אלפי מנשה עה"ת כג

אברהם מחויב בכבודו לכך כתב רש"י ז"ל ושם אעשך לגוי גדול כאן אי אתם זוכה לבנים ושם תזכה לבנים ע"כ הי' מיתר לו לילך מבית אביו ולהניח את אביו ולא יקיים מצות כיבוד אב כיון דמצות פרו ורבו גדולה ממצות כיבוד אב ונדחית מצות כיבוד אב מפני מצית פרו ורבו

, אל הארץ אשר אראך. הנה הבעה"ט מביא מסורה אל הארץ אשר אראך אראך בי דין ואידך בזכרו' גבי גליות וכתב הבמה"ט מלמד שהראה הקב"ה לאברהם הגליות עיי"ש ואפשר לומר שהראה לו אז גם הגאולה שלימה שיהי' ע"י משיח דהנה איתא בסנהדרין דף צ"ח ע"ב מה שמו של משוח דבי ר' שילא אמרו שילה שמו דבי ר' ינאי אמרו ינון שמו דבי ר' חנינה אמרו חנינה שמו וי"א מנחם שמו ועיין במהרש"א בח"א שם שכתב דכולהו שמות תוארים, וכולהו איתנייהו בי' שילה ע"ש יובל שי למורא ינון ע"ש שררה ומלכות וכו' עיי"ש ואנכי כתבתי במק"א שכל השמות הנ"ל מרומזים בשם משיח כי משי"ח ריח מ"נחם שילה י"נון ח"נינה וכן ראיתי אח"כ בס' קול אליהו והוא לקוטי מאמרים מהגר"א מווילנא שהוא ז"ל כתב ג"כ כן וזהו דקאמר אל הארץ אשר אראך שהראה לו הגליות וכדברי הבעה"ט הנ"ל הראה לו ג"כ את הגאולה שלימה שיהי' ע"י משיח כי אשיר ארא"ך עולה כל ד' שמות הנ"ל מנח"ם שיל"ה ינו"ן חנינ"ה בכתכוללים יחד וזהו נמי מה שפירש"י לך לך להנאתך ולטובתך כי ל"ך ל"ך להנאת"ך ולטובת"ך בהתכוללם יחד עולה מספר משי"ח מנחם שיל"ה ונו"ן חנינ"ה וזה הוא הנאה והטובה מן הגליות שיבא משיח ויהא התיקון השלם

אי אשר אראך עפמ"ש בספר א"נ על המועדים ח"ב במאמריו לסוכות בשם הצדיקים, אשר יו"ט שני של גליות גדול במעלה יותר מיו"ט ראשין והוא שטשיעי דמלכא כביכול ומרמז הוא ז"ל בזה אשר בראשי"ת בר"א אלקי"ם עולה יו"ם טו"ב שנ"ו ש"ל גלות אשר תיכף בראשית הבריאה הי' גלוי לפניו הארבע גליות כמו שדרשו רז"ל בפסוק והארץ היתה תהו ובהו ועלה אז לפניו התענוג של יו"ט שני של גליות עיו"ש וי"ל דכאשר קאמר הקב"ה לאברהם לך לך מארצך אל הארץ אשר אראך שהראה לו הגליות וכמ"ש הבעה"ט עיי"ש הראה לו ג"כ היו"ט שני של גליות שמזה יהי' לו תענוג וזהו אשר אראך כי אש"ר ארא"ך באית ך' דמנצפ"ך עולם יו"ם טו"ב שנ"ו ש"ל גלו"ת עם הכולל

, במדרש תנחומא לך לך וגו' ילמדונו רבינו מהו שיקבל עליו עול מלכות שמים כשהוא מהלך וכו'. וצריך להבין מה שייכת ענין מלכות שמים לכאן. ונראה עפ"מ דאיתא בת"כ בפ' בהר ע"פ אני ד' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים מכאן אמרו כל ב"י היושב בארץ ישראל מקבל עליו עול מלכות שמים וכל היוצא לחו"ל כאלו עובד עכו"ם עכ"ל [בש"ס כתובות דף ק"ו דרשו פסוק זה דכל הדר בא"י דומה כמו שיש לו אלוה וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה ודברים אלו ודברי הת"כ הנ"ל דא ודא אחת הוא] והנה מה שאמר הקב"ה לאברהם לך לך מארצך אל הארץ אשר אראך הרי ציוה לו שילך לארץ ישראל והיושב בא"י מקבל עליו עול מלכות שמים וכדברי הת"כ הנ"ל וזהו ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם כי הר"ת ע"ד מ"קום ש"כם הם ר"ת עול מ"לכות ש"מים והיינו שעבר אברהם בארץ וקיבל עליו עמ"ש ולפי"ז מובן שפיר שייכת דברי המדר"ת הנ"ל לכאן

והיה ברכה. ראיתי בכתבי. קודש מכ"ק מרן אבי הה"ק זצ"ל שמדייק דאמאי קאמר והיה ברכה ולא קאמר ותהי' ברכה וכמ"ש ברוך תהי' וגו'. ונ"ל בזה דהנה רש"י ז"ל מפרש והיה ברכה הברכות נתונות בידך וכו' אתה תברך את אשר תחפוץ. והנה כ"ק מרן אבי הה"ק זצ"ל בפירושו על הטעמים זרקא סגול כתב בפרשת בראשית ע"פ ויברך אותם אלקים שהם מנוקדים בטעמים זרקא סגול שהם משתמשים לשמחה כי אפי' אדם המברך את חבירו איתא בזהר במדבר קי"ז ב' דבעי לברכא לי' בעינא טבא וברחימא וק"ו כשהשי"ת בירך אותם בודאי הי' בשמחה ובעינא טבא עכ"ד. ויוצא מדבריו אשר שמחה כולל הכל עינא טבא ורחימא וכשאדם מברך את חבירו בשמחה ממילא הוא מברך בעינא טבא וברחימא, וזהו דכתיב והיה ברכה דייקא והיה כי רמז בזה שיברך בשמחה כי אין והי' אלא לשון שמחה וכמאמרם ז"ל. ואף שחכז"ל קאמרו כן על והיה אין והיה אלא לשון שמחה וכאן כתיב והיה אולם אין חילוק בין והיה ובין והיה וגם והים הוא לשון שמחה דהנה מה שאמרו' ז"ל אין והי' אלא לשון שמחה כתב המהרש"א בח"א במהדורא בתרא בש"ס דפוס ווילנא ביב דף פ"ח הטעם עפי"מ דאיתא במדרש איכה אשר וה הוא לשון שמחה ולכן בכ"מ שנאמר והיה הוא לשון שמחה מפני שהאותיות ו"ה הם תחלת התיבה עיי"ש [הא דאיתא במד"ר אשר וה הוא לשו