אלפי מנשה עה"ת נב

וכן כתב בהדיא בספר כנפי יונה ח"ג סי' ע"ה וז"ל והנה ד' פעמים בין בגי' יצח"ק שהמזון ניתן במדת הדין וזכותו יועיל לנו עכ"ל הרי בהדיא שבזכות יצחק שהוא גבורה מדת הדין באה הפרנסה והנה בספר קה"י ערך מזון אות ה' מביא שם דברי הלק"ת הנ"ל ותמה עליו ממה דמבואר בזהר שהמזון בא מחסד אל ומתרץ דשורש המזון הוא חסד אלא דנתלבש בגבורה להתגשם כדי שיוכל האדם ליהנות דבלא"ה לא הי' אפשר כלל ליהנות עיי"ש והיוצא לנו מזה שהפרנסה באה בזכות יצחק מדת גבורה והשורש הוא חסד. והנה ואלה רומז על הפרנסה כי ואל"ה האלף בסוד אלף עולה כל השמות הפרנסה והם פא"י חת"ך סא"ל דיקרנוס"א. וזהו ואלה תולדת יצחק היינו שההולדה של הפרנסה הוא מצד יצחק שהוא מדת גבורה בן אברהם היינו ששורשו חסד מדת אברהם כי הפרנסה באה בזכות יצחק מדת גבורה והשורש הוא חסד וכנ"ל

ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה. כתב ביל"ר בשם ציוני ב"קחתו א"ת ר"בקה ר"ת בא"ר והוא כמ"ש הואיל משה באר את התורה הזאת לפי שיצחק הוא סוד תורה שבכתב ורבקה היא סוד תורה שבע"פ והוצרך יצחק להמתין מ' שנה עד שנשא את רבקה כמו שהמתינו ישראל מ' שנה ולסוף מ' שנה הואיל משה באר את התורה הוא תורה שבע"פ עיי"ש וכ"כ במג"ע על ואתחנן אופן רמ"ו. נמצא לפי דבריהם דכאשר לקח יצחק את רבקה נעשה אז סוד חיבור ב' תורות תורה שבכתב ותורה שבע"פ וזהו יש לרמז קחת"ו א"ת רבק"ה בלי ב' הנטפל למלת בקחתו גי' ב"פ תור"ה או יש לחשוב גם הב' ממלת בקחתו ועולה ג"כ ב"פ תור"ה כפי מה שנחשב בספרים תור"ה כמנין ברי"ת וכן אמרו ז"ל בש"ס שבת דף ל"ג אין ברית אלא תורה ורומז כאשר לקח יצחק את רבקה נעשה אז סוד חיבור ב' תורות

במדרש רבה פרשה ס"ג הגמון אחד שאל לחד מן אלין דבית סלוני א"ל מי תופס המלכות אחרינו הביא נייר חלק ונטל קולמוס וכתב עליו ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עכ"ל ועיין בספר בנין אריאל שכתב על דברי המדרש אלו אשר רבים מהמפורשים. קמו עליו לפרשו ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם להיות הפליאה נשגבה עד מאד על נטילת הנייר ועל אשר לא כתב עשו על הנייר. ויובן בהקדם מה שאמרו ז"ל במס' גיטין בהילני המלכה אף היא עשתה טבלא של זהב שפרשת סוטה כתובה עלי' ואמר ר"ל התם משום ר' ינאי באל"ף בי"ת הנה כי כן ודאי גם החד מן אלין דבית סלוני כתב ג"כ הפסוק באל"ף בי"ת פי' ראשי תיבות של הפסוק לפי שאסור לכתוב פסוק מן התורה כסדר על הנייר ואם ככה עשה ע"כ כתב כסדר הזה וכ"י א"ו א"ב שזה הר"ת של הפסוק ואחרי כ"ן ויצא א"חוו ו"ודו א"וחזת ביעקב כל הר"ת הזה עולה בגי' מ"ו שהוא גי' של הר"ת מ"שיח ב"ן ד"וד או מ"לכות ביות ד"וד שעולה ג"כ מ"ו. וזה ביאור המדרש ההגמון שהי' מבני עשו וכמ"ש המפורשים שאלו מי תופס המלכות אחרינו והוא הראה באצבע ורמז לו שאנחנו בית ישראל נתפוס המלכות אחריהם בביאת משיחינו בן דוד עכ"ד

ולא נח רוחי בפירושו כי מדברי המדרש נראה שכתב כל התיבות בפירוש ואי משום שאסור לכתוב פסוק מן התורה כסדר על נייר הלא בשרטוט מותר וא"כ יכול להיות שכתב בשרטוט ומה דהילני המלכה כתבה פרשת סוטה בראשי תיבות דוקא התם שאני דפרשה שלימה להתלמיד לתינוק או כהא דהילני המלכה. אסור לכתוב אפי' בשרטוט כיון דאין כותבין התורה מגילה מגילה עיין בגמרא וברמב"ם ובש"ע בהלכות ס"ת

איברא דנ"ל כדברי הבנין אריאל שהחד מבית סלוני רמז לההגמון על ביאת משיח אך אין אנו צריכין לדחוק לומר שכתב הראשי תיבות וכדברי הבנין אריאל הנ"ל אלא שכתב לו בפירוש כל התיבות וכדמשמע במד"ר ולא על משיח בן דוד בלבד רמז לו אלא שרמז לו על כל השלשה גואלים והם אליהו עם התרין משיחין כי ואחריי כ"ן יצ"א אחי"ו ויד"ו אוחז"ת בעק"ב עולם מספר אליה"ו משי"ח ב"ן יוסיף משו"ח בין דו"ד משיח בן דוד חושב המג"ע והביאו הא"נ בפ' ויגש למספר חכיה כמספר גרר ארי"ה]. ובזה ניחא נמי מה שנטל נייר וכו' וכתב עליו הפסוק ואחרי כן וגו' כי בתורה כתיב אחזת בלא ו' אבל הוא כתב אוחזת בו' כי יש אם למקרא כדי להראות שמרומז כאן כל השלשה גואלים הנ"ל

ולהא שנטל נייר י"ל עוד דהנה צריך להבין מה דקאמר המדרש שהביא נייר חלק מה משמיענו בזה שהי' הנייר חלק וגם מה משמיענו בזה דקאמר שנטל קולמוס ועיין בפי' מהרי"א ממרן זקינו הה"צ הקדוש זצ"ל מ"ש בכוונת המדרש עפ"י סוד והוא מפרש שם מ"ש נייר חלק וגם מ"ש קולמוס עיי"ש ולדעתי נראה דלכך קאמר שהביא נייר חלק ונטל