עמוד העבודה קצה

השמש והי' תמיד הכל על צורה אחת לא הי' יכול להמצא מציאות זמן מוגבל בעילם כלל זולת הזמן של עמידת העולם שהוא מעת הבראו עד עת חורבנו ולא, היינו יכולים לשער וליתן קצבה לזמן עמידת העולם לומר כך וכך זמן העולם עומד כי לא היה שום דבר שיתלה עליו הזמן כי בשלמא עתה שיש מציאות יום ומציאות לילה והם משונים זה מזה כי היום הוא מאיר לעולם והלילה מחשכת נמצא ע"י כך נמצא זמן מוגבל כי בסיום היום מתחלת הלילה ובסיום הלילה מתחיל היום ולפ"ז נחלק היום לחלקי' והלילה ג"כ לחלקים עד"מ היום י"ב שעות והלילה ג"כ י"ב שעות והשעה נחלק לתתר"ף חלקים והחלק לע"ו רגעים וכן יכולין אנו להגדיל ולכפול על הזמן השרשי שהוא יום ולילה כמו השבוע שהוא שבעה ימים והחודש ד' שבועות ושנה י"ב חדש ושמטה ד' שנים ויובל ז' שמטות נמצא שורש כל הזמנים הללו הוא יום ולילה וסבת היום הוא אור השמש כשעולה מתחת לארץ על הארץ אז הוא יום וכשהולך מעל הארץ לתחת לארץ אז הוא לילה וקודם בריאת העולם לא הי' שום מציאות זמן כי אז לא היה יום ולילה ולא שמש וירח ואפי' זמן רגע לא הי' שייך לומר כי כשלא היה שום ברי' בעולם ולא הי' ענין בעולם כלל שנוכל לתלות בו הרגע ואפי' ענין קודם ומתאחר לא היה אז בעולם כי בהכרח קודם ומתאחר צריך להיות נתלה באיזה דבר שנוכל לומר קדם הויית הדבר הזה ואחר הוויית הדבר הזה אבל כשאין בעולם שום דבר היאך אפשר לומר קודם ומתאחר ובעל חובת הלבבות כתב שרוב מצות התורה תלויים בזמן כמו הנחת תפילין ומצות שביתה בשבתות וימים טובים ותענית ומצות ומילה ופדיון בכור ומצות שופר ואתרוג ולולב ומצות הקרבת הקרבנות ומצות נותר וכדומה הרבה מצות שאלו לא היתה מציאות לילה בעולם אלא היה הכל תמיד יום על צורה אחת לא היה שום מקים למצות אלו כי כל אלו תלויים בזמן ואז לא היה שום זמן ומצות שמטה ויובל ומעשר שני ומעשר עני המתחלפות לפי שנות השמטה לא היו נוהגים ומצות שלוח עבד עברי לשש שנים ואכילת מצה והעדר אכילת חמץ וסוכה ולא היה זמן קבוע לבני עונשין. נחזור לענינינו כי שורש כל הזמנים נובעים מזמן יום ולילה ועיקר סבת היום והלילה הוא מסבת עלות השמש על הארץ או מתחת לארץ כי הארץ היא מסך מבדיל לעינינו בפני אור השמש נמצא מי גרם חשכת הלילה הוי אומר חשכת ועכירת הארץ כי אלו היה הארץ ספיריי כמו הגלגלים לא היתה מסך מבדיל לעינינו בפני אור השמש והיה הכל יום ולא היתה מציאות לילה בעולם כלל והנה ידוע הוא שעיקר העסק במלאכה הוא ביום ועיקר המנוחה ממלאכה הוא בלילה וידוע ג"כ שדרך המלך להיות נח ושוקט ואינו עושה מלאכה כלל כי משרתיו עושי רצונו עושים מלאכתו לכן יאה ונאה כנוי הלילה והשבת שהם עתות המנוחה ממלאכה למדת מלכות וכן כנוי הארץ שהלילה נמשכ' מסבת הארץ נאה ג"כ למדת מלכות וכן כנוי הארץ בעצמה לעולם עומדת על מקום אחד והגלגלים שהם שמים מתגלגלים סביבה והיא שוקטת ונחה וכן שנת השמיטה הוא לעומתה כי היא שנת מנוחה וכל עניני המלכות הם ענין מנוחה והשקט מאוד כי אפילו בשעת הזיווג היא אינה עושה מעשה אלא הוא והיא קרקע עולם כמו שאמרו רז"ל אסתר קרקע עולם היא וכן מים שמתנועעים והולכים כגלגל ברצון הבורא כי אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת והעפר היא נחה ושוקט' ודוממת גם ענין צומח הוא מתנועע קצת בצמיחתו משא"כ דומם הוא נח ושוקט ודומם ודע והבן ששנות החמה שס"ה יום ושנות הלבנה שנ"ד יום ובשנת העיבור אנו משלימין ומייחדין שנת הלבנה עם שנת החמה וזהו רמז ליחוד קוב"ה ושכינתיה וכן מה שכתבו חכמי המוסר לחבר יום ולילה בלימוד תורה או באיזה מצוה הוא ג"כ לחבר יחוד קב"ה ושכינתיה וכן מה שאנו מוסיפין מחול על הקודש בתחלתו ובסופו הוא ג"כ לרמז יחוד קב"ה ושכינתיה וענין המנוחה של המלכות נרמז עוד במ"ש האריז"ל תפילין של יד שהוא לעומת הנוקבא בישיבה ושל ראש בעמידה כי ישיבה הוא ענין מנוחה וכן שס"ה ל"ת אינון מסטרא דגבורה דאיהי נוקבא בחי' יראה שהם ג"כ ענין מנוחה ושביתה שהוא שב ואל תעשה משא"כ רמ"ח מצות עשה אינון מסטרא דאהבה דאיהו דכורא והם ענין עסק מלאכה דאיהו קום ועשה לבד מ"ע דתשבות האמורה אצל שבת הוא שב ואל תעשה ולכן גם הנשים מצווין על מ"ע זו מפני שענין עשה זו כענין ל"ת דלא תעשה כל מלאכה ומכאן תבין כי כל הכנויים הולכים אל מקום אחד אם תשים לבך להבינם ואם ריק הוא מכם הוא וכל זה יורה על אמיתת התורה וחכמת הקבלה שקבלנו מקדמונינו החסידים שהי' להם רוח נבואה או רוח הקודש ולא מבטנ' הורישו' לנו וישרים דרכי השם צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם ואנחנו בשם ד' אלהינו נזכיר המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד

ארשום לי בעזה"י לזכרון ביאור מאמר האריז"ל שרגלי כל הפרצופים מסתיימים בסיום עולם האצילות ואין ניכר מן הפרצופים הגבוהים אלא מראשים שלהם עכ"ל

הנה במבוא פתחים כתב בשם האריז"ל מ"ש בזוהר בשלח דף פ"ו פרסות החיות ככולה וכו' הוא כלל אמיתי בכל המדרגות שהעליונה גדולה ככל מה שלמטה ממנה לא בגודל המקום אלא במעלת האורות בס' הגלגולים פי"ו ודרוש המעקה בעץ חיים דף קנ"ה ע"א עכ"ל בעל מבו"פ. לביאור ענין ההקדמה הזאת כן הוא הנה בספר שומר אמונים בויכוח ראשון בסימן חל בד"ה הרי אתה הראת כו' כתב שם כי תחלת האציל א"ס