אלפי מנשה עה"ת מו

דמשק כי דמש"ק הוא אותיות מקד"ש והוא בסוד ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך וגו' אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני. ובמסורה ובה ג' דין ואידך ובה יחסו עניי עמו ובה אבן וקרה ועיין בבעה"ט שמפרש ובה אדע כי עשית חסד עם אדני אם ובה יחסו עניי עמו אם תהי' צדקת וגומלת חסדים ובה אבן יקרה שנתן לה כלי כסף וזהב ואבן יקרה עיי"ש ולפי פירושו ובה אבן יקרה שנתן לה כלי כסף וכו' אין לו שייכת כלל להא דאמר ובה אדע כי עשית חסד עם אדני רק הוא ענין בפ"ע ולדעתי נראה לפרש המסורה באופן אחר שיהא גם ובה אבן יקרה מקושר עם ובה אדע כי עשית חסד עם אדני והיינו ובה אדע כי עשית חסד עם אדני אם ובה אבן יקרה. עפמ"ש המג"ע בפ' ויצא אשר הכ"ד אלף תלמודי ר"ע שהם סוד תורה שבע"פ הם סוד כ"ד של רבקה ואליעזר אמר והי' הנערה אשר אומר אלי' הטי נא כד"ך הוא הנערה אשר הוכח ד' עכ"ד. עיי"ש ודבריו סתומין דמה ענין זל"ז ונ"ל דכוונתו הוא בזה לפמ"ש במג"ע ואתחנן אופן רמ"ו והבאתיו לעיל שיצחק הוא סוד תורה שבכתב ורבקה היא סוד תורה שבע"פ וכן הבאתי לעיל בשם הציוני שכ"כ וזה הוא כוונת המג"ע בפ' ויצא הנ"ל אליעזר אמר והי' הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך והוא הכ"ד אלף תלמודי ר"ע שהם סוד תורה שבע"פ הוא הנערה אשר הוכיח ד' והיינו אם הנערה תהי' סוד תורה שבע"פ הוא הנערה אשר הוכיח ד' שראוי' הוא ליצחק כי יצחק הוא סוד תורה שבכתב ובת זוגו צריכה להיות סוד תורה שבע"פ ליחד סוד תורה שבכתב עם סוד תורה שבע"פ ועל מ"ש המג"ע הנ"ל אשר כד"ך הוא תורה שבע"פ כיון דכד"ך הוא הכ"ד אלף תלמודי ר"ע שהם סוד תורה שבע"פ נ"ל להוסיף עוד בזה אשר כד"ך היא תורה שבע"פ כי כד"ך באות ך' דמנצפ"ך עולה תקכ"ד כמנין תלמו"ד בבל"י וכמנין הפרקים שבששה סדרי משנה שהן תקכ"ד פרקים וזהו כאשר ראה אליעזר את רבקה אמר לה הגמאיני נא מעט מים מכדך היינו שאמר לה להקשותו עם תורה שבע"פ כי מים הוא תורה וכמאמרם ז"ל אין מים אלא תורה מכד"ך הוא תורה שבע"פ דייקא וכנ"ל. נמצא שהסימן שעשה אליעזר לעצמו בזה שאמר והי' הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך וגו' אותה הוכחת לעבדך ליצחק סימן זה עשה על שני דברים אחד שתהי' גומלת חסדים וכפי' הפשוט וכן פי' רש"י ז"ל ואידך שתהי' סוד תורה שבע"פ וכנ"ל ואם יהי' בה ב' דברים אלו ראוי' היא ליצחק. ומעתה זהו כוונת המסורה ובה אדע כי עשית חסד עם אדני אם ובה יחסו עניי עמי היינו אם תהי' צדקת וגומלת חסדים וכמו שמפרש הבעה"ט הנ"ל גם אם ובה אבן יקרה היינו אם תהי' סוד תורה שבע"פ כי אבן יקרה הוא התורה כי התורה נמשלה לאבן יקרה וכמ"ש המהרש"א בח"א בחולין דף קל"ג עיי"ש וגם אבן יקרה יש לכנותו דייקא על תורה שבע"פ עפ"מ שאמרו ז"ל בש"ס ב"ב דף קמ"ה מסיט אבנים ועצב בהן אלו בעלי משנה

ויקח האיש וגו' ושני צמודים על ידי' עשרה זהב משקלם פרש"י ז"ל ושני צמודים רמז לשני לוחות ועשרה זהב משקלם רמז לעשרת הדברות שבהן. ולכאורה זה תמוה דהלא מאחר שבהשני צמודים רמז לשני לוחות א"כ למה רמז עוד בעשרה זהב משקלם לעשרת הדברות שבהן הלא עשרת הדברות הן בכלל השני לוחות כיון דבשני לוחות הי' העשרת הדברות. אך פירש"י ז"ל בודאי היא תורת אמת ואין להשיב עליו אפס לדעתי י"ל עוד דשני צמודים רמז לשני לוחות וכפירש"י והן ג"כ העשרת הדברות שהיו בהשני לוחות ועשרה זהב רמז לכל כ"ד ספרי אורייתא כי עשרה הוא י' וי' זה"ב עולה מספר כ"ד והוא כ"ד ספרי אורייתא. ועוד י"ל אשר עשרה זהב רמז לתורה שבע"פ כי ראשי אותיות וסופי אותיות מששה סדרי משנה עולים מספר תקע"ה והוא סדר זרעים מתחיל במ' מ"אמתי ומסיים בש' המקד"ש [הוא סיום פרק ג' ממס' בכורים כי פ"ד אינו ממשניות רק ברייתא הוא וכמ"ש בשו"ת נוב"י מהדו"ת חאע"ז סי' א' ובהגהות הגרי"ב בש"ס דפוס ווילנא סוף פ"ג דבכורים עיי"ש] וסדר מועד מתחיל ביו"ד ו"ציאת ומסיים בנ' מציפי"ן וסדר נשים מתחיל בח' ח"מש ומסיים ביו"ד ותורת"ו וסדר נזיקין מתחיל בא' א"רבעה ומסיים בצ' האר"ץ וסדר קדשים מתחיל בכ' כ"ל ומסיים בה' תבונ"ה וסדר טהרות מתחיל בא' א"בות ומסיים במ' בשלו"ם וכל אלו אותיות עולים מספר תקע"ה וזהו עשרה זהב משקלם כי עשר"ה עולה מספר תקע"ה כמנין ראשי אותיות וסופי אותיות מששה סדרי משנה וכנ"ל רומז לתורה שבע"פ. וזהו נמי זהב דייקא כי נ"ל אשר כסף וזהב הם סוד ב' תורות תורה שבכתב ותורה שבע"פ והוא עפמ"ש בזהר פנחס דף רנ"ז ע"א דאורייתא דבכתב מסטרא דחסד ואורייתא דבע"פ מסטרא