עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אלפי מנשה עה"ת

אלפי מנשה עה"ת פו

Alfei Menashe Torah 86 · אלפי מנשה עה"ת · free full Hebrew text

Open in the reader →

שגבר יעקב על השר שלא יקלקל יסוד תורה שבע"פ דאיתא בזהר פרשת תרומה דף קס"א ובפרשת ואתחנן דף רס"ד ע"א ע"פ ד' הוא האלקים אשר אלקים הוא תורה שבע"פ וכן הוא בת"ז תיקון כ"א אורייתא דבע"פ אתקרי אלקים ובי' פתחת אורייתא בראשית ברא אלקים עיי"ש וזהו דקאמר שרית עם אלקים היינו תורה שבע"פ שהוא שם אלקים ועם אנשים אנשי"ם באות מ' דמנצפ"ך עולה תתקס"א והוא מספר מתניתי"ן עם הכולל ומספר ב"פ תלמו"ד בהתכוללם יחד והם תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי. נמצא דמה שהוסיף לו שם ישראל הוא נגד תורה שבע"פ וז"ס מאמרם ז"ל לא יקרא עוד שמך יעקב לא שיעקב נעקר ממקומו אלא ישראל עיקר היינו שעיקר הוא תורה שבע"פ ויקרא גם בשם יעקב שהוא נגד תורה שבכתב

ויזרח לו השמש פירש"י ז"ל לו לצרכו לרפאות את צלעתו ויש לרמז אשר ל"ו עם שמ"ש בהתכוללם יחד בסוד הכולל עולה רפוא"ה שלומ"ה

יעבר נא אדני וגו' עד אשר אבא אל אדני שעירה כתב הבעה"ט אבא אל אדני שעירה ס"ת אל"ה אב"א עולה ד' רמז לאחר ד' גליות יבוא אליהו לפני בא יום ד' הגדול והנורא ואז ועלו מושיעים לשפוט את הר עשו עיי"ש ולדעתי נ"ל עוד שהר"ת "אבא "אל "אדני "שעירה עולים מספר ש"ג והוא מספר אליה"ו מנח"ם נחמי"ה והוא אליהו עם תרין משיחין משיח ב"ד ומשיח ב"ו גם ש"ג ר"ת "גאולה "שלימה

ויבא יעקב שלם עיר שכם ויחן את פני העיר. הנה אמרו ז"ל בש"ס שבת דף ל"ג ומובא גם ברש"י ז"ל ויבא יעקב שלם שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו ועיין במהרש"א בח"א שם שכתב דמשמע לי' שלם בכל מיני השלימות שהם שלשה גוף וממון ונשמה דהי מינייהו מפקת עכ"ד. ויוצא מדבריו דמה דאמרינן שלם בתורתו היינו שלם בנשמתו. ונ"ל לרמז בזה דהנה כתב בספר קה"י שהשם כה"ת והוא שם אחד מע"ב שמות הוא בחי' שם חתיך כי כה"ת עם ג' אותיות גי' חתיך וכן מתחלף ה' בח' שהן ממוצא אחד הרי כה"ת חת"ך [יש להביא סמוכין לדבריו מש"ס מגלה דף ט"ו ע"א מהא דאיתא שם למה נקרא שמו התך שכל דברי מלכות נחתכין על פיו ועיין במהרש"א שם שמפרש דמה דדרשינן התך לשון חתך כי ה' מתחלף בח' עיי"ש וכה"ת הוא אותיות הת"ך וא"כ יפה כתב הקה"י שכה"ת הוא חתיך] ומשם חת"ך בא הפרנסה וע"כ שם זה [היינו שם כה"ח] יוצא מס"ת כי לא עזב"ת דורשי"ך די' כי אמרו ז"ל כל המחוסר פרנסה ולחם נקרא נעזב וע"י שם זה לא עזבת דורשיך ומשפיע להם פרנסה עיי"ש בקה"י ערך כה"ת ובערך תכה עיי"ש והנה ידוע שהשם חת"ך שהוא מסוגל להשפיע פרנסה הוא מסוגל ג"כ להמשיך חיים כי חת"ך הוא בסוד החותך חיים לכל חי וכן הוא בכוונת הכפרות דערב יו"כ ומובא גם בטו"ז באו"ח סי' תר"ה עיי"ש וגם הוא ממשיך רפואה וכמ"ש בס' א"נ בפרשת ויחי ובפרשת שמות ועוד בכמה דוכתי אשר חתך גי' רופ"א נאמ"ן וא"כ השם כה"ת שהוא בחי' חת"ך הרי הוא ממשיך ג"כ רפואה וחיים. והנה השם כה"ת יוצא ג"כ מר"ת כל הנשמה יתהלל וה וכמ"ש האר"י ז"ל בסידור וא"כ הרי השם כה"ת הוא מסוגל ג"כ להגן על האדם שלא יפגום בנשמתו וכן איתא ג"כ בהדיא במג"ע על ואתחנן אופן קצ"ה שהמכווון בזה השם הוא ניצל מאדם רע הבליעל והוא הס"מ עיי"ש במג"ע וזהו ויבא יעקב שלם שבא שלם בגופו שלם בממונו שלם בתורתו והיינו בנשמתו וכמ"ש המהרש"א הנ"ל וזה הוא משום ויחן את פני העיר פנ"י העי"ר גי' כה"ת ואת פירושו עם ור"ל שיעקב נח עם השם כה"ת דשריא עליו שם כה"ת ע"כ בא שלם בגופו שלם בממונו שלם בנשמתו כי השם כה"ת הוא מסוגל לה על כל השלשה דברים אלו שלא יגיע להם נזק כלל חידושי הלכות

עזים מאתים וגו' כתב הבעה"ט כל הפסוק מסיים במ"ם לפי שכל הבהמות ששלח לו היו בעלי מומין שלא יקריב מהם קרבן עכ"ד והוא תמיה הלא תני בתוספתא ומייתי לה בש"ס זבחים דף קט"ו ע"ב עד שלא הוקם המשכן הבמות מותרות וכו' והכל כשירין להקריב בהמה חי' ועוף זכרים ונקבות תמימין ובע"מ טהורין אבל לא טמאין עיי"ש בגמרא הרי קתני בהדיא דעד שלא הוקם המשכן היו מותרין להקריב אפי' בע"מ

אמנם הגיע לידי בשאלה ספר חסדי דוד חלק ג' על התוספתות וראיתי בו בפרק י"ג דמסכות קרבנות שמביא שם מ"ש הרמב"ם ז"ל בסוף הלכות מעה"ק השוחט קדשי כותים בחוץ חייב וכן המעלה וכו' והכותים מותרין להקריב עולות לשם בכל מקום והוא שיקריבו בבמה שיבנו וכו' והקשה עליו וז"ל וקשה אמאי לא ביאר שמותרין להקריב כל בהמה חי' ועוף טהורים ואפי' בע"מ מלבד מחוסר אבר וכמו