עמוד העבודה קנג

אז נודע ללוי היטיב עצם האדם הזה שכתב את האגרת הזאת הרי ששם האדם מגלה כל עצם האדם המכונה בשם ההוא והנה בבחי' הזאת יצדק לומר שהספירות שהם פעולות הא"ס ועל ידם נגלה הא"ס כנ"ל מצד פעולותיו לכן הם נק' שמו של הא"ס ושם הוי' שרומז על כל הספירות ג"כ יצדק לומר בדרך השאלה שהוא שמו של הא"ס וכיון שכל הספירות כמוסות בכתר א"ק כנ"ל וכתר א"ק הי' כמוס וגנוז בעצמות א"ס באחדות גמור כנ"ל וזהו שמו של הא"ס וזהו סוד שארז"ל בפרקי ר"א עד שלא נברא העול' הי' הוא ושמו בלבד כלומר מיוחדת באחדות אחד ואע"פ שאז עדיין לא הי' צודק בהם ענין בחי' עילה ועלול לשיתפשטו לי"ס ולא הי' אז עדיין שם הוי' במציאות והיאך אומר הוא ושמו יש לומר שפירושו כך מה שעתה נק' שמו הי', אז באחדות אחד עם עצמות אור א"ס הגדול ורמז לדבר כי רצון גי' שמו כי בחי' כתר א"ק הגנוזה בא"ס אשר הוא בחי' הרצון של הא"ס הוא הוא הנק' שמו והנה יעדתי לעיל לבאר מאמר המקובלים הא"ס ית"ש הוא ודעתו אחד הוא וחייו אחד והוא ורצונו אחד כי הנה ידוע שכל עצם שכלי המלובש בחומר נחלש כח השגתו מבעודו מופשט מן החומר כי החומר מסך מבדיל בפני ההשגה כי החומר בעצמו אינו בעל השגה ומין שלא במינו חוצץ בפני ההשגה והנה מפני זה א"א לאדם להשכיל ב' מיני ההשכלות אף שיהיו פשוטות לא עמוקות א"א לו להשכילם ולציירם לפניו ברגע אחת כ"א בתחל' ישכיל השכלה אחת כשירצה להשכיל האחרת בהכרח ישלח ההשכלה הראשונה מתוך מחשבתו לחוץ ויחביאנה בכח הזכרון שלו להוציא אותה משם בעת צרכו לה אבל כל זמן שלא ישלח ההשכלה הראשונה מתוך מחשבתו והיותה עדיין מצויירת במחשבתו א"א להצטייר לפניו השכלה שני' בשום פנים ועם היות שהמחשבה היא בחי' דקה מאוד עכ"ז א"א להצטייר ב' מיני השכלות ברגע אחד להיות שהעלם השכלי מלובש בחומר ולסבה הזאת שייך לומר על אדם חכם שהוא משיג בחכמה כי החכמה היא בחי' אחרת חוץ מעצמותו כי עצמותו הוא בחי' אחרת וחכמתו ג"כ היא בחי' אחרת כי החכמה מלובשת בעצמותו שהוא החומר וגם לא יצדק לקרותו חכם באמתות משני טעמים אחד שהחכמה שלו אינה בשלימות לחולשת השגתו המתלבשת בחומר ועוד כי החכמה שלו א"א להיות נצחיית אצלו כי אם יסתלק ממנו העצם השכלו בעת פקודתו או אפי' בחייו כשישתגע האדם רחמנא ליצלן וכן כל מיני השלמיות שבעולם כשהשלימות ההוא אינו תלוי בעצמו אלא בזולתו לא יקרא השלימות ההוא שלימות אמתי שאפשר להסתלק ממנו השלימות ההוא והנה ידוע שכל הרוחניי' שבכל העולמות העליונים אפי' כתר א"ק מורכבים מחומר וצורה ונק' בשם אורות וכלים ואע"פ שהכלים ההם הם כלים דקים מאוד וכמעט שאינם בכלל כלים כי הם אור זך וברור ובהיר מאוד מאוד עכ"ז בערך אור הפנימי שלו המתפשט בו שהוא זך וצלול וברור ובהיר צח ומצוחצח הרבה יותר ויותר במאוד מאוד מן הכלי שלו יקראו שפיר כלים והנה כי עכ"פ שכיון שירדו לכלל הזה לקרותם כלים בהכרח הם מסך מבדיל קצת מן הקצת בפני השגת אור השכל הפנימי הנובע מא"ס מבעודו מופשט מן הכלי שלו ולפ"ז שיש השגה עצומה יותר לאור פנימי המתפשט בכלי הכתר דא"ק בהיותו משופע מן הכלי מבהיותו מתפשט בתוך הכלי כתר דא"ק לכן יצדק ג"כ בכלי כתר דא"ק לומר שהוא משיג בחכמה שהוא חוץ מעצמותו כי עצמותו הוא הכלי והשכל שלו הוא העצמות המתפשט בו הטבע מא"ס וגם לסבה הזאת לא יקרא השגת כלי כתר דא"ק השגה חכליתית לומר שאין השגה שלימה יותר ממנו לא כן הוא כי באמת יש השגה שלימה יותר ממנו והיא השגת העצמות בהיותו מופשט מן הכלי ומכ"ש השגת העצמות האור הגדול של א"ס ית' וית' מה שאין כלי הכתר דא"ק יכול לסובלו ולהשיגו כלל ועיקר כ"א הוא לבד משיג את עצמו וגם הסבה האחרת שהזכרנו למעלה ישנה גם בכלי כתר דא"ק שהשגתה וחוותה תלוי בזולתה שהוא הא"ס הגדול האור הנפלא והנשגב ואם ירצה הא"ס להסתלק שפעו וחיותו מבלי כתר דא"ק ישתאר וכו' כמאמר אליהו בתקונים וכד אנת חסתלק מנהון אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא א"כ ההוא לא יקרא משיג בהחלט מפני שהשגתו תלוי' בזולתו משא"כ בעצמות אור א"ס הגדול שהוא נשגב ונעל' מכל הבחי' האלו שאין לו שום בחי' כלי בעולמי עולמים כלל ועיקר כלל וכלל לא והוא אינו תלוי בזולתו כי אין למעלה ממנו דאדרבה הוא למעלה מכל הנמצאים וא"כ כל שלימות הא"ס הוא שלימו' אמתיי והחלטיי ולפי הקדמות האלו שהקדמנו תבין היטיב כי הא"ס ית' הוא וחכמתו ודעתו וחייו אחד הוא דבשלמא שאר הנמצאים חיים בחיות שחוץ מהם והוא החיות שרשו נובע ממקור המקורות העליונים שהוא עצמות הא"ס אבל א"ס ב"ה אין שייך לומר שהוא חי בחיים כי אין החיים ההוא זולת עצמותו הפשוט כי הוא החיות בעצמו ועצמו הוא החיות וכן שאר הנמצאים משכילים בשכל שחוץ להם אבל עצמותו הוא השכל והשכל הוא עצמותו והשכל הוא החיות בעצם והחיות הוא השכל בעצם והם אינם ענינים נפרדים כי מי שימצא בו שכל קצת ודאי א"א שלא ימצא בו חיות וא"כ הא"ס הוא ודעתו א' וכן הוא ורצונו אחד הוא כי שאר הנמצאים רצונם הוא בכח הנשמה המתפשטת בו אבל א"ש הוא נשמה לכל מיני הנשמות וא"כ עצמותו ורצונו הפשוט הוא אחד. ועוד נבין ענין אחר נשגב בא"ס הנעלם והוא מה שנאמר בגמ' בר"ה וכל באי עילם עוברין לפניו כבני מרון מאי כבני מרון כמעלת בית מרון פירש"י שביל קצר מאוד שאין בו אלא כדי הילוך אדם אחד וכשרוצים הרבה בני אדם לילך שם בהכרח אינם יכולים להלוך שתים בבת אחת בשביל