עמוד העבודה קלו

מציאת הכתר א"ק הזה בפועל בבחי' עצמו היתה הבחי' ההיא גנוזה בעצמותו של א"ס ואז אינה נק הבתי' ההיא בשם כתר א"ק ולא יכונה בשם עלול ג"כ כי הכל הוא אור אחד פשוט ואחדות אחד עצום ונשגב אלא אז גם הבחי' ההיא נק' עצמותו של א"ס ממש אלא שהבחי' ההיא נגד אור הגדול של הא ס היא כשרגא בטיהרא והיא בערך קו וחוט דק נגד עצמותו הגדול ולבחי' הכתר א"ק הגנוז בעצמות א"ס הוא אשר יכונה בשם קו אור דק ובשם חוט הא"ס בעבור כי באמת הבחי' הזה היא עצמות א"ם ג"כ אלא שהיא כשרגא בטיהרא והנה עיקר הסיבה של מציאות כתר א"ק בפועל הוא בחי' מציאות כתר א"ק הנעלם בעצמותו של א"ס כי הבחי' הזאת גילתה את עצמה בפועל הגמור ונתגלה מציאות כתר אד"ק בפועל בבחי' עצמו ואף לאחר שנתגלה מציאות כתר אד"ק הרי היא ג"כ אדוקה וחבוקה בעצמות א"ס ולדעתי חוט הא"ס המוזכר בכתבי האריז"ל רומז לבחי' הכתר א"ק הגנוז בעצמות א"ס ועל זאת הבחינה קרא הרמ"ע רצון כמו שנסביר אי"ה לפנינו ואל זו הבחינה קרא הרמ"ע בשם סבה הראשונה והיא המושגת לכתר אד"ק אבל אותה הבחי' מה שכתר אד"ק אינו יכול להשיגו קרא לה הרמ"ע בשם בעל הרצון ואמר שלא יכון לכנותו אפי' בשם א"ס ולא בשם סיבה ראשונה ודברי הרמ"ע אלה הובא בס' שומר אמונים בויכוח שני סימן כ"ב בדף ל"ז ע"ג והאריך שם בזה בענין הרצון ובעל הרצון עד סימן ל"ד בדף ל"ט ע"ב ושם הביא שכת הרמ"ק חולק על כת הרמ"ע מפאנו ושהבעל שומר אמונים נטה דעתו לדעת הרמ"ק וכתב ע"ז בסי' ל"ב שדרך הרמ"ק הוא דרך סלולה ובטוחה מסכנת המכשול באמונה וכפי מה שאסביר אי"ה לפנינו אינה סכנה כלל ועיקר ומה גם שבסי' כ"ג כתב בשם הרמ"ק שכתב בפרד"ס דבעלי סברא זו הם בעלי תריסין והגם שכתב מ"מ אין ראוי להאמינו ע"ש מ"מ לענ"ד נראה שראוי להאמינו כפי מה שאסביר אי"ה הנה ידוע מ"ש המקובלים שא"ס לא נרמז אפי' בבחי' קוץ כלל ועיקר וכדי שתבין זה נסביר מהו מציאות כלים ברוחניים השכליים העליונים דע הנה האריז"ל כתב שפירוש הנגלה של התורה היא בחי' גוף לערך פי' התורה על פי נסתר וז"ש בגמ' הן הן גופי תורה והפירוש הנסתר היא הנשמה של התורה ופנימיותה וכן מצאתי כתוב שמה שהתורה נק' כלי חמדה הוא בחי' פי' הנגלה שהיא הכלי לחמדה הגנוזה בתוכה והיא הנסתר יודע שכמו שזה פי' הנגלה הוא בחי' כלי ובחי' גוף בערך פי' הנסתר כמו כן זה הפירוש הנסתר הוא ג"כ כלי וגוף לערך פי' השלישי שהיא נסתר יותר מפירוש השני והוא יותר פירוש עמוק ויותר פנימי מפירוש השני וכן השלישי בערך הרביעי עד אין חקר ודע כי התורה מתפרשת בכל עולם ועולם כפי רוממות מדרגת העולם ההוא כן רוממות מדרגת פירוש התורה בפנימיות היותר עצום וכפי מספר המדרגות הרוחניות כן מספר הפירושים של התורה ואין בכל אלו הפירושים שני פירושים שווים אלא אחד יותר פנימי מחבירו והג' יותר פנימי מהב' והענין כי כל המדרגות העליונות נק' בשמות גשמיים ע"ש סוף התפשטותם שהם ענינים גשמיים וע"י זה יתורץ לך הרבה דברים קשים כי הנה כתוב בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו והנה הפסוק הזה יתפרש בעוה"ז שהוא עולם גשמי פירושי ג"כ הוא פירוש גשמי והוא כפשוטו ממש שאסור ליקח בשר ולבשלו בחלב והנה מ"ש בפסוק גדי וחלב היא גדי ממש גדי הגשמי וחלב הוא ג"כ חלב ממש והוא גם כן גשמי והשורש של גדי הוא למעלה ענין רוחני אשר ברוב השתלשלות והתפשטות השורש הרוחני ההוא שלמעלה מלמעלה למטה נתגשמת ענין הבחי' ההיא ונעשה גדי גשמי ממש וגם למעלה ברוחניותן ג"כ נק' שמו גדי ע"ש התפשטותו למטה ונתהפך מרוחני לגשמי ולכן נקרא הבחינה ההיא גם למעלה בעוד היותה במדרגת הרוחניות וכן הוא ממש הציור הלז בחלב הגשמי והנה אע"פ שכל אחד מהם מין מותר הבשר לבד והחלב לבד מ"מ כאשר יערבם בבישול וירכיב הטעמים טעם בשר בחלב וטעם חלב בבשר אז מתערבים גם השרשים של בשר בחלב למעלה ברוחניותם מפני שהענין הזה הוא ממש כשלשלת שבהתנועע הקצה שלמטה יתנועע גם הקצה שלמעלה ואפשר יהיה למעלה התערבות הכחות כח הדין שהוא בשר אדום ומלא דם עם חלב שהוא לבן והוא גוון רחמים שנתהפך מדין לרחמים כשארז"ל דם נעכר ונעשה חלב וכל מה שיתעלו השרשים ההם למעלה ברוחניות' בכל העולמות מתערבים גם הם וגם שם למעלה נק' ענינם גדי וחלב ע"ש סוף הפשטות' שהם ענינים גשמיים למצא גדי וחלב דעולם היצירה הוא רוחני וגדי וחלב דעולם הבריאה הם יותר רוחניים וגדי וחלב דעולם האצילות הם יותר ויותר רוחניים ואעפ"כ אין האדם יכול לפגום למעלה משורש נשמתו כלומר קודם שיתחיל מציאות שורש נשמתו להתפשט והטעם היא מפני שידוע כי העשר ספירות דקדושה הם דפוס וחיים ושורש של כל הנמצאים טהורים דהיינו בני ישראל וחיות ובהמות ועופות טהורים וכן כל מיני הצמחים ודוממים מושרשים הם בספירות השרשה נעלמת בדקות נמרץ וכן ספירות דמסאבותא הם דפוס של כל מיני נמצאים טמאים כגון העכו"ם ובהמות וחיות ועופות טמאים וזה ג"כ ידוע שהנשמה היא פרצוף שלם כלולה מעשר ספירות הנארגים משס"ה גידים רוחניים ורמ"ח איברים רוחניים והנה גם בנשמת מושרשים כל בחי' מציאות הקדושים או הטהורים והנה גם שורש גדי וחלב ברוחנית נמצאים בנשמת אדם בדקות והעלם והנה כשאדם מערב ומבשל בשר בחלב ביחד מערב השרשים ההם המצויירים בנשמתו והבורא ית' אינו חפץ בתערובתן לכ