עמוד העבודה קצו

את כתר א"ק הכולל בו כל הנמצאים בכח ובאחדות גמור בלי הסתעפות כלל והנה העולה מזה שכל מה שמכתר א"ק ולמטה עד סוף עולם עשיה כולם כלולים בכתר א"ק באחדות פשוט ונמרץ ואח"כ כשהאציל כתר א"ק את חכמת א"ק ודאי נשאר כל מציאות חכמת א"ק בכתר א"ק כי ענין ההאצילות הוא כמדליק נר מנר ואין הראשון חסר כלום וחכמת א"ק משיג במקצת את כתר א"ק דהיינו בחינתו הנשארת גנוזה בכתר א"ק אבל אור עצמות כתר א"ק הגדול אין חכמת א"ק יכול להשיגו וכן כתב האריז"ל והובא במבוא פתחים באות א' אות א"ס וז"ל כל אור נקרא א"ס לבחי' העולם שלמטה ממנו מה"ש שב' ח"ג ס"ה עכ"ל בעל מבו"פ. ומלשון הזה משמע כמעט שכל מציאות חכמת א"ק לגבי מציאות כתר א"ק הוא כשרגא בטיהרא וכגרגיר חרדל נגד גורן הגדול ועל דרך הזה ממש אות באות הוא כן כשחכמת א"ק האציל את בינת א"ק כלול בתוך בינת א"ק כל הנמצאים שממנו ולמטה עד סוף עולם עשי' ובחי' בינת א"ק ג"כ נשאר גנוז בחכמת א"ק כמדליק נר מנר ואור הגדול של עצם חכמת א"ק מה שלא נכלל בבינת א"ק הרי הוא בחי' א"ס לגבי בינת א"ק וכל מציאות בינת א"ק הוא כשרגא בטיהרא לגבי אור הגדול של עצם חכמת א"ק וכן ממש בכל המדרגות והנה כל המדרגה תחתונה מלבשת את המדרגה שעליה לבד ואינה מלבשת את כל המדרגה העליונה אלא מקצתה והיינו שמלבשת בחי' עצם שלה ממש הגנוזה במדרגה שעלי' על דרך משל כשחכמת א"ק האציל את בינת א"ק נשאר בינת א"ק בחכמת א"ק ג"כ מלבד מציאותו הפרטי מחוץ לחכמת א"ק נשאר ג"כ כל מציאותו גנוז בחכמת א"ק כי האצילות הוא כמדליק נר מנר ואין הראשון חסר כלום ובינת א"ק משגת מקצת חכמת א"ק דהיינו בחי' התחתונה מחכמת א"ק שהוא בחי' עצמותה ר"ל בינת א"ק הנשאר גנוזה בחכמת א"ק שהרי בודאי בינת א"ק יכולה להשיג את עצמה השגה ברורה לכן משגת ג"כ בחי' הגנוזה בחכמת א"ק אבל לא יותר כי בחינתה הגנוזה בחכמת א"ק הוא כשרגא בטיהרא לערך שאר האור הגדול של עצמות חכמה א"ק ואור הגדול הזה של חכמת א"ק הוא במדרגת א"ס לגבי בינת א"ק לפי שבינת א"ק אינה יכולה להשיג את אור עצמות חכמת א"ק לפיכך נחשב לגבי בינת א"ק כמדרגת א"ס אבל לא יתכן לכנותו בשם א"ס סתם כי לגבי דידיה ולגבי הכתר שהוא עילתו ודאי הגמור הוא שמשיג את חכמת א"ק עד תכליתו ואיך נכנהו בשם א"ס סתם משא"כ עילת כתר א"ק יתכן לכניתו בשם א"ס המוחלט מפני שהוא אינו מושג אף לגבי כתר א"ק אף שא"ס משיג את עצמו השגה ברורה ואמיתית וא"כ לגבי דידיה ג"כ לא יתכן לכנותו בשם א"ס שמשמעו שאינו מושג כלל הרי מושג הוא הוא לעצמו עכ"פ ע"ז נשיב ונאמר שתי חשיבות חדא אף שא"ס משיג את עצמו השגה ברורה ע"מ בחינת השגתו גופה אין לה סוף וסוף סוף יתכן לכנותו בשם א"ס סתם שהרי כמו שעומק עצמותו אין לו סוף כמו כן עומק השגתו אין לו סוף דדא ודא אחת הוא שהרי עצמותו הוא השגתו והשגתו הוא עצמותו והיא היודע והוא הידוע והוא הדעת ואין השגתו ועצמותו שני דברים ח"ו אלא השגתו הוא עצמותו וכמאמר אליהו בתיקונים אנת חכים ולא בחכמה ידיעה אנת מבין ולא בבינה ידיעה וכ"כ הרמב"ם הקב"ה אינו חכם בחכמה שהוא חוץ ממנו אלא הוא הוא חכמתו וחכמתו הוא עצמו והואיל ואתא מאמר אליהו לידן נימא ביה מילתא לפרשהו מלבד פירושו הפשוט המבואר בדברינו אלה והוא כי בודאי קודם אצילות כתר א"ק הכולל וחובק בתוכו כל הנמצאים באחדות עצום ונמרץ היה כל הכתר הזה כמוס וגנוז בעצמות א"ס באחדות פשוט וגם לאחר אצילותו נשאר בחינתו כמוס וגנוז בא"ס כי היא כמדליק נר מנר וכן חכמת א"ק ובינת א"ק כולם נשארו כמוסים וגנוזים בעצמות א"ס והנה ידוע ומפורסם כי כל תוארי שלמיותיו לא יצדקו בא"ס בבחי' פשיטותו ועצמותו כ"א בבחי' פעולותיו שהם נאצליו והנה אשכילך ואורך ביאור ההקדמה הלזו כי הנה תואר חכם ומבין שאנו מכנים את הא"ס הוא בשביל נאצליו שהם חכמת א"ק ובינת א"ק שהם נשארו בו כמוסים וגנוזים ולא תבין שמציאותם הגנוז בא"ס הוא כמו מציאותם בפועל מחוץ לא"ס שא"כ ימצא בא"ס רבוי ושנויי היינו בחי' עצמותו הגדול מה שאינו מושג לזולתו ובחי' נאצליו הגנוזים בתוכו שהבחי' ההיא מושגת לזולתו. אבל הענין הוא שמציאותם הגנוז בא"ס הוא באחדות אחד עם עצמות אור א"ס הגדול מה שאינו מושג לזולתו כפי מה שהמשלתי לעיל בענין הרכבה שכניית והרכבה מזגית ונמצא א"כ שמציאות חכמת ובינת א"ק הנשאר גנוז בעצמות א"ס הוא באחדות אחד עם עצמות אור א"ס הגדול עד שלא יצדק עליהם שם בא"ס לומר כלל זו הוא בחי' חכמת א"ק וזו היא בחי' בינת א"ק כי שם הכל הוא בחי' אור אחד פשוט בתכלית הפשיטות ולכן בפשיטות אור א"ס לא נוכל לתארו בשום תואר כי כל תואר מורה על בחי' פרטיית מה שיורה עליו התואר ההוא ושם אין אנו יכולין לרמוז על בחי' פרטיית כלל אבל לאחר שהאציל כתר א"ק וחכמת א"ק ובינת א"ק אין אנו יכול לרמוז עליהם בבחי' גניזתם בא"ס על דרך כלל כלומר שבודאי בחי' אלו נשארו בא"ס כמדליק נר מנר וישנו בכלל מאתים מנה כלומר אם הא"ס משיג את עצמו ק"ו בן בנו של ק"ו שמשיג את נאלליו ומזה הצד אנו מתארים [אותו] בתואר חכם ומבין מפני שהאורות אלו נשארו בתוך אורו הגדול אבל אין אנו יכולים לתארו בתואר חכם ומבין מצד מציאות נאצליו בפועל מחוץ לא"ס מפני ששם הם בחי' גלויות וידועות לאותם הספירות עצמן משא"כ מציאותם בא"ס נעלמות הם בתכלית ההעלם וזהו שאמר אליהו אנת חכים ולא בחכמה ידיעה כלומר תואר חכם שלד הוא לא מצד חכמת א"ק שהוא