אלפי מנשה עה"ת סג

ונ"ל דאין לדמות כלל הבמות שהי' קודם שהוקם המשכן לבמת יחיד שלאחר הקמת המשכן בזמן שהותרו הבמות אחרי שהבמות שהיו קודם שהוקם המשכן הי' גדולים במעלותם וחשובים יותר מבמת יחיד שלאחר הקמת המשכן בזמן שהותרו הבמות דהא בהבמות שהי' קודם שהוקם המשכן הי' העבודה בבכירות וכדתנינין בפרק בתרא דזבחים דף קי"ב ועיין גם במד"ר בפרשת תולדות ובפרשת במדבר דאיתא שם דמש"ה קנה יעקב הבכורה מעשו כיון שהוא לא הי' יכול להקריב קרבנות כיון שלא הי' בכור לכן קנה הבכורה כדי שיוכל להקריב קרבנות עיי"ש ולאחר הקמת המשכן בזמן שהותרו הבמות הרי בבמת יחיד הי' זר כשר להקריב ול"ב בכור וכדאיתא בזבחים דף קי"ח ע"א ועיין גם ברש"י שם שמביא בשם הת"כ דאפי' עבד כשר להקריב בבמת יחיד עיי"ש וא"כ לפי"ז שפיר יש לומר דאף שבבמת יחיד שלאחר הקמת המשכן הי' אסור להקריב ק"פ אבל בבמות שהיו קודם שהוקם המשכן הי' מותר להקריב ק"פ כיון שהם חשובים יותר ולא דמי לבמת יחיד שלאחר הקמת המשכן בזמן שהותרו הבמות

מיהו לזה עומד לנגדינו פרש"י במנחות דף ו' ע"ב בהא דאיתא שם אמר רב זר שקמץ יחזיר ופריך בגמרא ונילף מבמה ופרש"י דהא אית לי' לזר הכשר בבמה קודם שנתקדש אהרן שהעבודה בבכורות עיי"ש ומבואר בדברי רש"י אלו שעבודת הבכורים דמי לעבודת זר ואין להבמה שהי' העבודה בבכורות מעלה יותר מבמת יחיד לאחר הקמת המשכן בזמן שהותרו הבמות שהי' העבודה בזר פשוט דאל"כ הרי אין למילף כלל זר שקמץ מבמה קודם שנתקדש אהרן שהעבודה הי' בבכורות דהא נהי דמצינו היתר לזר קידם שנתקדש אהרן היינו לבכורות אבל על זר פשוט לא מצינו היתר וא"כ ליתא לדברינו הנ"ל

אולם אמינא עוד דאין לומר דכמו שהי' אסור להקריב ק"פ בבמת יחיד שלאחר הקמת המשכן בזמן שהותרו הבמות כמו כן הי' אסור להקריב ק"פ בבמות שהיו בימי האבות. והוא עפמ"ש הרא"ה ז"ל בספר החינוך מצוה תפ"ז הטעם שאסור להקריב קרבן פסח בבמת יחיד משום דכבוד המצוה ופירסומה הוא יותר כשיעשוה במקום מסוים הכל יחד ולא כל יחיד ויחיד במחוז חפצו עכ"ל וא"כ זה היא דוקא בזמן גלגל ונוב וגבעון שהותרה במת יחיד והי' שם במת צבור שפיר הי' אסיר להקריב ק"פ בבמת יחיד כיון שהי' אפשר להקריבו בבמת צבור ולעשות המצוה בפירסום במקום מסוים הכל יחד משא"כ בימי האבות שלא הי' אז במות צבור שפיר הי' מותרין להקריב על הבמות שלהם גם ק"פ אף שהבמות שלהם הי' במת יחיד [עיין ברש"י זבחים דף ק"ח ע"ב ד"ה ויבן נח מזבח שכתב שמזבח של נח הוא במת יחיד] דהא לא יכולו לעשות המצוה יותר בפירסים

ובעמדי בדברי רש"י ז"ל מנחות הנ"ל אמרתי להעלות מה שעלה במצודתו על דברי רש"י אלו. הנה התוס' מנחות שם ד"ה וכ"ת הקשו על פרש"י דמשמע שרוצה לומר שלאחר אהרן לא הותר זר בבמה וא"א לומר כן כדמוכח בפרק בתרא דזבחים דדריש איש להכשיר את הזר והיינו לאחר שנבדל אהרן ועוד מצינו שאול ושמואל שהקריבו בבמה עכ"ל התוס' והוא תימה גדולה על רש"י ועיין גם ברש"י בזבחים דף ט"ז ע"א בהא דאמרינן שם תאמר בזר שכשר בבמה מפרש רש"י וז"ל תאמר בזר שכשר בבמה כדתנן התם אלו דברים שבין במה גדולה לבמה קטנה וקתני התם כיהון ובגדי שרת וקראי נמי מוכחי בנדעון ומנוח ושמואל שהקריבו בבמה עכ"ל הרי שמפרש רש"י ז"ל התם הך דזר שכשר בבמה היינו בבמה שלאחר אהרן שהי' כשר בכל זר ול"ב בכור ומה הכריחו לרש"י ז"ל כאן לפרש בבמה קודם שנתקדש אהרן

וראיתי למו"ח שליט"א [ז"ל] בקונטרסו קדושה משולשת הנספח לספרי תורת האשם] בקדושה א' סוף אות ט' שמביא בשם ספר אור צבי עה"ת בפרשת וירא שמתרץ קושית התוס' על רש"י הנ"ל דרש"י ז"ל קאי למ"ד אין מנחה בבמה א"כ לא מצינו זר כשר לענין במה וכתב מו"ח שלא יתכן דבריו דהרי בש"ס מנחות שם קאי לרב והרי רב סובר יש מנחה בבמה כדמשני רב ששת בזבחים דף ק"א בהא דפריך בגמרא שם לרב דאמר משה רבינו כ"ג הי' מהא דתני לחם אלקיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל אם נאמר קדשי קדשים למה נאמר קדשים קלים וכו' אולי לא נאמר קק"ל ה יתי אומר קדשי קדשים הוא דאוכל שהרי הותרו לזר וכו' קתני מיהת שהרי הותרו לזר לאו משה אמר רב ששת לא בבמה לזר וכדברי האומר יש מנחה בבמה עיי"ש בגמרא. אמנם באמת לא נדחה בזה תירוץ האור צבי והוא דהנה בזבחים דף ס"ח ע"ב קאמר רב שם גבי מליקה מלק זר מטמא בבית הבליעה ופריך ונילף מבמה פי' שהזר אית לי' הכשר למלוק עופות