אלפי מנשה עה"ת סד

בבמה וכתבו התוס' שם בד"ה נילף מבמה דהוי מצי לשנויי דאתיא כמ"ד אין מנחה ועופות בבמה עיי"ש והרי גם על התוס' יש לתמוה דהלא בש"ס זבחים שם קאי לרב והרי רב סובר כמ"ד יש מנחה בבמה באמת מו"ח שם בקדושה ג' סוף אות ח' כתב על קושית התוס' דלא קשה כיון דרב סובר יש מנחה בבמה. ודבריו אינם נראין דבודאי לא נעלם מעיני רבותינו בעלי התוס' הסוגי' דזבחים דמשני ר"ש אליבא דרב כמ"ד יש מנחה בבמה ומצאתי בהגהות הרש"ש בזבחים דף ק"א שמביא קושיא זו בשם מחבר אחד וכתב הוא לתרץ דלפי מה דמשני רב ששת שם בבמה לזר וכדברי האומר יש מנחה בבמה הרי לכאורה למ"ד אין מנחה בבמה יוקשה ומן הקדשים ל"ל וע"כ צ"ל אליבי' טעם אחר או מילתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא וא"כ גם רב גופי' מצי סבר דאין מנחה בבמה אלא דהברייתא זו סוברת דיש מנחה בבמה עיי"ש וא"כ לפי"ז א"ש גם תירוץ האור צבי הנ"ל לקושית התוס' על רש"י הנ"ל. אמנם עיינתי בספר אור צבי וראיתי שכתב שם וז"ל דברי רש"י ז"ל הוא למ"ד אין מנחה בבמה א"כ לא מצינו זר כשר בבמה לכן כתב רש"י קודם שנבדל אהרן ולפמ"ש במק"א דבימי המלואים הי' למשכן דין במה ונקרב עליו מנחה עכ"ד ורצונו בזה שכתב ולפמ"ש במק"א וכו' הוא דמאחר שכתב שדברי רש"י ז"ל הוא למ"ד אין מנחה בבמה א"כ לא מצינו זר כשר בבמה ולכן כתב רש"י קודם שנבדל אהרן. הרי אכתי צריך לדעת היכן מצינו שקודם שנבדל אהרן הקריבו מנחה בבמה לכן כתב דבימי המלואים הי' למשכן דין במה והקריבו עליו מנחה. ובמחכה"ג לא כיוון יפה בזה חדא שהרי רש"י ז"ל כתב קודם שנתקדש אהרן שהעבודה בבכורות והרי במשכן בז' ימי המלואים לא הי' העבודה בבכורות כי משה שימש בז' ימי המלואים ומשה לא הי' בכור ובע"כ דאין כוונת רש"י ז"ל בימי המלואים שהי' למשכן דין במה והקריבו עליו מנחה, ועוד הרי רב סובר בזבחים דף ק"א ע"ב שמשה רבינו כהן הי' וא"כ איך אפשר לומר שמ"ש רש"י בהא דפריך ונילף מבמה דזר אית לי' הכשר בבמה קודם שנתקדש אהרן דכוונתו הוא בז' ימי המלואים שהי' למשכן דין במה והקריבו עליו מנחה הלא במשכן שימש משה ומשה לאו זר הי' וא"כ לא הי' הכשר לזר במשכן בז' ימי המלואים

מיהו גוף דברי הא"צ שרש"י ז"ל קאי למ"ד אין מנחה בבמה הם כראי מוצק ורב מצי לסבור ג"כ אין מנחה בבמה וכנ"ל אלא אין כוונת רש"י בזה שכתב קודם שנתקדש אהרן שהעבודה בבכורות כמ"ש הא"צ בז' ימי המלואים שהי' למשכן דין במה והקריבו עליו מנחה דז"א וכאמור אלא רש"י ז"ל כיוון בזה להא דתני בזבחים דף קט"ו ע"ב עד שלא הוקם המשכן הבמות מותרות והעבודה בבכורות והכל כשירין להקריב בהמה חי' ועוף עיי"ש ואם קרבו עופות הרי קרבו ג"כ מנחה דעופות תליא במנחה וכדאמר רב ששת שם דף ס"ט ודף קי"ט לדברי האומר יש מנחה בבמה יש עופות בבמה וא"כ כיון דעל הבמות שהי' קודם שהוקם המשכן קרבו עופות הרי קרבו ג"כ מנחה וא"כ שפיר מצינו הכשר לזר בבמה ובמנחה והיינו בבמה קודם שהוקם המשכן כן י"ל בכוונת רש"י ז"ל, ושוב מצאתי בספר טה"ק מנחות שם סוף ד"ה תוס' ד"ה וכ"ת שכתב ג"כ כן לתרץ דברי רש"י ז"ל

איברא לא נח רוחי בזה דהרי כל הסוגי' דמנחות הנ"ל בענין זר שקמץ יחזיר איתא ג"כ בזבחים דף ס"ח לענין זר שמלק ושם הוא ג"כ מימרא דרב דאמר רב זר שמלק מטמא בבית הבליעה ופריך ונילף מבמה. ושם מפרש רש"י ונילף מבמה שהזר כשר למלוק עופות לכתחלה דאין כיהון בבמה כדתנן בפרק בתרא וכו' עיי"ש הרי שרש"י ז"ל מפרש התם דנילף מבמה היינו בשעת היתר הבמות לאחר אהרן דזר כשר בבמה ולא כמו שמפרש במנחות שם וא"כ א"א לתרץ דברי רש"י מנחות הנ"ל דמשום שיהא ניחא גם למ"ד אין מנחה בבמה ורב סובר ג"כ און מנחה בבמה ע"כ מפרש במנחות שם דנילף מבמה קודם שנתקדש אהרן שהעבודה בבכורות והקריבו מנחה וכנ"ל דא"כ אמאי לא מפרש רש"י ז"ל כן גם בזבחים דהלא אי אין מנחה בבמה הרי גם אין עופות בבמה וא"כ בבמה שלאחר אהרן לא הקריבו עופות וא"כ הו"ל לרש"י ז"ל לפרש גם בזבחים שם דזר כשר למלוק עופות בבמה קודם שנתקדש אהרן שהעבודה בבכורות והקריבו עופות. ותמה אקרא על הבעל טה"ק שבעת שכתב התירוץ הנ"ל לדברי רש"י מנחות הנ"ל הי' אז למראה עיניו הסוגי' דזבחים דף ס"ח הנ"ל דהא מזכיר בדבריו שם קצת מהסוגי' דזבחים הנ"ל ואמאי לא מזכיר כלל דברי רש"י זבחים שם הנ"ל להעיר על תירוצו הנ"ל דלפי"ד רש"י בזבחים הנ"ל א"א לתרץ כתירוצו הנ"ל

אולם ראיתי בטה"ק שם לעיל בד"ה וכ"ת שכתב תירוץ אחר לדברי רש"י מנחות הנ"ל דהי'