אלפי מנשה עה"ת מה

תורה שבע"פ כי זק"ן בית"ו עולה מספר תקע"ה והוא מספר הראשי אותיות וסופו אותיות מששה סדרי משנה עיין מזה לקמן בדברינו ע"פ ויקח האיש וגו' עשרה זהב משקלם גם זק"ן באות ו' דמנצפ"ך עולה משניו"ת עה"כ ביתו הוא תורה שבע"פ וכמ"ש במק"א כי בית הוא מלכות בסוד ביתו זו אשתו ומלכות הוא פה ותורה שבע"פ קרינן לה גם בית ר"ת ת"למוד ב"בלי י"רושליו. אולם רצה אברהם אשר גם אליהו יהא בשליחות זה לזווג את רבקה שהיא סוד תורה שבע"פ ליצחק כי גם אליהו הוא וסיד תורה שבע"פ לכך קאמר ההוא וישלח מלאכו לפניך ו"לקחת א"שה שהר"ת הוא אליה"ו ובאמצע הוא תיבת מלאכו והוא מלאך אליהו ורמז בזה אשר גם אליהו יהא בשליחות זה. וגם במה דקאמר מלת מלאכו רמז בזה ג"כ דלכך יהא גם אליהו בשליחות זה משום שגם אליהו הוא יסוד תורה שבע"פ וזה נרמז במלת מלאכו דהנה כתיב ואהי' אצלי אמון [משלי ח'] וזה קאי על התורה שהתורה אמרה כן והנה אמון רומז על התורה שבע"פ וכמ"ש בפי' מעשה אורג על הפייט של יום א' דשבועות אשר אמו"ן גי' צ"ז והוא סוד ס"א מסכתות של משנה ול"ו מסכתות שעליהן גמרא עיי"ש וזהו דקאמר מלאכו כי מלאכיו גי' צ"ז והוא אמו"ן שהוא סוד תורה שבע"פ ס"א מסכתות של משנה ול"ו מסכתות שעליהן גמרא

ויקח העבד עשרה גמלים וגו' וכל טוב אדניו בידו. במסורה וכל טוב תרין דין ואידך וכל טוב דמשק. ונראה עפימ"ש הרמב"ן כאן לפרש וכל טוב אדניו בידו וז"ל והנכון בעוני כי טעם הפסוק הזה כטעם הכתיב בחזאל וילך חזאל לקראתו ויקח מנחה בידו וכל טיב דמשק משא ארבעים גמל אף כאן אמר כי לקח כל טוב אדוניו בידו משא עשרה גמלים והענין כי כל הטוב והמעולה במינים ההם פירות ומגדנות מכל הנמצא בדמשק או בבית אדוניו לקחו משא הגמלים עיי"ש ברמב"ן וזה שמשלב המסורה הך דוכל טוב אדוניו בידו עם וכל טוב דמשק לומר שפירוש אחד הוא להם הכא כמו התם וכמו שמפרש הרמב"ן הנ"ל

א"י בכוונת המסורה הנ"ל ע"ד הנ"ל ובסגנון אחר והוא עפמ"ש בכלי יקר לפרש וכל טוב אדוניו בידו שקאי על מה שמצינו שלקח בידו נזם זהב בקע משקלו ושני צמודים וקראו כל טוב אדוניו לפי שאברהם עשה מהן סימן על השקלים ועל עשרת הדברות שבשני הליחות ואין טוב אלא תורה ע"כ קראם כל טוב אדוניו כי זהו הטובה אמיתות עיי"ש והנה כפי' הכלי יקר ה"ל הכא כן איתא במד"ר שיר השירים פרשה ד' סי' י"ח ע"פ וילך חזאל ויקח מנחה בידו וכל טוב דמשק משא ארבעים גמל אמר ר"י וכי וכל טוב דמשק משא ארבעים גמל הי' אלא ללמדך שהי' בידו אבן טובה ומרגליות שהי' ראוי ליתן בדמיהם כל טוב דמשק עיי"ש וזהו שמשלב המסורה הך דוכל טוב אדוניו בידו עם וכל טוב דמשק לומר דהך וכל טוב אדוניו בידו פירושו כפי' הכלי יקר הנ"ל דמה שלקח נזם זהב בקע משקלו ושני צמודים זה נקרא כל טוב אדוניו וכמו התם וכל טוב דמשק דהכוונה הוא שלקח אבן טובה ומרגליות שהי', ראוי ליתן בדמיהם כל טוב דמשק וכדברי המד"ר הנ"ל

א"י בכוונת המסורה הנ"ל עפמ"ש הכלי יקר שהבאתי בסמוך דוכל טוב אדוניו בידו קאי על מה שלקח בידו נזם זהב בקע משקלו ושני צמודים עשרה זהב משקלם שהן כנגד ב' לוחות ועשרת הדברות וכפירש"י וזה הוא טוב אדוניו. והנה הענין מה שאברהם מסר לו סימן על השני לוחות והיו"ד דברות לדעתי הוא לפמ"ש המג"ש על ואתחנן אופן רמ"ו שיצחק הוא סוד תורה שבכתב ורבקה היא סוד תורה שבע"פ עיי"ש וכן הביא הילקוט ראובני ריש פ' תולדות בשם הציוני עיי"ש ולכך כאשר שלח אברהם את אליעזר לזווג את יצחק עם בת זוויגו והוא סוד תורה שבכתב עם סוד תורה שבע"פ מסר בידו שני צמודים עשרה זהב משקלם הרומז על תורה שבכתב שהיא דרגא דיצחק. והנה כתב בספר קה"י ערך מקדש בשם ס' כד הקמח אשר מקדש נקרא תנ"ך עיי"ש וזהו שהוסיף המסורה על וכל טוב אדוניו בידו הפסוק דוכל טוב דמשק כי דמש"ק הוא אותיות מקד"ש והוא תנ"ך וכוונת המסורה הוא לרמז דלאו דוקא סוד שני לוחות ויו"ד דברות לבד מסר אברהם לאליעזר אלא מסר לו סוד כל אורייתא דבכתב דרגא דיצחק תורה נביאים כתובים

א"י בכוונת המסורה הנ"ל בדרך אפשר עפמ"ש המג"ע בפ' תרומה ע"פ ועשה לי מקדש ושכנתי בתוכם לא אמר בתוכו רק על זיווג איש ואשה קאי שכינה ביניהם כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה שם קדושה דש ועשו לו מקדש ושכנתי בתוכם עיי"ש והנה כשהלך אליעזר לזווג את הזיווג הקדוש יצחק עם רבקה גם השכינה כביכול הלכה להיות עם הזיווג וכמ"ש ועשו לו מקדש ושכנתי בתוכם וכדברי המג"ע הנ"ל וזהו שמשלב המסורה הפסוק וכל טוב