועה צאן הי' רק שקיים את התורה מעוני ועי"ז השיג עושר והי' אח"כ מלך והנה אין שום עצה אחרת להשיג עושר כי אם ע"י התורה לכן אמר דהע"ה לולא תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי אמנם מפירוש המשנה הזאת למדנו כמה גדול בעיניו ית' קיום התורה וכמה מגונה בעיניו ביטול התורה כי הנה ידוע שהבחירה מסירה ביד האדם לעשות כמו שלבו חפץ אם טוב ואם רע ובעבור זה שכר ועונש מזומנים לאדם כי אם היה האדם מוכרח לעשות טוב לא היו ראוי לשכר ואם הי' מוכרח לעשות רע לא היה ראוי לעונש ולפ"ז מי שיש לו סיוע למעשה הטוב לא יהיה ראוי לשכר גדול שהרי לא בכחו ובחירתו פעל מעשה הטוב כ"א ע"י סיוע וכן מי שיש לו סיוע וסבה לעשות רע אינו ראוי לעונש גדול והנה הר"מ אלשיך מביא כמה פעמים בספריו שגדול נסיון העושר מנסיון העוני כי העוני הוא סיבה גדולה למעשה הטוב והעושר אדרבה הוא סבה גדולה למעשה הרע ולכן מי שהוא עשיר וצדיק הוא חשוב מאוד בעניו יות' הרב' יותר משאם היה עני וצדיק

וא"כ יהיה ביאור המשנה כך כל המקיים את התורה מעוני אע"פ שהעוני הוא סבה חזקה לקיום התורה ויש לו סיוע גדול אעפ"כ שכרו גדול שסופו לקיימה מעושר ויש לו שני מעלות א' שישיג העושר בודאי והשנית שאע"פ שהעושר הוא סבה חזקה לביטול התורה מכל מקום אותו לא תבטל סבת העושר הואיל שנתקדש בתחלה בקיימו את התורה בעניותו שוב לא יפסיק כח העשירות לגרום לו ביטול תורה. וכל המבטל את התורה מעושר אע"פ שהעושר הוא סבה חזקה לביטול התורה ויש לו סיוע לבטלו וא"כ אינו ראוי לעונש גדול אעפ"כ יהיה ענשי כפול והוא שיהיה לו עוני והעוני לא יספיק כחו לסייעו לקיום התורה אלא אדרבה יהיה לו סבה לבטלי מן התורה הפך דרך העוני שאדרבה דרך העוני לסייע לקיום התורה. והנה הצדיקים תחלתן יסורין דהיינו העוני והעוני הוא סבה חזקה לקיום התורה ואח"כ עי"ז סופו לקיימה מעושר וא"כ סופו שלוה כפולה הן בקיום התירה הן בענין העושר והרשעים תחילתן שלוה דהיינו העושר וממילא ע"י העושר מבטל התורה ואח"כ סופו לבטלה מעוני וא"כ סופו יסורין דהיינו העוני. אמנם שמעתי לדקדק מהו לשון מעיני והל"ל כל המקיים את התורה בעוני. ושמעתי ליישב כך כי הנה אמר החכם אין רש כמי שלבו דואג מן הריש לביאור דבריו הוא כך כי הנה עיקר חסרון וגריעות העוני שמצער את בעליו בהעלותו על לבו שהוא בחוסר כל מאכילה ושתיה וממלבישים ודירה והנה כל זמן שמחשב ומהרהר בענין עניותו הרי אז הוא עני לפי שאז הוא מצערהו משא"כ כשמסיח דעתו מענין עניותו ומהרהר בדברים אחרים הרי אז אין העניות מצערהו וא"כ אז אינו עני כיון שהעניות אינו פועל שום צער והרי אז הוא עשיר לפי שאז אינו חסר לו כלום. והנה מי שלומד תורה בהכרח צריך להפשיט מחשבתו מכל הדברים שבעולם כדי שישים מחשבתו ולבו רק בענין למודו כדי שיבין היטב מה שהוא לומד. וזהו שאמר התנא כל המקיים את התורה מעוני פי' מחמת העיני שמצערהו לכן יושב ולומד תורה כדי שיסיח דעתי מלחשוב בענין העוני ושוב לא יצערהו העוני לפי שמחשבתו שקוע בענין לימוד תורתו ועד"ז יפורש ג"כ הפסוק לולי תורתך שעשועי וגו' אמנה מה שאמר התנא מעושר ולא אמר בעושר לא שמעתי יישוב ע"ז ונלע"ד כך כי הנה באמת אנו רואים שהעוני הוא סבה לביטול התירה והעושר הוא סבה לקיום התורה ואיך כתב הר"א אלשיך גדול נסיון העושר מנסיון העוני אמנם הענין הוא כך שבאמת העושר הוא סיבה לשניהם לקיום התורה ולביטולה אמנם העושר הוא סבה יותר חזקה לבטול התורה מלקיימה והעוני הוא ג"כ סבה לשניהם אמנם העוני הוא יותר סבה חזקה לקיומה מלביטולה וא"כ כך הוא ביאור המשנה כל המקיים את התורה מעוני ר"ל מחמת עוני שלא יצערהו ואעפ"י שהעוני הוא סבה יותר חזקה לקיום התורה יותר מלביטול' וא"כ יש לו סיוע חזק לקיום התורה וא"כ אינו ראוי לשכר גדול מ"מ שכרו גדול שסופו לקיימה מעושר ונמצא ישיג עושר והעושר ההוא יהיה לו סבה לקיום התורה אע"פ שדרך העושר הוא בהיפוך שהוא סבה חזקה יותר לביטולה מלקיומה הנה לאיש כזה שקיים את התורה מעוני יהפוך העושר דרכו שיהיה לו סבה חזקה לקיום התורה וכל המבטל את התורה מעושר ר"ל מחמת עשרו כדי שיהיה לו נחת רוח ושמחה בעשרו אינו רוצה ללמוד תורה כי בשעת הלימוד יסיח דעתו מעשרו ולא ישמח בעשרו או שמבטל את התורה מעשרו מחמת שטרוד בעשרו סופו לבטלה מעוני אע"פ שהעושר הוא סבה חזקה לבטול התורה וותר מלקיום התורה וא"כ היה לו סיוע לבטול התורה וראוי היה שלא