עמוד העבודה קעג

צריך להתיישב היטיב בדעתו איזה טוב הוא יותר מובחר מהשני ואיזה רע הוא יותר גרוע. נמצא לפ"ז גם כאן (יש) ג' בחי' חב"ד השכל הי"ולי הוא בחי' חכמה והבחי' שמרא' לו פנים לכאן ולכאן היא בחי' בינה וההבחנה והבחיר' הגמור' שמבחין איזה טוב הוא יותר מובחר מחבירו הנה הבחי' ההוא נק' בשם דעת כי דעת הוא מכריע היטיב בין שני הפכים. והנה הבחי' הזאת בענין בחירת מעשה המצות שמעתי ממוהר"ל והנה תיכף כשגומר בשכלו ומבחין היטיב איזה דבר יעשה מתעוררים תיכף איברי הגוף לגמור מעשה הטוב והרצון ההוא הנמשך מן בחירת והבחנת השכל הוא המתפשט ומתלבש באיברי הגוף ומשפיע להם חיות ותנועה כדי שיתנועעו לגמור המעשה הטוב ההוא שבחר ובזה תבין איך הדעת הוא נשמת הו"ק כי החפץ והרצון הנמשך מבחירת הדעת המתפשט באיברי הגוף שהם הו"ק והנה יש ב' בחי' דעת אחד הוא דעת המכריע ואחד הוא דעת המתפשט כי דעת המכריע נשאר למעלה בהכרעתו בין חכמה לבינה כי אף לאחר שגמר מעשה הטוב עדיין ידוע לו בהכרעת דעתו שהדבר ההוא טוב לעשותו ואח"כ נמשך מן דעת המכריע דעת המתפשט כי הרצון הנמשך מן הדעת המכריע יתפשט ומשפיע חיות בו"ק כדי לגמור הדבר בפועל ממש באיברי גופו נמצא מי הוא מוליד הרצון הבחיריי הוי אומר הדעת בצירוף החכמה והבינה בהכרח השכל שהוא כללות חב"ד הוא קודם לרצון הבחיריי אבל יש בחי' רצון פשוט הקודם לחב"ד והוא בחי' הכתר והוא כי ברצון הפשוט לא יש שום ציור דבר ולא שום הבחנה בין שני דברים ולא שום משקל כי כל הדברים הללו כלולים ונעלמים בו באחדות פשוט כי הרצון הפשוט כולל כל הפכיים עד לכשיבתין בכלי חב"ד שלו אז יודע מה שהי' בכח נעלם ברצון הפשוט והרצון הפשוט אינו בוחר בשום דבר רק הוא רוצה ברצונות כלומר רוצה שירצה איזה דבר הוא יותר טוב לכשיבחין בכלי חב"ד שלו נמצא רצון הפשוט רוצה את הרצון הבחיריי הנמשך מן חב"ד וזהו בחי' תיקון אחד מתיקוני גלגלתא שהוא הכתר הוא רעוא דרעוין רצון הרצונות כלומר אינו רוצה רק ברצונות הבחיריים והבן זה היטיב כי הוא ענין דק ואם שגיתי השם יכפר

נלע"ד טעם על שבירת הכלים כי הנה ידוע שא"ס הוא הטוב הגמור האמיתי המטיב לכל הנמצאים בתכלית ההטבה אשר יוכלו שאת אך לא יותר מאשר יוכלו לסבול כי אז נהפכת הטובה לרעה ומה שא"ס אינו משפיע לנמצאים עוד יותר ממה שמשפיע להם עתה אינו מחמת קמוץ וכילות וצרות עין ח"ו כי אין כילות וצרות עין לפניו כי יש ביכולתו המופלג להשפיע די והותר אלא החסרון היא מצד תכונת המקבלים שאינ' בעלי כח שיוכלו לסבול כ"כ טובה מופלגת כי לקבל' טובה גדולה צריך כח רב ואמשיל לך משל מענינים גשמיים הנה כשרוצים לעשות חמא' מחלב שוהין החלב בכלי יום או יומים עד שיתקבץ השמנונית הלבן ויעלה למעל' על פני החלב הנקפה שעושין מהחלב ההיא גבינה והשמנוני' קולטין מעל פני החלב הנקפה לכלי אחר ידוע ומכים בה כמה הכאות בכלי המתוקן לזה עד שיתהוה מן השמנונית הראשון חמאה והיא גשם עב קצת ושמן ומתוק והפסולת שהיא כעין משקה לבנה מתפרד מן החמא' והחמא' טוב טעמה יותר מן הפסולת כידוע ובתחלה כאשר היו מעורבים ומורכבים יחד החמא' והפסול' הרכבה מזגיים ומדובק' בשמנוני' הראשון היה אז טעם השמנונית ההוא ממוצע בין הטעם הטוב של החמא' ובין טעם הגרוע של הפסול' באופן שאז הי' טעם השמנונית הראשין משובח מטעם הפסולת וגרוע מטעם החמא' והנה אז הי' יכול לסבול אדם אחד לגמוע השמנונית הראשון עד"מ ששה לוגין מפני שאז אינה שמינה כ"כ ואח"כ לכשיצרפו השמנונית ההוא לעשות ממנו חמא' יתהוה ממנה חמאה עד"מ ב' לוגין וד' לוגין פסול' אז לא יוכל האדם לסבול לבלוע אותו הב' לוגין חמא' מרוב שמנוניתו הרי שלדבר טוב צריך כח רב לסבול וכן בשר שמן מאוד אין כל אדם יכול לסבול לאכלו בלי צירוף דבר חריף אליו כמו חומץ מעורב בתמכה שהוא קלח של עלי מרור ואם יאנוס את עצמו לאכול הבשר שמן בעין בלי צירוף דבר אחר חריף לא יוכל האצטומכא שלו להחזיקו בתוכו רק יקיא אותו לחוץ מרוב חולשת טבעו וחולשת אצטומכא שלו אבל מי שבריא וחזק ואצטומכא שלו חזק יכול לסבול לאכול בשר שמן בלי צירוף דגר חריף וכן הטבע הוא בדבש כמאמ' שלמה בספר משלי דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאותו וכשתרצ' להבין בענין הזה תוכל להבינ' מכמ' מיני משלים גשמיים משונים זה מזה כמו שתראה רוב בני אדם נפשיהם קצה מלאכול תפוחים מתוקים ותפוחים חמוצים זולת תפוחים ממוצעים בטעמן בין החמיצות והמתיקו' יערב לחיך כל אדם הרי שתפוחי' מתוקי' מחמת רוב מתיקות' לא יוכל לסובלם הרי שרוב טובה א"א לקבל וזהו הטעם שאין גוזרין תעני' על רוב גשמי' מפני שהם רוב טובה כלומר שעצם הגשמים אינם בעצם רע רק עצם הגשמים הוא טוב מאוד רק שאין אנו יכולים לקבל רוב טובה והנה הא"ס כאשר האציל הנאצלי' האצילם בתכלי' השלימות מה שיוכלו לסבול והנה המאציל הי' חפץ להשפיע להם ולשמחם בשפע יותר גדולה וטובה וראה שאין יכולין לסבול מה עשה השפיע להם אור גדול ורב שלא יוכלו לסבול וישברו וימותו ואח"כ יחי' אותם וישפיע להם אור מצומצם כפי שאת יכלתם ובזה יהיה להם טובה גדולה יותר מאוד משאם השפיע להם בתחלה אור מצומצם כפי כחם מפני שבתחלה לא היה השפע ההוא חשובה אצלם כ"כ כמו עתה שהשפע הטובה המצומצמת ההיא באה להם אחר שהיו ברעה רבה ושבירה ומיתה והפסד. והנה ידוע מי שהוא מוכה