עמוד העבודה קנה

בתוכו ז' מיני השגות וכו' עד אשר שאין בו רק מין השגה אחת והיא ההשגה שלו והנה מחמת השגת שמעון נודע לנו שהשגתו של ראובן מתחלה לב' מיני השגות ומחמת השגת לוי נודע לנו ששמעון יש בתוכו ב' מיני השגות וראובן יש בו ג' מיני השגות וכו' עד אשר שממנו נדע שהשגתו של ראובן מתחלק' לעשרה מיני השגות ועכ"ז כולל את כולם בהשגתו הפשוטה באחדות והנה כל מה שיתעלו ההשגות למעלה יתאחדו ויתייחדו יותר ויותר באחדות נמרץ כדמיון ענפי אילן שכל מה שיתקרבו הענפים לשרשם יתאחדו ויתמעטו מספרם עד"מ בהתרחקם משרשם הם אלף ענפים דקים ובהתקרבם לשרשם הם מאה ענפים עבים וכל מה שיתקרבו לשרשם יתמעט מספרם ויתעבה רחבם עד כי יגיעו לגוף האילן ושרשו שם הם מתאחדים ומה שהיה בתחלה אלף עתה הם אחד ממש מפני ששם אחודים וחבוקים ודבוקים כל הענפים באחדות נמרץ ואין ניכר שם התחלקות ענפים כלל כ"א למעלה בהתפצלם לענפים רבים. והנה ברוחניי' העליונים ג"כ הוא כך שכל מה שיתעלו ההשגות יתייחדו ויתאחדו יותר ממה שהם למטה שמה שלמטה הם הרבה מיני השגות מהשגות פשוטת ולמעלה הם מין השגה אחת פשוטה וכמו שהסברתי לך בענין עשרה אנשים מראובן עד אשר כמו כן תשכיל בענין עשר ספירות שכתר כולל כל כוחות הספירות שלמטה ממנו באחדות נמרץ ונעלמים הם שם בתוכו ואינ' חשובים לכלום בערך השגת הכתר כי השגת' הם כשרגא בטיהרא בערך השגתו הפשוטה והיחידה ומכ"ש וק"ו אור א"ס הגדול אשר אין שום כלי יכול לסבול אורו הגדול מרוב דקותו ועומקו וכבר התבאר לעיל כל מה שהדבר בדקות יותר ישיג יותר במהרה ממה שישיג הדבר שאינו כ"כ בדקות וכיון שהוא דק מכל דק ועמוק מכל עמוק וחובק בעצמותו את כל המדרגות שלמטה ממנו עד טבור הארץ באחדותו הפשוט וכולם בערכו כשרגא בטיהרא א"כ הדבר פשוטו ברור מאוד בעיני כל בעל שכל מה שאמרו רז"ל בר"ה כולם נסקרין לפניו בסקירה אחת לגודל דקותו ועומקו לאין תכלית

ועתה נבאר בעזה"י כמה דברים פרטיים קטנים אחד לאחד

איתא במדרש וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד זה המות. ונ"ל כי הנה במבוה"ש רצה לדמות ענין צמצום א"ק את אירות נה"י שלו למעלה מן הפרסא שלו לענין ביטול המלכים וכתב שם וז"ל וכל זה הוא קרוב אל ביטול המלכים ודי בזה שלא נחטא כי הוא מקום גבוה:

ונ"ל ליתן טעם ע"ז וגם לשבירת הכלים עצמם הל שהאריז"ל תירץ להבדיל האוכל מתוך הפסולת ואני אענה חלקי לענ"ד בס"ד באופן אחר כי אם הא"ס הי' משפיע במדה ובמשקל בשיעור שיוכלו לסבול הנה הי' מקום להתלונן על הא"ס שאינו טוב גמור במה שלא השפיע עליהם אור יותר גדול ולא היינו יכולין לתרץ אדרבה זהו מגודל טובו שהשפיע עליהם במדה לשיוכלו לסבלו כי אז לא היה שכלינו יכול להשכיל איך מחמת רבוי אור לא יוכלו לסבול ולעולם לא היינו מאמינים שהוא טוב גמור בהחלט לכן השפיע עליהם קצת יותר מדאי ולא יוכלו לסבול ונשברו ומתו ואח"כ החי' אותם והשפיע עליהם אור במדה ובמשקל כפי שיוכלו לסבול עתה אנו משכילים בשכלינו שהוא טוב גמור בהחלט והנה גוף ענין המיתה היא טובה גדולה לנו להיישיר שכלינו ולחזק אמונתינו שהא"ס הוא טוב גמור וכן עד"ז תירץ מהר"ם לונזאנו בס' עומר מן שלו ואסור להרחיב פה בזה וזהו מדוקדק בפסוק ובמדרש וירא אלהים את כל אשר עשה כל לרבות המות כלומר שאפי' המות שלכאורה הענין בעצמו לא טוב לזה אמרו שבבחי' מה שנמשך ממות הוא טוב מאוד ואדרבה זהו הטובה הגדולה שבכל הטובות כי לעולם היינו מתלוננים עליו והיינו בצער והשתוקקות ליתרון אור לעולם וגם היינו מכחישים את עיקר הגדול שהא"ס הוא טוב גמור משא"כ עתה נתקן אלו השני דברים אחד שאנו משכילים ומאמינים שהוא טוב גמור ואין לנו צער והשתוקקות לאור יותר גדול כי אדרבה אנו שמחים בחלקנו כמו שאנו אומרים מה טוב חלקנו וזהו הענין ג"כ חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת כי מאחר שנשברו תחלה מרוב האור הגדול ואח"כ השפיע עליהם במדה שיוכלו לסבול זהו חסד של אמת כי עתה יודעים שזהו חסד של אמת כלומר שהוא חסד אמתי בתכלית החסד מה שאפשר להיות כפי יכולתם לסבול והנה התקון ותחיית המתים היה ע"י תיקון הפרצופים שבתחלה היה לכל אור רק נקודה אחת ולא היה יכולת לסבול האור הגדול ואח"כ נתפשטו בסוד פרצופים והיה מספיק לכל פרצוף אור אחד והנה מתחלה האציל המאציל עשר נקודות לבד והשפיע בכל אחד מהם אור גדול כדי שלא יוכלו לסבול וישברו כדי להראות טובו הגדול שאינו מקיף אורו ואין כילות וצרות עין לפניו ואח"כ החי' אותם ע"י תיקון הפרצופים ולא רצה המאציל להאציל מתחלה פרצופים ולהשפיע אור יותר עצום וגדול ממה שהם עתה לשלא יוכלו אף בהיותם פרצופים לסבול אור הגדול והתיקון הי' יכול להיות בהשפיע אח"כ אור מועט מאור הראשון זה אינו כי מגודל טובו של המאציל מיהב יהיב מישקל לא שקיל לכן האציל המאציל בתחלה האור במדה ובמשקל כדי שיהי' אח"כ יכולת בהיותם פרצופים לסבול האור שבתחלה בהיותם נקודות לא יכלו לסבול ניכר ונודע גודל טובו ית' שאין צרות עין לפניו. והנה ב' בחי' יש באור העליון שבכל בחי' מהב' בחי' יצדק לומר עלי' שהיא בחי' דין ויצדק עלי' לומר ג"כ שהיא בחי' רחמים ולא בחי' דין והמשל בזה אם הי' המאציל משפיע אור גדול יותר מדאי הנה בבחי' ההשפעה עצמה היא חסד גדול שודאי אור גדול