אלפי מנשה עה"ת כב

וממן הבקר אע"כ דכל הנך קראי לא נאמר רק אלאחר מ"ת ע"כ אצטריך קרא גבי נח למעט טריפה. ולפי"ז הרי דקודם מ"ת ל"ש משקה ישראל. וליתא כלל לקושית המפורשים הנ"ל על אדה"ר והבל ונח האיך הקריבו קרבנות

וטרם אכלה לדבר בענין זה לא אחדול מלהוציא המילון שנשארו בקולמסו והוא מה שיש אתי להעיר בדברי הלק"ח מהאר"י ז"ל בפרשת בראשית בדרוש להר"ם נגארא דאיתא שם טעמא למה לאדה"ר הי' אסור לאכול בשר ולנח הותר לאכול בשר כי כוונת האכילה היא לברור ולתקן ע"י האכילה וע"י קריאת שמות שקרא אדה"ר לכל הבהמות נתקנו ולכן נאסר לאדה"ר לאכול בשר כי כבר היו מתוקנים ולא הותר לו לאכול רק צומח ודומם שלא נתקנו עדיין ולא נבררו כדי שיתוקנו ע"י אכילתו ואח"כ במבול חזרו ונתקלקלו כי השחית כל בשר דרכו על הארץ דאפי' בהמה וחי' נזדקקו לשאינן מינן לכן משם ואילך הותר אכילת בשר לנח ולבניו לתקנם עיי"ש ויש להעיר דהנה בגמרא סנהדרין דף נ"ט איתא להדיא דגם דגים הי' אסור לאדה"ר לאכול ומה דכתיב ורדו בדגת הים לאו לאכילה הוא אלא למלאכה עיי"ש והנה איתא בגמרא שם דף ק"ח מכל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים וכתב הרי"ף שבעין יעקב והבאר שבע שהטעם הוא משום שהדגים לא השחיתו דרכם לכן לא לקו הדגים עיי"ש והנה התוס' בחולין דף ס"ו ע"ב דיה כל מסתפקים אי אדה"ר קרא שמות לדגים דלא משמע בקרא שקרא שמות רק לבהמות ולחיות ולעופות אבל לא לדגים עיי"ש בתוס' וא"כ לפי טעמא דהלק"ח הנ"ל קשיא ממ"נ אי לא קרא אדה"ר שמות לדגים וא"כ לא נתקנו אמאי הי' אסור אדה"ר לאכול דגים ואי קרא אדה"ר שמות גם לדגים ונתקנו לכן הי' אסור אדה"ר לאכול דגים אמאי הותר לנח לאכול דגים הלא הדגים לא קלקלו בדור המבול. אך במד"ר פרשה ל"ב איתא מכל אשר בחרבה מתו פרט לדגים וי"א שאף הן היו בכלל מאוספין אלא שברחו לים הגדול לאקיונוס עיי"ש ולפי הי"א הרי גם הדגים השחיתו דרכם ונתחייבו כלי' אלא שניצולו שברחו לים הגדול וכ"כ המפורשים ניחא ולק"מ על טעמא דהלק"ת הנ"ל דהא שפיר י"ל שקרא אדה"ר שמות גם לדגים ונתקנו ומש"ה הי' אסור לו לאכול גם דגים ולנח הותר לאכול דגים כיון שקלקלו בדור המבול וצריכין תיקון אבל לפי"ד הת"ק הנ"ל דקאמר פרט לדגים וכן הוא בגמרא סנהדרין הנ"ל צ"ע וכנ"ל. לך לך לך מארצך וגו' ופירש"י להנאתך ולטובתך ושם אעשך לגוי גדול כאן אי אתה זוכה לבנים. ונ"ל בזה דהנה בספר מים יחזקאל עה"ת מבעל שו"ת כנסת יחזקאל מביא כאן מ"ש רש"י ז"ל לעיל סוף פ' נח וכן איתא ג"כ במדרש למה הקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאת אברהם שלא יהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו לא קיים אברהם כיבוד אביו שהניחו זקן והלך לו לפיכך קראו הכתוב מת שהרשעים בחייהם קרואים מתים. והקשה הוא ז"ל אמאי הי' אברהם פטור מכיבוד אב משים רשעות הלא אמרינן בגמ' ואתה תבוא אל אבותיך בשלום מלמד שעשה תרח תשובה ועיי"ש מ"ש אשר בכדי שלא תקשה קושיא זו כתב במדרש ואגדלה שמך בתורה דכיון שעלה אברהם לגדולת תורה ותרח עשה תשובה הי' אסור לראות פני אביו וכמ"ש בש"ע יו"ד בשם מהר"ם מרויטענבורג שמיום שעלה לגדולה לא ראה את פני אביו מטעם שאביו הי' מחויב לעמוד מפניו וזה אין כבוד לאביו עיי"ש במים יחזקאל. והנה רש"י ז"ל אינו מביא כלל דברי המדרש הנ"ל ואגדלה שמך בתורה אלא רש"י ז"ל על ואגדלה שמך מביא פירושים אחרים וא"כ לפי הפירושים האחרים שמביא רש"י זיל הרי שוב הדרא קושית המים יחזקאל הנ"ל לדוכתי' ע"כ נלע"ד אשר בכדי שלא תקשה הקושיא הנ"ל כתב רש"י ז"ל ואעשך לגוי גדול כאן אי אתה זוכה לבנים והוא עפמ"ש בשו"ת המיוחסת להרמב"ן סי' רע"ב ומובא בב"י ובש"ע יו"ד סי' רל"ט אם נשבע לדור במקום שנשא אשה אעפ"י שע"י כך מתבטל מכיבוד אב ואם לא הוו נשבע לבטל את המצוה כיון שלא הי' נותנים לו את האשה עד שישבע כן ונדחית כיבוד אב ואם מפני' עיי"ש בב"י שמביא כן בשם תשובת המיוחסת ועיי"ש בתשובה שכתב טעמא כיון דמצות פרו ורבו גדולה ממצות כיבוד אב ואם ע"כ נדחית מצות כיבוד או"א מפני מצות פ"ו עיי"ש וזה שפירש"י ושם אמשך לגוי גדול כאן אי אתה זוכה לבנים והיינו דמאחר שפירש"י לך לך להנאתך ולטובתך א"כ תקשה איך הי' מותר לו לילך מבית אביו בשביל הנאתו וטובתו ולהניח את אביו ולא וקיים מצות כיבוד או"א הלא תרח עשה תשובה והי'