אלפי מנשה עה"ת מח

שיצחק הוא סיד תורה שבכתב ורבקה היא סוד תורה שבע"פ ע"כ הוצרך יצחק להמתין מ' שנה עד שנשא את רבקה כמו שהמתינו ישראל במדבר מ' שנה מן קבלת תורה שבכתב ולסוף מ' שנה הואיל משה באר את התורה הזאת שהוא תורה שבע"פ. והנה קבלת התורה שבכתב הי' בחודש סיון וקבלת התורה שבע"פ שמשה רבינו ע"ה ביאר הי' בחודש שבט וכמ"ש ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש וגו' הואיל משה באר את התורה הזאת. ולפי"ז יש לרמז בהפסוק שלפנינו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה [יהיינו שנתחברו סודי תורה שבכתב ותורה שבע"פ] הזמן קבלת התורה שבכתב והזמן קבלת התורה שבע"פ והם חודש סיון וחודש שבט והוא שהס"ת רבק"ה ותה"ו ל"ו לאש"ה הם אותיות ה' י' ו. ה' והוא הצירוף הוי' של חודש שבט היוצא מפסוק ה"מר י"מירנו ויהי' ה"וא והס"ת ותה"י ל"ו לאש"ה וואהב"ה הם אותיות י' ו' ה' ה' והוא הצירוף של חודש סיון היוצא מפסוק וידותיו ו"לצלע ה"משכן ה"שנית וגם האותיות הסמוכין להצירופי אותיות הוי' שבתיבות רבק"ה ותה"י ל"ו לאשים ויאהב"ה הם אותיות ק' ה' ל' ש' ב' והם. עולים מספר תל"ז והוא מספר סיו"ן שב"ט

וינחם יצחק אחרי אמו ובמסורה ומובא בבעה"ט וינחם ב' דין ואידך וינחם כרוב חסדיו. ונראה עפמ"ש בספר א"נ בלקוטים וינחם יצחק אחרי אמו עיקר נחמתו הי' שראה ברוה"ק שיהי' לו בן ממנה ששמו ישראל ע"כ הרמז וינח"ם יצח"ק אחר"ו. עולה ישרא"ל. ויעקב נולד כשהי' יצחק בן ששים שנה וכמ"ש ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם וזהו כוונת המסורה וינחם יצחק אחרי אמו היינו שנחמתו הי' שראה ברוה"ק שיהי' לו בן ממנה והוא יעקב וכדברי הא"נ הנ"ל וינחם כרוב חסדיו היינו כרוב אות הגדול במספר מן תיבת חסדיו והוא אות ס' העולה ששים שבהיותו בן ס' שנה נולד יעקב

א"י בכוונת המסורה הנ"ל דהנה מלת חסדיו הכתיב הוא חסדו בלא יו"ד ונ"ל לפי הכתיב חסדו בלא יו"ד עפמ"ש בספר א"נ בפרשת תולדות ע"פ ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וז"ל הנה יצח"ק הוא בחי' גבורה והוא מספר ר"ח ובצירוף אליו מספר ארבעים אז נעשה רח"ם מספר אברהים שורש החסד וזה הי' ע"י רבקה שהיתה גומלת חסדים נמתק גבורות יצחק ונעשה בחי' אברהם עיי"ש. והנה חסדיו עולה מספר ע"ח וכשחולקין מספר ע"ח לשני חלקים למיעוט ולרוב חלק הרוב הוא מספר מ' נמצא שהרוב ממספר חסדיו הוא מ' וזהו כוונת המסורה ויקח את רבקה ותהי לו לאשה וינחם יצחק וינחם כרוב חסדו היינו כמו התם יינחם כרוב חסדו פירושו חזרה שחזר מן רוגז וכמ"ש התרגום שם ותב מן רוגזי' כן הכא וינחם יצחק פירושו שחזר יצחק מבחינתו בחי' גבורה ונעשה בחי' רחם וזה הוא משום שהי' יצחק כרוב חסדו היינו כרוב ממספר חסדיו שהוא מ' ובהצטרף אל יצח"ק מספר מ' נעשה מספר רח"ם וזה הי' בעת שלקח את רבקה לו לאשה שהי' בן ארבעים שנה דע"י רבקה שהיתה גומלת חסדים נמתק גבורות יצחק ונעשה בחי' רח"ם וכנ"ל כתב הבעה"ט על פני כל אחיו נפל וסמיך לי' ואלה תולדות יצחק לומר כשיפול ישמעאל באחרית הימים אז יצמח בן דוד שהוא מתולדות יצחק עכ"ד ואינו מובן דהיכן מרומז בן דוד בואלה תולדות יצחק. ואפשר לומר דכוונתו כי באות לי שבתיבת ואלה יש דגוש וזה ידוע שאות שיש בו דגוש הוי כאלו נכפל האות וא"כ הוי כאלו כתיב כאן ואלה בב' למדו"ן וא"כ אלים [בלי אות ו' הנטפל] עולה מספר ס"ו והוא מספר ב"ן דו"ד. ולדעתי יש לומר עוד שבתיבת ואלה מרומז השלשה גואלים והם משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ואליהו כי ואליה האלף בסוד אחד ואלף [וכנודע מהספרים שחושבים אות א' למספר אחד ואלף כטעם איכה ירדוף אחד אלף ועיין גם בספר א"נ ח"ג במאמריו לפרשת שקלים סוד"ה ויש לרמז זאת בקרא וכו' שהביא בשם הספרים עוד טעם למה שחושבים אות א' למספר אחד ואלף עיי"ש] עולה מספר אלף מ"ב והוא מספר משי"ח ב"ן דו"ד משי"ח ב"ן יוס"ף אליה"ו וזהו על פני כל אחיו נפל וסמיך לי' ואלה תולדות יצחק לומר כשיפול ישמעאל אז יצמח משיח ב"ד ומשיח בן יוסף ואליהו שהמה מתולדות יצחק

חידושי הלכות

הנה בבעלי התוס' עה"ת בפרשתינו ובפי' ריב"א עה"ת בפרשתינו הקשו האיך נשא אברהם את הגר הלא קיים אברהם כל התורה כולה וכתיב לא יבא מצרי בקהל ד' והגר היתה מצרית ותירצו אברהם גר הי' וקהל גרים לא איקרי קהל עיי"ש עיי"ש והנה עדיין קשה לר' והודה דס"ל דקהל גרים איקרי קהל