עמוד העבודה רמז
Amud haAvodah 247 · עמוד העבודה · free full Hebrew text
Open in the reader →הארץ ויצו למנו' את הכפרי הרוצח להיות לראש על מקצת אנשיו דהיינו הפקידי להיות שר העשר ואח"כ הפקידו להיות שר הנושים ואח"כ שר מאה ואח"כ שר האלף כן הגדילו כמעט בכל יום ויום ממדרגה למדרגה עד השליטו וינשאהו מעל כל השרים להיות משנה למלך כמו הראשון והעשירו מאוד והוסיף לו תוספות יקר וגדולה על הראשון וכל אנשי מלכותו תמהו מאוד על המלך ושתקו ולא יכלו לעמוד על כוונת המלך שהגדיל את הרוצח הנ"ל מאוד מאוד ואח"כ צוה המלך להמיתו ביסורי' קשים כמו שהמית הוא את המשנה למלך הראשון ויאמר המלך לשריו אתם חשבתם איתי לכסיל לפי שהייתם סבורים מרוב אהבתי את הרוצח הגדלתיו כ"כ אדרבה מעומק שנאתי אותו הגדלתיו כי אין סיפק בידי יותר לעשות לו מלהמיתו ואם הייתי ממית אותו תיכף קידם שהגדלתיו לא הייתי יכול לקרר קצפי וכעסי הגדול כי בעד איש שר ונכבד אמית את כפרי שהוא עב בטבע ולא ירגיש כאב ומרירות כל כך כמי שהרגיש הראשון שהיה איש מעונג ומפונק מאוד לכן הגדלתיו והפקדתיו לעלות ממדרג' למדרג' עד כי העליתיו למדרג' המשנה הראשון והי' מעונג ומפונק כמו הראשון למען ירגיש כאב ומרירות כמו הראשון ובזה אתנקם ממנו ואקרר את חמתי שהי' בוער בקרבי ובכל מדרגה למדרגה שהעליתיו והגדלתי שמחתי מאוד והתחילה הנקמה לצמוח בלבי מאז באשר כי ידעתי והשגתי בשכלי את מרירות היסורין והכאב העתיד' לבוא עליו ואני פחדתי אולי ימות באמצע עליות המדרגות ולא אוכל להתנקם ממנו אבל באמת בשעת עליותו לאיזה מדרגה התחילה הנקמה והשמחה בלבי וכשעלה למדרגה יותר רמה שמחתי יותר כ"כ הי' הענין אצל המן וכ"ז הי' מן השי"ת ויתעלה וזש"ה אחר הדברים האלה גידל המלך אחשורש את המן בן המדתא וינשאהו מעל כל השרים כדי שתהי' ירידתו עצומ' והנה העלי' צורך ירידה היא כמו שהוא בעלי' וירידה הגשמיו' כשאדם עומד במקום גבוה יכולים לדוחקו ולהפילו משם לארץ משא"כ מי שהוא מושכב על הארץ שאין מקום נמוך ממנו לא יציור אצלו נפילה עד כי יגביהו אותו מן הארץ לרום ואח"כ יוכלו להשליכו לארץ כ"כ היא בעלי' וירידה רוחניות שהיא עליו' המדרגה וירידת המדרגה וכן אמר דהע"ה כי נשאתני ותשליכני כי לכך נשאתני כדי שתוכל להשליך אותי נמצא בעת העלי' מתחלת הירידה מאחר שעיקר כוונ' העלי' היא לצורך הירידה והשכל משיג את העתיד בהוה ובמקום אחר נסביר לך איך השכל משיג את העתיד בהוה טוב טעם ודעת בעזה"י והנה הרמב"ן בפ' ויצא בפסוק והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בי מביא מדרש וז"ל הראה לו הקב"ה ארבע מלכיות מושלן ואבדן הראהו שר מלכות בבל עול' שבעים עוקים ויורד והראהו שר מלכות מדי עול' מאה ושמונים עוקים ויורד והראהו שר מלכות אדום עול' ואינו יורד אמר לו הקב"ה אם תגבי' כנשר אם בין כוכבים שים קנך משם אורידך כלומר משם ממקום העלי' מתחלת היריד' וכן אמר איוב הלואי אהי' כנפל טמון לא ראה אור כי לא הי' כואב לו היסורין של עכשיו כי אם שלו' הקודמת הי' כואב לו כי אלולי שלוה הקודמת לו לא היה מרגיש כאב היסורין ואמר הלואי הייתי כנפל טמון לא ראה מעולם אור וטוב' ושלוה וזש"ה נתת שמח' בלבי כמתנחם על צרות ישראל בגלות המר ועל ראותו הגדולה והכבוד והשלוה של אומות העולם ואמר דוד אדרבה בזה אני מתנקם מהם כי עי"כ ירגישו אח"כ כאב ומרירו' וזה"ש נתת שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו כלומר מעת התחלת השלוה שלהם אני שמח וכמו שאני שמח על השלוה שלהן כמו כך אני שמח על היסורין שלי כי זה יגרום לי אח"כ הרגשת עתיקות השלום והשלוה בלי שום תערובת צער [וזה"ש אח"כ בשלום יחדיו אשכבה ואישן כי מי שהוא בצער ישכב על מטתו זמן רב עד כי ינוס וישן נמצא השכיבה והשינה אינם שווים ביחד כי בין השכיבה והשינה יש שהות זמן משא"כ אני לעתי' לבא יהיה לי נחת ושלוה ושלום עד כי בשלים יחדיו אשכבה ואישן כלומר השכיבה והשינה יבואו יחדיו תיכף לשכיבה שינה מרוב הנחת רות
והואיל דאתא לידן ענין הגלות נזכיר בעזה"י ענין גלות השכינה הנה כתוב כי באש השם נשפט והקשו במדרש שופט ה"לל מהו נשפט והלא השי"ת הוא ברא את האש והוא ית' נתן טבע באש לשרוף ואיך ישלוט מעשה ידיו עליו שהוא נגד השכל אמרו במדרש שלעתיד לבא ביום הדין הגדול יבואו השבעים שרים ויקטרגו על ישראל ויאמרו כך יש ביד ישראל ע"ז וג"ע וש"ד כמו האומות מפני מה אלו יורדים לגיהנם ולא אלו והנה באמת קטרוג חזק הוא אבל מ"מ הקב"ה אוהב את ישראל ואינו חפץ שיסבלו יסורי גיהנם יאמר להם א"כ תרד כל אומה ואלהיה כלומר ירדו כל השבעים אומות עם השבעים שרים שלהם ואני ארד עם ישראל בגיהנם (לפי שהם חלקי ונחלתי ככתוב בפ' האזינו יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ע' אימות נגד ע' נפש כי חלק השם עמו יעקב חבל נחלתו) וכשהשם ית' ירד עמנו בגיהנם יתהפך המקום ההוא לגן עדן דאין לו ג"ע יותר גדול ממקום שהקב"ה שם נמצת שהם יסבלו יסורי גיהנ' ואנחנו נתענג בתענוג נפלת במקום ההוא וזהו שאמר הכתוב כי באש השם נשפט לפי שהם באים בטענת משפט ישר לומר הלא אתה אלהי המשפט וכי משוא פנים יש בדבר מאחר שהשוו אלו לאלו ירדו שניהם לגיהנם מ"מ הקב"ה לא יחפוץ שיסבלו ישראל יסורי גיהנם ולא יהא שום אופן להצילם מגיהנם כ"א באופן הזה שתרד כל אומה ואלהיה ויוצרך הקב"ה לירד עמהם באש של גיהנם כדי להצילם וזהו כי באש השם נשפט ונ"ל כי זהו שאמר הכתוב כי כל העמים ילכו