עמוד העבודה קלז
Amud haAvodah 137 · עמוד העבודה · free full Hebrew text
Open in the reader →הזהירה התורה על זה וכן הוא בענין כלאי הכרם וכלאי זרעים וכלאי בגדים וכלאי בהמה בכולם הוא הטעם שלא לערב השרשים ההם למעלה ברוחניות' ועד מקום ששורש נשמתו מגיע עד שם יכול לפגום ולא יותר
ובזה תבין היטיב מ"ש השל"ה שהנגלה הוא גלוי ההסתר והתפשטותו ונמצא בכל עולם ועולם כפי רוחניותו יכונה הרוחניות ההוא בשם גדי וחלב ולפ"ז בכל עולם יש פי' אחר של גדי וחלב ובעול' היותר רוחני גם פירוש גדי וחלב הם יותר רוחני' כפי התעלות רוחניות עולם ההוא כן התעלות הפי' ההוא שהוא פי' יותר רוחני ונעלם והפי' של התורה דעשי' הוא גוף לפי' התורה דיצירה ופי' התורה ביצירה היא גוף לפי' התורה בבריאה ופי' התורה בבריאה הוא גוף לפי' התורה באצילות ופי' התורה באצילות הוא נשמה לפי' התורה בבריאה וכן דבריאה ליצירה ויצירה לעשי' וכמו שפי' התורה דיצירה היא נשמה לפי' התורה דעשי':
לפי שפי' התורה דעשי' היא פי' פשוט ופירוש התורה דיצירה היא יותר מוטע' ומתוק ועמוק ונעלם יותר מפי' התירה דעשי' כחשיבות נשמה לערך הגוף כמו כן ממש פ' התורה דבריאה יותר עמוק ופנימי ומוטעם ומתוק ונעלם מפי' התורה דיצירה והנה כמו שפי' התורה בעשי' מושג לנו בפשיטו' גמור לנו בני אדם הגשמיי' ואנו משתוקקי' לדעת ולהשיג פי' התורה דיצירה כמו כן הרוחניי' שבעולם היצירה פשוט להם הפי' של היצירה כמו שפשוט לנו הפי' דעשי' והם משתוקקי' לדעת הפי' של הבריאה וכן מבריאה לאצילות. והנה כתוב במבוא שערים שער קליפו' נוגה פ"ו והובא במבו"פ באות א' דף ס' ע"ג וז"ל שם בכל עולם יש חומר וצורה שהם עצמות וכלים אלא שחומר עולם העליון הוא אור וצורה בערך עולם שלמטה ממנו. עכ"ל והנה כבר הרחבנו והסברנו בקונטריס הלז ענין מהות הרוחניים שהם עצם שכלי פשוט והנה השכל פשוט שבעול' היצירה משיג את עצמו ומשתוקק להשיג עילתו מפני שהשגת עצמו היא פשיטא לו ומשתוקק להשגה יתירה לדעת עילתו ולהשיג אותו והנה זה העלול הוא כעין גוף לערך עילתו אע"פ שהוא רוחני שכלי פשוט עכ"ז בערך עילתו שהוא יותר רוחניית ויותר שכלית היא כעין גוף וכן הוא ג"כ פ' התורה דיצירה הוא כעין גוף לפי' התורה דבריאה אע"פ שהפי' דיצירה ג"כ פי' רוחני הוא והיא נשמה בערך פי' דעשי' עכ"ז בערך פי' דבריאה הוא כעין גוף ומעתה תבין היטיב ענין הכלים בעולמות העליונים אע"פ שהם רוחנים ס"מ נק' כלים בערך נשמתם ופנימיותם המתפשט בהם שהוא יותר דק ונעלם והנה הפי' היותר פנימי שבתורה הוא רומז על עצמות כתר א"ק אשר אין עלול למעלה הימנו והוא נק' כתר דכתר דכללות העולמות ונק' ג"כ בשם יחידה דיחידה בכללות העולמות והנה ידוע הוא איך שעשר ספירו' של כל פרצוף ופרצוף רמוזים הם בשם הוי' הכולל כל הפרצוף ההוא וסדר' ממטה למעלה הוא כך מלכות דפרצוף ההוא רומזה בה"א אחרונה וו"ק רמוזים בוא"ו ובינה רמוזה בה"א ראשונה וחכמה ביו"ד של הוי' וכתר בקוצה של יוד זאת של ההו' ההיא הכוללת את הפרצוף ההוא וכאשר נעריך עולם אחד שלם בפרצוף אחד היות שבאמת יש בו חמשה פרצופים הידועים ובכל פרצוף ופרצוף יש בו הווי' אחת בפ"ע עכ"ז יש שם הוי' אחד גדול הכולל כל העולם ההוא בבחי' חמשה פרצופים שלו אשר המה נכללים בעשר ספירות של העול' ההוא וכך המה רמוזים הפרצוף אחרון שהוא ספי' מלכות הפרטי בבחי' כל העול' ההוא רמוזה בה"א אחרונה של ההוי' הגדולה ההיא הכוללת כל העולם ההיא ופרצוף ז"א של העול' ההוא הכולל ששה ספירות שהם חג"ת נה"י רמוז בוא"ו של ההוי' הגדולה ההיא הכוללת כל העול' ההוא ופרצוף שלישי שהיא אן אימא ובינה רמוז בה"א ראשונה ופרצוף ד' שהוא אבא הנק' חכמה דעול' ההוא רמוז ביו"ד של ההוי' הגדולה ההיא הכוללת כל העול' ההוא בהיותו נערך בדמות פרצוף אחד ופרצוף א"א שהוא בחי' כתר של עולם ההוא הוא רמוז בקוצה של יו"ד של ההוי' הגדולה הנ"ל ועם היות שכל פרצוף ופרצוף יש לו הוי' שלימה בד' אותיות בפ"ע עכ"ז בהוי' הגדולה הכוללת את כל העול' ההוא בהיותו נערך בדמות פרצוף מרומז כל פרצוף ופרצוף בבחי' אחת ר"ל באות אחד משם הוי' וכשנעריך כל העולמות בכללן בדמות פרצוף אחד יהיה הוי' אחת יותר גדולה כוללת כל העולמות ועד"ז הם רמוזים עשי' בה"א אחרונה ויצירה בוא"ו ובריאה בה"א ואצילות ביו"ד וא"ק בכללותו בקוצה של יו"ד של שהוי' הכוללת כל העולמות אבל כתר א"ק אינו מרומז בפשיטותו אף בקוצה של יו"ד של ההוי' הכוללת כל העול' אלא בצירוף שאר ט' הספירות של א"ק עם הכתר הזה שהם פרצוף א"ק בכללותו הוא מר מז בקוצה של יו"ד רק בהוי' שלו הכוללת פרצופו נרמז כתר א"ק בקוצה של יוד דהוי' הכוללת כל פרצוף א"ק. והנה אם נצייר הוי' אחת שבכל הויות שבכל התורה רומזת לא"ק יצדק לומר שכתר אד"ק מרומז ג"כ בתורה והיינו בקוצה של ההוי' הזאת שבתורה הרומזת לא"ק וקוצה של יו"ד של הוי' הזאת היא רומזת לכתר א"ק אשר מהות כתר הא"ק הנ"ל אינו מושג לעלול זולתו כ"א לו לעצמו והנה כתבני לעיל שבפי' היותר פנימי שבכל הפירושי' של התורה היא עצמות כתר א"ק אשר אינו מושג לשום עלול זולתו כלל אבל עצמות הא"ס אינו יכול להיות נרמז בתורה אפי' בבחי' קוץ האות מפני שמהותו אינו מושג לשום נמצא זולתו ואיך יוכל להיות נרמז בתורה אחרי כי התורה מחודשת ממנו בשלימותה עם הטנת"א שלה והקוצין שלה ואיך יוכל קוץ לרמוז על עצמות א"ס שהוא קדמון מוחלט וגם האותיות הם מחודשות בחידוש גמור ע"י התחדשות והתאצלו'