אלפי מנשה עה"ת מט

וראיתי במקנה סוף מסי קידושין שהוא הקשה גכ קושיא זו משמי' דנפשי' ותירץ ג"כ כן וכתב ג"כ דאכתי קשה לר"י דס"ל דקהל גרים איקרי קהל וכתב דלפמ"ש הרמב"ם דאין איסור במצרי אלא ע"י קידושין י"ל דס"ל לר"י כמ"ד דפלגשים בלא קידושין עיי"ש. אולם תירוץ זה ליתא דהא מבואר בהדיא בירושלמי כתובות פרק אעפ"י הלכה ב' דס"ל לר' יהודה דפלגשים הם בקידושין דאיתא שם איזה אשה ואיזה פלגש ר"מ אומר אשה יש לה כתובה פלגש אין לה כתובה ר' יהודה אומר אחת זו ואחת זו יש לה כתובה אשה יש לה כתובה ותנאי כתיבה פלגש יש לה כתובה ואין לה תנאי כתובה עיי"ש הרי דלא מחלקו ר"מ ור"י בין אשה לפלגש רק בכתובה ותנאי כתובה ומשמע דאבל לענין קידושין סבירא להו דליכא חילוק בין אשה לפלגש וגם פלגש היא בקידושין וכ"כ ג"כ הבעל ק"ע בשירי קרבן שם עיי"ש. באמת הבעל פ"מ במראה הפנים שם כתב דר"מ ור"י בירושלמי הנ"ל סוברים ג"כ דפלגש היא בלא קידושין וכדאמרינן בגמרא דידן בסנהדרין דף כ"א נשים בכתובה וקידושין פלגשים בלא כתובה ובלא קידושין עיי"ש אולם זה תמוה דא"כ האיך קאמר ר"י דפלגש יש לה כתובה. הלא אם הוא בלא קידושין בודאי דאין לה כתובה ג"כ ועיין גם במזרחי בפרשתינו שמביא ג"כ פלוגתא דר"מ ור"י שבירושלמי הנ"ל וכתב ג"כ דאין סברא לומר לר' יהודה שהיא בלא קידושין עיי"ש בטעמו. ועיון גם בפנ"י כתובות דף ניו מ"ש שם בפלוגתיוהו דר"מ ור"י שם בהפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה דאזדו לטעמייהו לפי פלוגתתם בירושלמי הנ"ל דלר"מ דפלגש אין לה כתובה א"כ בפוחת לה לא סמכה דעתה שנשאה לשם אישות אלא כפלגש דאין לה כתובה והו"ל בעילת זנות ור"י לטעמי'. דאפי' פלגש יש לה כתובה א"כ ל"ש כאן ענין בעילת זנות עיי"ש ובע"כ שהוא הבין ג"כ דר"מ ור"י מחלקים בין נשים לפלגשים רק בכתובה ותנאי כתיבה אבל בקידושין שניהם שוים וגם פלגש היא בקידושין דאל"כ הרי ל"ש כלל לומר דלר"מ לא סמכה דעתה שנשאה לשם אישות אלא כפלגש דאין לה כתובה דהרי קידשה אותה ובע"כ דלשם אישות נשאה ולא לפלגש דהא פלגש הוא בלא קידושין א"ו שהפניו הבין ג"כ שר"מ ור"י מחלקים בין נשים לפלגשים רק בכתובה ותנאי כתובה אבל בקידושין שניהם שוים. ומעתה לפי"ז מאחר דר' יהודה סובר דפלגש היא בקידושין א"כ ליתא לתירוץ המקנה הנ"ל. ולא אכחד שיש אחי לקיים תירוץ המקנה הנ"ל דהנה רש"י בפרשתינו כתב נשים בכתובה פלגשים בלא כתובה וכדאמרינן בסנהדרין דף כ"א בנשים ופלגשים דדוד וכתב עליו הרמב"ן שאין הדבר כן כי לא תקרא פלגש אלא כשהיא בלא קידושין כי הכתובה מד"ס והגרסא בסנהדרין פלגש בלא כתובה וקידושין עכ"ד ועיין במזרחי שכתב שרש"י גורס בסנהדרין נשים בכתובה ופלגשים בלא כתובה ומה שהקשה הרמב"ן שכתובה הוא מד"ס אין זה קושיא די"ל דההיא דסנהדרין אתיא כרשב"ג דאמר דכתובה דאורייתא היא עיי"ש והנה כמו שהקשה הרמב"ן על רש"י כמו כן קשה ג"כ לר' יהודא בירושלמי הנ"ל דס"ל דגם פלגש היא בקידושין וכמ"ש המזרחי הנ"ל אלא דהחילוק בין אשה לפלגש הוא בתנאי כתובה דאשה יש לה כתובה ותנאי כתובה ופלגש אין לה תנאי כתובה וקשה הלא תנאי כתובה הוא רק מדרבנן ובשלמא לר"מ לק"מ קושית הרמב"ן הנ"ל אחרי דר"מ סובר דכתובה דאורייתא וכדאמרינן בש"ס דידן בכתובות דף נ"ו ע"ב וא"כ לק"מ וכמ"ש המזרחי הנ"ל לתרץ דברי רש"י ז"ל אבל ר' יהודה שהוא סובר דכתובה דרבנן וכדאמרינן בש"ם דידן בכתובות שם ומה גם דתנאי כתובה כ"ע מודים שהיא מדרבנן וכדאיתא בירושלמי כתובות בפרק נערה סוף הלכה י"א עיי"ש וא"כ לדידי' שפיר קשה קושית הרמב"ן הנ"ל ופלא בעיני על הרא"ם שלא העיר בזה. ולחומר הנושא בע"כ צ"ל דהנה מה שהקשה הרמב"ן על רש"י דלא יתכן לומר דפלגש היא ג"כ בקידושין והחילוק בין אשה לפלגש הוא רק בכתובה כיון דכתובה הוא מדרבנן כוונתו בזה הוא על פלגשים דקרא דכיון דכתובה היא מדרבנן א"כ א"א לומר בנשים ופלגשים דקרא דהחילוק ביניהם הוא רק בכתובה אע"כ דהחילוק ביניהם הוא בקידושין דאפה היא בקידושין ופלגש היא בלא קידושין. וע"ז מתרץ המזרחי דההיא דסנהדרין דאיתא שם לפי גרסת רש"י ז"ל נשים בכתובה ופלגשים בלא כתובה אתיא כרשב"ג דאמר דכתובה דאורייתא וא"כ שפיר גם בנשים ופלגשים דקרא איכא למימר דהחילוק ביניהם הוא רק בכתובה ולא בקידושין ושניהם הם בקידושין ולפי"ז י"ל דמה דפליגו ר"מ ור"י בירושלמי הנ"ל איזה אשה ואיזה פלגש איירי בפלגש בימיהם לאחר שתקנו חכמים לנשים כתובה ותנאי כתובה ובזה הוא דקאמר ר' יהודה דאשה יש לה כתובה ותנאי כתובה ופלגש יש לה כתובה ואין לה תנאי כתובה אבל בפלגש דקרא לא איירי כלל ר"מ ור"י בפלוגתייהו אלא דר"מ דס"ל דכתובה דאורייתא שפיר מצי לסבור