אלפי מנשה עה"ת מז

דגבורה עיי"ש וזה ידוע אשר כסף הוא חסד וזהב הוא גבורה ע"כ כסף הוא סוד תורה שבכתב וזהב הוא סוד תורה שבע"פ וז"ס לי הכסף ולי הזהב נאם ד' צבאות היינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ וזהו שהיו השני צמודים עשרה זהב משקלם זהב דייקא כיון דזהב הוא סוד תורה שבע"פ

ויצחק בא מבוא באר לחי ראי הנה בספר עבודת ישראל מפרש באר לחי ראי באר נקרא המלכות שהוא תורה שבע"פ ביאור התורה שבכתב עיין עיד שם בפ' חקת שמביא שם בשם האר"י ז"ל שכתב שבאר הוא תשבע"פ והוא ז"ל מפרש כי באר הוא מלשון ביאור עיי"ש] לחי הוא חי עולמים תורה שבכתב שיצחק בא מבית מדרשו של שם וכדאי' בתרגום יוב"ע ובתרגום ירושלמי עיי"ש בעבודת ישראל ולדעתי נ"ל דזהו נמי מה דקאמר מבוא כי מבו"א ר"ת מ"אמתי ב"ראשית וזוהי א"נכי, והן התחלות העשרת הדברות וחמשה חומשי תורה ומקרא ומשניות נביאים וכתובים חדא הוא וכן מבואר בדברי הרבינו אפרים המובא בספר נחל קדומים בפ' ברכה שכתב ריש התורה מתחיל בב' ומסיים בל' וריש המקרא מתחיל בו' ומסיים בל' והוא בלו"ל עיי"ש והרי הסיום ממקרא ל' הוא רק סיום של כתובים ולא של נביאים ובע"כ שדעתו הוא ג"כ שנביאים. וכתובים חדא הוא] וזהו מבוא באר לחי רואי היינו מבו"א שנרמז בזה התחלות העשרת הדברות וחמשה חומשי תורה ומקרא ומשניות וכנ"ל באר לחי ראי הן תשב"כ ותשבע"פ וכדברי העבודת ישראל הנ"ל. והנה ידוע שע"י לימוד התירה ממשיכין רחמים וחסדים וזהו ויצחק בא ר"ל החסד בא כי ויצח"ק גי' חס"ד א"ל כ"ל היו"ם מביא באר לחי ראי היינו מלימוד תורה שבכתב ותורה שבע"פ

א"י ע"ד הנ"ל ובסגנון אחר דהנה איתא בזהר חדש פ' בראשית שהגאולה העתידה תהי' בזכות לימוד התורה עיי"ש והנה גאולה העתידה מכונה בשם יצחק וכמ"ש בספר א"נ בפ' תולדות ע"פ וישב יצחק בגרר כי על ידו תהי' הגאולה שיאמר פלגא עלי ופלגא עלך עיי"ש [כן הוא בגמרא שבת דף פ"ט ע"ב] וגם בספרים רמזו לזה אשר נחמ"ו נחמ"ו גי' יצח"ק שהנחמה תהי' ע"י יצח"ק וזהו ויצחק היינו הגאולה העתידה המכונה בשם יצחק גם ויצח"ק רומז על משיח כי ויצח"ק גי' רו"ח ומשיח נקרא רוח וכמ"ש התוס' בע"ז דף ה' ע"א ד"ה כי רוח עיי"ש בא מבוא באר לחי ראו היינו בזכות לימוד התורה שבכתב יחידה שבע"פ

ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים. הנה יל"ד דאמאי קאמר כאן לפנות ערב ואמאי לא קאמר לעת ערב וכמאמר הכתוב מקודם לעת ערב לעת צאת השאבת וגם מה דקאמר וירא והנה גמלים באים אינו מובן מה משמיענו בזה וכבר עמד בזה בספר נועם מגדים ועיי"ש מ"ש בזה ולדעתי נ"ל עפמ"ש המג"ע בפ' לך לפרש מה שאמרו ז"ל והיה ברכה בך חותמין ולא בהם לפי שג' אבות תקנו ג' עמודים אברהם גמ"ח יצחק עבודה יעקב תורה ובזמן הגלות חסרים תורה ועבודה אבל גמ"ח קיים לעולם וזהו בך חותמין ולא בהם עיי"ש ולדעתי הענין הוא לפי דרכו עפי"מ שאמרו ז"ל אין ישראל נגאלין אלא בזכות צדקה וכן הוא ברמב"ם הלכות מתנות עניים פרק יו"ד ובטור יו"ד סו' רמ"ז והנה כתבו התוס' בע"ז דף י"ז ע"ב, דיה ובג"ח דמי שרגיל בצדקה עוסק גם בגמ"ח עיי"ש וזהו בך חותמין היינו בעיקבתא דמשיחא יהי' עיקר העמוד של אברהם שהוא גמ"ח וצדקה שבזכות מצוה זו תהי' הגאולה. והנה גאולה העתידה תהי' ע"י יצחק וכנ"ל בדיבור הקודם. ומעתה הכי ביאור הכתוב ויצא יצחק לשוח בשדה היינו שיצא יצחק להתפלל על גלות אדום כי שדה הוא אדום וכדאיתא במד"ר פ' תולדות אשר וצא השדה הוא אדום שנאמר ארצה שעיר שדה אדום עיי"ש לפנות ערב ר"ל לפנות ולהסיר הגלות כי ערב הוא הגלות וכנודע ולכך קאמר לפנות ערב דייקא לפנות ולא לעת ערב וכן איתא ג"כ במדר"ת פ' תצא ע"ס והי' לפנות ערב ירחץ במים והי' לפנות ערב של מלכיות עיי"ש וישא עיניו וירא והנה גמלים באים היינו שראה שבזכות גמילת חסדים יבואו הגואלים כי גמלים הוא לשון גמילת חסדים וכן מפרש ג"כ בכלי יקר מ"ש וגם גמליך אשקה אשר גמליך לשון גמילת חסד וכן דרשו רז"ל את הגמל זו בבל שנאמר את גמולך שגמלת לנו עיי"ש בכלי יקר. באים רומז על תרין משיחין עפי"מ דמפרש בתיקונים תקונא שתיתאה הפסוק מי יתננו במדבר מלון אורחים דאינון ב' משיחין דמתמן קא עברין כד אתאן למפרק לישראל עיי"ש וע"כ באים רומז על תרין משיחין כי באי"ם ר"ת ו"תננו ב"מדבר מ"לון א"ורחים גם והניה גמלי"ם באי"ם האלף מתיבת באי"ם בסוד אלף עולה אלף רמ"א. והוא מספר מנח"ם משי"ח ב"ן דו"ד נחמי"ה משי"ח ב"ן יוס"ף

ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה. הנה הבאתי לעיל בשם המג"ט והציוני שכתבו