אלפי מנשה עה"ת מד

תלמידי חכמים עכ"ל והנה הטור הוסיף על דברי ר"ה לעשות הנר יפה וזה הוא משום שהי' קשה לי' הקושי' הנ"ל דאמאי קאמר גבי נר לשין הרגיל ולא קאמר הזהיר הלא הדלקת נר שבת חובה לכן מפרש דהכוונה הוא לעשות הנר יפה וזה הוא רק מצוה לעשות יפה ואינו חובה ולפי"ז ניחא לשון הרגיל בין בנר שבת ובין בנר חנוכה וכ"כ ג"כ הב"ח שם עיי"ש. והנה לפי מה שמפרש הטור הרגיל בנר היינו לעשות נר יפה לפי"ז מה דקאמר ר"ה דהו"ל בנים תלמידי חכמים מלבד מה שפירש"י ז"ל משום שע"י נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור דתורה יש לומר עוד בדרך רמז כי נ"ר יפ"ה גימ' מש"ה והת"ח נקרא משה וכדאיתא בש"ס חולין דף צ"ג ע"א אמר רב ספרא משה מי אמר רחמנא וכו' אמר רבא משה מי אמר רחמנא וכו' ופירש"י משה ת"ח וכן מצינו עוד שאמרו זה לזה משה שפיר קאמרת ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו ובמסורה זקן ב' דין ואידך זקן אהרן. ונראה עפמ"ש לקמן אשר עבדו זקן ביתו הוא מט"ט והוא יסוד תורה שבע"פ וכמו שכתבתי בפ' בראשית וזהו זקן ביתו כי זק"ן באות ן' דמנצפ"ך עולה משנווית עה"כ וביתו הוא מלכות ומלכות הוא פה ותורה שבע"פ קרינן לה עיין בדברינו לקמן. וזהו שהביא המסורה לכאן זקן אהרן כי כתיב בפרשת שמות הוא יהי' לך לפה וקאי שם על אהרן ואיתא ברע"מ בפרשת צו דף כ"ז סוף ע"ב וז"ל כגוונא דאיתמר באהרן הוא יהי' לך לפה הכי נמי ברי' יהי' לך לפה דאיהו אורייתא דבע"פ עיי"ש ומבואר מזה דמה שאמר על אהרן הוא יהי' לך לפה היינו תורה שבע"פ שאהרן הוא יסוד תורה שבע"פ וגם אנכי כתבתי במק"א שהר"ח משמות הששה סדרי משנה שהן זמ"ן נק"ט ז"רעים "ועד נ"שים נ"זיקין ק"דשים ט"הרות עולים מספר אהר"ן ושפיר משלב המסורה עבדו זקן ביתו עם זקן אהרן

הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני. איתא בזוה"ק בדף קל"א ע"ב הוא ישלח מלאכו ודאי דא מלאך הברית בגין דיתנטיר האי ברית ולא יסתאב בין אינון עמין וכתב בספר נזה"ק שזה הוא אליהו וכמ"ש ז"ל כל הנושא אשה שאינה הוגנת אליהו כפתו והקב"ה רצעו ופי' המהרש"א מפני שאליהו הוא פנחס הוא מלאך הברית לנקום ולקנא בדבר ערום הפוגם בריתו באשה שאינה הוגנת עיי"ש בנזה"ק פרשה נ"ט סי' י"ד וסי' ט"ז ולזה יש לרמז ה"וא שלח מלאכו ל"פניך ו"לקחת א"שה ר"ת אלוה"ו ובאמצע הוא תיבת מלאכו שהוא המלאך המיוחד לזה רומז כדברי הזוה"ק הנ"ל אשר ישלח מלאכו דא מלאך הברית. ועיין גם ברבינו בחיי בפסוק ויהי הוא טרם כלה לדבר שכתב שמן העת שהוברר לאליעזר שהמלאך עמו להצליח דרכו נקרא בפ' איש כי עד עתה קראו עבד והתחיל לומר והאיש משתאה לה כלומר מתעכב ושוהם בשבילה כי הי' מתכווין ומתבונן בענין המלאך שהובטיח עליו מתוך שהי' רואה הצלחת המעשים עיי"ש ברבינו בחיי ולפי דבריו שמ"ש והאיש משתאה לה שהי' מתכווין ומתבונן בענין המלאך וכו' ולפי"ד הזהר הנ"ל שהמלאך הוא מלאך הברית יש לרמז בפסוק והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ד' שס"ל מחרי"ש נדמ"ת ההצלי"ח גי' מלא"ך הברי"ת

הנה כתבנו בסמוך לפי דרכו של הזהר הנ"ל לרמז אשר ה"וא י"שלח מלאכו ל"פנוך ולקחת א"שה ר"ח אליה"ו ובאמצע הוא תיבת מלאכו. ויש אתי לומר עוד ענין אחר מה שרמז אברהם בזה על אליהו והוא דהנה כתב המג"ע על ואתחנן אופן רמ"ו שיצחק הוא סוד תורה שבכתב ורבקה היא סוד תורה שבע"פ ע"כ הוצרך יצחק להמתין מ' שנה עד שנשא את רבקה כמו שהמתינו ישראל במדבר מ' שנה ולסוף מ' שנה הואיל משה באר את התורה הזאת שהוא תורה שבע"פ עיי"ש וכן הביא הילקוט ראובני בריש פ' תולדות בשם הציוני עיי"ש והנם מט"ט ואליה"ו המה יסודי תורה שבע"פ עיין לעיל בריש פ' בראשית שהארכתי בזה. ולכך שלח אברהם דייקא את אליעזר בשליחות זה לזווג את רבקה ליצחק כי אליעזר הוא מט"ט וכמ"ש בילקוט ראובני ערך אדם והדורות בשם גליא רזיא שחנוך שהוא מע"ט נתגלגל באליעזר עבד אברהם וביוסף ועתיד להתגלגל במשיח בן אפרים עיי"ש וכ"כ במג"ט בכמה דוכתי שאליעזר הוא מט"ט וכתב גם רמז לזה אשר עב"ד אברה"ם גו' מוט"ט ביו"ד עיי"ש במג"ט. וע"כ שלח אברהם בשליחות זה דיוקא את אליעזר שהוא מניה כיון שרבקה הוא סוד תורה שבע"פ ומט"ט הוא וסוד תורה שבע"פ וזהו נמי מאי דכתיב ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו וגו' וקאמר זקן ביתו דייקא וזה הוא מלבד מה דעבדו זקן ביתו רומז על מט"ט כי מט"ט נקרא עבדו זקן ביתו וכמ"ש בדן ידין על ספר קרנים מאמר א' וכן הוא ג"כ ברע"מ בפ' פנחס דף רפ"ו ע"א בלעדי זה לדרכינו רמז בזה ג"כ דכיון שהוא יסוד תורה שבע"פ ע"כ שלח דייקא אותו בשליחות זה כי זקן ביתו רומז על