עמוד העבודה קנד

הזה כ"א זה אחר זה ותנא בברייתא וכולן נסקרין לפניו בסקירה אחת. והנה התי"ט הביא בשם הרמב"ם במשנה ב' פ"א דר"ה וז"ל הרמב"ם וכולם נסקרין לפניו בסקירה אחת והנגלה מזה המאמר מבואר כאשר תראה אבל הנסתר ענינו קשה מאוד בלי ספק ע"כ וסיים התי"ט כי האדם א"א לציירו שני הפכיים בנושא אחד בזמן אחד שיעברו אחד אחד ויהיו נסקרין בסקירה אחת אבל כמו שא"א להשיג מהותו ית' וית' זכרו נצח כן א"א להשיג השגתו וסקירתו שאם היינו משיגים דרך השגתו וסקירתו כבר היינו משיגים עצמותו וזה א"א בשום פנים עכ"ל התי"ט ובעזה"י אסביר לך זה הדבר כי ידוע כל מה שהדבר הוא בדקות יותר ישיג יותר במהרה ממה שישיג הדבר שאינה כ"כ בדקות והמשל בזה חוש הראות הוא היותר זך וצח מכל החושים שהם חוש השמע וחוש הריח וחוש המשוש לכן הוא משיג יותר למרחוק מכל החושים כי האדם יראה בעיניו לכמה פרסאות אבל לא ישמע אפי' על פרסה אחת ואחר חוש הראות הוא חוש השמע והוא יותר דק מחוש הריח ומשיג יותר למרחוק ממנו וחוש הריח משיג דבר הקרוב דוקא אבל מ"מ אינו נוגע בו אבל חיש המשוש והטעם אינו מרגיש אלא ע"י נגיעה ממשיית וכן המחשבה היא יותר דקה מן הדיבור ולכן המחשבה תוכל לתפוס ולקלוט בתוכה דברים הרבה בזמן מועט מאוד ואח"כ כשירצה לדבר ולהוציא המחשבה מכח לפועל ע"י דיבור בהכרח שידבר חצי שעה או יותר מה שחושב ברגע אחד והשכל הוא דק יותר מן המחשבה כי הוא כלי לשכל והשכל הוא נשמה לא ישיג יותר ויותר במהרה ממה שתשיג מחשבתו אע"פ שבהכרח צריך שתתלבש ההשגה ההיא במחשבתו עכ"ז ישיג השכל יותר במהרה ממה שתשיג מחשבתו כי לפעמים יפול בשכל אדם המצאה עמוקה למאוד ברגע כמימרי' כמעט וכשצריך לדבר ההמצאה העמוקה ההיא בפני שאר בני אדם בהכרח שידבר ב' שעות או יותר ופועל הכתיבה הוא יותר עב ועכור מפועל הדיבור לכן בכתיבה צריך לשהות יותר מבדיבור כי מה שידבר ברביעית שעה צריך לכתוב ב' שעות או יותר הרי הראיתיך כמה פעולות דקות זו מזו דהיינו פועל הדיבור הוא יותר דק מפועל הכתיבה ופועל המחשבה הוא יותר דק מפועל הדיבור ופועל השכל הוא יותר דק מפועל המחשבה והנה בפועל השכל ג"כ מדרגות מדרגות יש כי הנה שורש כל החמשה חושים הוא במוח וכלם כוחם נובע מהנשמה המתפשטת בתוכם והנה הנשמה היא עצם פשוט ומתלבשת בגוף וא"כ למה לא יוכל האוזן לפעול פעולתו כ"כ למרחוק כמו העין וגדולה מזו למה נא יראה האוזן כמו העין התשובה לזה הוא כן כי הנה העינים חומרים הוא זך וצח מאוד ולכן כח הנשמה המתפשט' בעינים צופה יותר למרחוק ובמהרה משא"כ שאר האיברים שבגוף העכור הוא מסך מבדיל בפני פעולת הנשמה וכן הוא ג"כ בענין השכל עצמו כי כבר מדע לעיל איך יש הרבה מדרגות רוחניות לאין מספר שהם יותר זכים וצחים מהשכל והנשמם שלנו היא בחי' כלי לבחי' העצם השכלי אשר למעלה מאתנו והוא המכונה בשם המדרגה הב' ממטה למעלה כי העצם השכלי שלנו שהיא הנשמה שלנו נכנה בשם מדרגה הראשונה והמדרגה שעלינו הוא מדרגה ב' והמדרגה הב' היא בחי' כלי להמדרגה הג' וכן עד אין תכלית עד שתגיע לכלי כתר דא"ק שהיא בחי' כלי לאותה בחי' ההשגה שמשיג כלי כתר דא"ק מא"ס והוא השגה מעט מן המעט בערך עוצם אור א"ס הגדול ואין שום כלי יכול לסבלו ונשאר למעלה מא"ק כדמות אור מקיף של כל הפרצופים שאין הכלי ההיא יכול' לסבלו והנה כל מה שיתעלו המדרגות הרוחניים למעלה למעלה השגתם יותר דקה שהם עצמם ג"כ דקים מאוד ולסבה הזאת תכלול השגתם כמה מיני השגות ברגע אחד ובמהרה משיגה אותם עד שכמעט שיעור ההשגה ההיא אינה בערך זמן כלל ולא יצדק לומר אפי' מלת רגע על השגתם לומר שהם משיגים ברגע אחד כי הרגע היא ממיני הזמן והוא הזמן היותר קצר בעינינו אלא שכדי לשבר את האוזן אנו אומרים על השגת הרוחניים העליונים מלת רגע והנה במשל שהסברנו לעיל בענין השגת ראובן ושמעון ולוי וכן תוכל להמשיל לך עד"מ עד עשרה בני אדם דהיינו מראובן עד אשר וראובן הוא חכם גדול ומשיג הרבה יותר משמעון וכח שכלו של ראובן הוא חובק וכולל בתוכו את כח ההיולאני של שמעון באופן שכל מה שבכח ההיולאני של שמעון להשיג בודאי הוא שכח ההיולאני של ראובן ג"כ יכול להשיג אבל לא להיפך דהיינו מה שראובן יכול להשיג אינו יכול שמעון להשיג וכן ממש כדמיון כח ההיולאני של שכל שמעון לנגד כח ההיולאני של שכל ראובן כן הוא ממש לוי בערך שמעון ויהודה בערך לוי ויששכר בערך יהודה וכו' ואשר בערך גד עד שכח ההיולאני של אשר הוא חלוש מכולם ושל ראובן הוא גדול מכולם והנה השגת אשר היא חבוקה וכלולה בשכל גד ושכל גד ואשר כלולים בשכל נפתלי ושכל נפתלי וגד ואשר כלולים בשכל דן וכו' עד ששכל כל הטו' משמעון עד אשר כלולים בשכל ראובן ואלו לא הי' במציאות רק ראובן ושאר הט' לא היו נמצאים כלל אז לא היינו יכולים לחלק השגת ראובן לעשר מיני השגות זה למעלה מזו כ"א כל השגה של ראובן היינו מציירים בתואר השגה אחת פשוטה ומיוחדת אבל עתה שנמצאים ט' השגות בפועל וכולם הם למטה במדרגתם משכל ראובן וכולם כלולים בשכל ראובן אז שייך שפיר לומר ששכל ראובן הפשוט כולל וחובק בתוכו ט' מיני השגות שלמטה ממנו בשכלו הפשוט אבל מ"מ כח ההיולאני של שכל ראובן הוא כח אחד פשוט לבד רק שחובק בתוכו ט' מיני השגות בהשגתו הפשוטה האחדיות ושמעון חובק בתוכו ח' מיני השגות ועם בחי' השגתו הרי ט' ולוי כולל