אלפי מנשה עה"ת סה

קשה לי' לרש"י ז"ל מה פריך לענין קמיצת זר יחזיר דנילף מבמה הלא קאמרינן בש"ס זבחים דף ס"ט דמליקת זר לא תרד כיון שיש לה הכשר בבמה אבל קמיצת זר אף שיש לה הכשר בבמה אפ"ה תרד מאחר דאין קידוש בכלי שרת במנחה בבמה ופרש"י הלכך לא ילפינן זר במקדש לענין קמיצה מזר בבמה דלא דמי הך קמיצה להך קמיצה דבמקדש הואיל וקידשה בכלי שרת איפסלא בזר עכ"ל רש"י וא"כ מה פריך התם במנחות לענין קמיצת זר יחזיר דנילף מבמה הלא אין למילף קמיצת זר במקדש מקמיצת זר בבמה כיון דבמקדש איכא קידוש כלי ובבמה ליכא קידוש כלי ע"כ פרש"י דהקושיא הוא מזמן קודם שנבדל אהרן שהי' העבודה בבכורות ומאחר דקבלת דם בכלי שרת ילפינן בזבחים דף צ"ז מקרא דויקח משה חצי הדם וישם באגנות בשטמ"ק דפוס ווילנא בזבחים ר"פ איזהו מקומן כתב דמוישם באגנות נפקא לן דבעי כלי לאפוקי שלא יקבל ביד אבל שיהא כלי שרת לא מהתם נפקא אלא מדכתיב ועשית מזרקותיו. אולם רש"י ז"ל בסוטה דף י"ד סוף ע"ב כתב וז"ל שמקבלו בכלי שרת כדכתיב וישם באגנות עיי"ש] והרי אז עדיין הי' העבודה בבכורות כדכתיב בהאי קרא גופי' וישלח את נערי בני ישראל וכו' נמצא מוכח מזה דהא דמעטינן בזבחים דף קי"ט ע"ב כלי שרת שלא הי' צריך בבמה מקרא דאשר ישרתו בם בקודש אין זה רק על שעת היתר במות לאחר אהרן שהותר בהן זר אבל קודם שנבדל אהרן שהי' העבודה בבכורות והי' הבכורים אז במקום כהנים הי' צריכין גם כלי שרת ושפיר מהתם הוא דס"ד למילף להתיר להחזיר קמיצת זר עכ"ד ובשינוי לשון קצת עיי"ש. ולפי"ז א"ש נמי מה שפירש"י בזבחים שם הא דפריך גבי מליקת זר נילף מבמה היינו בשעת היתר במות לאחר אהרן שהזר כשר בה למלוק עופות. כיון דלגבי מליקה הרי גם במה בשעת היתר במות לאחר אהרן הי' שוה למקדש אחרי דבמליקה גם במקדש ליכא קידוש בכלי שרת ומה"ט קאמרינן שם מליקת זר לא תרד דילפינן מבמה ע"כ שפיר פרש"י התם גבי מליקה דנילף מבמה דשעת היתר במות לאחר אהרן

מיהו לפי"ז הרי שני הסוגיות דזבחים ומנחות הנ"ל קשיא להדדי דאמאי קאמרינן בסוגי' דזבחים דקמיצת זר תרד דאין למילף מבמה כיון דאין קידוש בכלי שרת במנחה בבמה הלא אכתי מצינן למילף דקמיצת זר לא תרד מבמה קודם שנבדל אהרן שהעבודה הי' בבכורות ואז הי' קידוש בכלי שרת במנחה וכמו דפריך בסוגי' דמנחות שם גבי קמיצת זר יחזיר דנילף מבמה והיינו מבמה קודם שנבדל אהרן שהעבודה הי' בבכורות והי' קידוש בכלי שרת במנחה וכנ"ל

ונ"ל ליישב השני סוגיות דלא קשיא להדדי. דהנה מ"ש הטה"ק שקודם שנבדל אהרן שהי' העבודה בבכורות הי' צריכין ג"כ כלי שרת אין זה מוסכם אליבא דכ"ע אלא דזה תליא בפלוגתא דהא חילו של הטה"ק הוא מהא דכיון דקבלת דם בכלי שרת ילפינן מקרא דויקח משה חצי הדם וישם באגנות והרי אז עדיין הי' העבודה בבכורות כדכתיב בהאי קרא גופי' וישלח את נערי בני ישראל וכו' נמצא מוכח מזה שקודם שנבדל אהרן שהי' העבודה בבכורות היו צריכין ג"כ כלי שרת וא"כ זה תליא בפלוגתא דתנאים ואמוראים והוא בזבחים דף קט"ו ע"ב פליגי ר"ה ור"ח ר"ח אמר מה דכתיב וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות נערי בני ישראל דבק עם ויעלו עולות והיינו שנערי בני ישראל שהם הבכורים העלו את העולות כיון שעד שהוקם המשכן הי' העבודה בבכורות ור"ה אמר דנערי בני ישראל אינו דבק עם ויעלו עולות כי לא שלח את נערי בני ישראל רק להביא הקרבנות ולעמוד עליהם ויעלו עולות אותם שכשרים להעלותם והם הכהנים שבסיני פסקה העבודה מן הבכורות ונצטוו על הכהנים ושמשו הכהנים ואמרינן שם דתנאי הוא דתניא וגם הכהנים הנגשים אל ד' יתקדשו ריב"ק אומר זו פרישות בכורות רבי אומר זו פרישות נדב ואביהוא עיי"ש בגמרא וברש"י. ולרו"ק ור"ח דס"ל שעד שהוקם המשכן הי' העבודה בבכורות ובסיני שמשו הבכורים א"כ שפיר כיון דכתיב וישם באגנות וילפינן מזה דבעי כלי שרת וכתיב שם וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות והיינו שעדיין הי' אז העבודה בבכורות שפיר מוכח מזה שקודם שנבדל אהרן שהי' העבודה בבכורות הי' צריכין ג"כ כלי שרת אבל לרבי ור"ה דס"ל דבסיני פסקה העבודה מן הבכורות ושמשו הכהנים הרי מה שהי' כלי שרת בסיני וכדכתיב וישם באגנות הוא רק כששימשו הכהנים והי' העבודה בכהנים וא"כ בזמן שהי' העבודה בבכורות לא הוצריכו כלל כלי שרת

והנה בזבחים דף ק"א ע"ב קאמר רב משה רבינו כ"ג הי' וחולק בקדשי שמים שנאמר מאיל המלואים למשה הי' למנה ופרש"י למשה הי' למנה לשון חלוקה בכהנים ומבואר שם בגמרא דרב סובר