אלפי מנשה עה"ת קצא

במסירה בקע לגלגלת מחצית השקל בקע ב' דין ואידך בקע משקלו. הנה כבר כתבנו לעיל בפרשת תשא שבזכות השקלים תהי' הגאולה שלימה וכתבנו גם רמז לזה אשר שק"ל גי' גאולים שלימה. והנה בקע משקלו ירמוז על משיח ועל אליהו הנביא והוא דהנה כתיב שלח אורך ואמתך וגו' ופירש"י שלח אורך ואמתך מלך המשיח שנדמה לאור שנאמר ערכתי נר למשיחי ואליהו הנביא שהוא אמיתי נביא נאמן עיי"ש ולדעתי ז"ש אתה תקים תרחם ציון כי תרח"ם עולה או"ר אמ"ת והוא משיח ואליהו והיינו עם משיח ואליהו תרחם ציון. והנה בקע משקל"ו עולה ג"כ מספר תרח"ם כמנין או"ר אמ"ת וא"כ בקע משקלו רומז על משיח ועל אליהו גם תיבת משקליו לבד עולה משי"ח בין דוד אליה"ו. וזה כוונת המסורה בקע לגלגלת בקע משקלו היינו בזכות בקע לגלגלת והוא השקלים תהא בקע משקלו היינו שיבואו הגואלים משיח ואליהו הרמוזים בתיבות בקע משקלו וכנ"ל

במסירה בקע לגלגלת. לגלגלת ג' דין ואידך עמר לגלגלת חמשת חמשת שקלים לגלגלת. הנה ע"י מדת ענוה אדם זוכה לתורה וכמו שאמרו ז"ל אין התורה מתקיימת אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו שנאמר והחכמה מאין תמצא ופרש"י מאין תמצא מן העשוי' כאין. וכן אמרו ז"ל כל המתגאה חכמתו מסתלקת הימנו וגם לעשירות וחיים אדם זיכה ע"י מדת ענוה וכדכתיב בהדיא בקרא עקב עניה יראת ד' עושר וכבוד וחיים. והנה כתב בכלי יקר בפרשת תרומה שנתינת מחצית השקל רומז על מדת ענוה שיחזיק אדם במדת ענוה ולפיכך כתיב במחצית השקל העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט כדי שלא יהא מקום לשים אחד להתפאר על חבירו לומר תרומתי גדולה מתרומתך ולכך נעשו האדנים מתרומות מחצית השקל כי כל האדנים היו שוים ארד כמו חבירו והיו תחתונים לכל הבנין כאסקופה הנדרסת עיי"ש בדבריו וגם אנכי כתבתי במק"א דלכך ציום הקב"ה לתת מחצית השקל דייקא ולא שקל שלם כי מחצית מורה על ענוה וכמ"ש הבעה"ט בפרשת תרומה דמש"ה בארון היו כל מדותיו שבורות בחצאי אמות ללמד שכל מי שלומד תורה צריך לשבר עצמי ולהשפיל עצמו עיי"ש וכמו כן מחצית השקל רימז על שברון רוח. וזהו כוונת המסורה הנ"ל בקע לגלגלת מחצית השקל שהוא רומז על ענוה שיחזיק אדם במדת ענוה עי"ז יזכה לתורה ולעשירות. ולחיים וזהו עמר לגלגלת חמשת חמשת שקלים לגלגלת כי עמ"ר עם גלגלית עולה ב"פ שלח"ן והוא תורה ועשירות. וחמשת חמשת שקלים לגלגלת רומז על חיים כי שקליים עם גלגלית עולה מספר תתקמ"ו וחמשת חמשת הוא עשרה ותתקמ"ו עם י' עולה תתקנ"ו וזה עולה א"ש רו"ח מי"ם עפ"ר בהתכוללם יחד והוא חיים כי מיתה הוא מ"ו התפרדות היסודות וחיים הוא כשהארבע יסודות הם נכללים כולם ביחד וכנודע

במסורה והיתה להיות להם משחתם לכהנת עולם. משחתם ב' דון ואידך משחתם בהם מום בם. ונראה דהנה מוים הוא שם האחרון משם ע"ב וכתב במג"ע בפרשת אמור אשר קדושי"ם יהי"ו לאלקיה"ם ס"ת שם מוים עיי"ש וזהו פי' המסורה והיתה להיות להם משחתם לכהנת עולם משחתם בהם מום בם היינו שע"י משוחתם לכהנת עולם מום בם והיינו שיהיו קדושים לאלקיהם שנרמז שם מו"ם בס"ת קדושי"ם והו"ו לאלקיה"ם וכנ"ל

א"י בכוונת המסורה הנ"ל דהנה כתב במג"ע בפרשת פנחס וז"ל אבל עתה שהכהונה הוא ע"י אהרן שהוא מיסוד אימא אהרן הוא כלול מן כל ד' מלאכים שבמרכבה כי אהרן בגי' תתקנ"ו מנין יוצר משרתים ואשר משרתיו בגי' רפאל גבריאל מיכאל נוריאל עכ"ל וכוונתו בזה אשר אהר"ן בנ' כפופה ובנ' פשוטה. דמנצפ"ך בגי' תתקנ"ו כמספר משרתי"ו וגם ד' מלאכים שבמרכבה שהם רפאל גבריאל מיכאל נוריאל עולים ג"כ ככה כשנכללו יחד בסוד הכולל ועליהם קאי מה שאנו אומרים בנוסח התפלה יוצר משרתים ואשר משרתיו היינו ד' מלאכים שבמרכבה כן הוא כוונת המג"ע. והנה י"ל דמה דקאמר כאן ומשחת אותם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתם להיות להם משחתם לכהנת עולם הכוונה הוא למשוח את בני אהרן כמו לאהרן אביהם. ועי"ז יהיו גם כהונת בני אהרן כמו אהרן והיינו שיהיו גם הם כלולים מן כל ד' מלאכים שבמרכבה וכמ"ש המג"ע על אהרן. והנה כתב במג"ע בפרשת אמור אשר מישרתים. ו"אשר משרתיו ר"ת, שם מו"ם, וכ"כ בסידור האר"י ז"ל וזהו והיתה להם משחתם לכהנת עולם לכהנ"ת עולים עם הכולל גי' מרכב"ה שלימ"ה שהן הד' מלאכים מיכאל גבריאל רפאל נוריאל (כ"כ ג"כ בספרים ע"פ רכב אלקים רבתים וגו' אשר רבתי"ם גי' מרכביה שלימ"ה שהן הד' מלאכים הנ"ל עיין בא"נ פרשת חיי] ורמז בזה שע"י משיחתם יהיו גם הם כלולים מן כל ד' מלאכים שבמרכבה כמו אהרן וזהו שמשלב המסורה משחתם בהם מום בם