אלפי מנשה עה"ת קסז

פונה פני ד' אל ישראל. והנה מה דקאמר הנה אנכי שולח מלאך לפניך היינו מלאך מט"ט וכמ"ש רש"י זיל והא דקאמר ועבדתם את ד' אלקיכם היינו ק"ש ותפלה וכדאיתא בש"ס ב"ק דף צ"ב וב"מ דף קיז ע"ב. ומעתה שפיר הפסוק ועבדתם את ד' אלקיכם נמשך למה דפתח וקאמר הנה אנכי שולח מלאך לפניך והכי שיעור הכתובים הנה אנכי שולח מלאך היינו מט"ט לפניך היינו בצדקה וכמו שכתבו התוס' בב"ק דף ע"ז ע"ב לפניך זו צדקה דכתיב והלך לפניך צדקך עיי"ש ואז ועבדתם את ד' אלקיכם זו תפלה כי ע"י הצדקה יעלה מט"ט את התפלה לפני הקב"ה ותקובל לרצון

ואל הזקנים אמר. כתב האבן עזרא וז"ל ואל הזקנים הידועים הם שראו השם הנכבד והנה אהרן גם הוא בכור הי' ואולי הי' חור והוא מהשבעים וכו', והנה מ"ש שאהרן גם הוא בכור הי' נ"ל דכוונתו בזה כי כתב שם האבן עזרא לעיל בפסוק ואל משה אמר שהשבעים מזקני ישראל הם הבכורים הקדושים עיי"ש לכך כתב כאן שאהרן הי' בכור וגם הוא הי' מהשבטים זקנים. אמנם גוף הדבר שכתב שאהרן הי' בכור צ"ע דהלא כתבו התוס' בבכורות דף ד' ע"א ד"ה ואהרן בשם מדרש רבה אשר אהרן לא הי' בכור כי מרים גדולה ממנו שלשה שנים כמו שאהרן הי' גדול ממשה שלשה שנים עיי"ש וכן נפלאתי בזה על המהרש"א שהוא כתב ג"כ שאהרן בכור הי' והוא בח"א סנהדרין דף ז' ע"א ד"ה ומקוים בי אם יהרג במקדש די כהן ונביא וז"ל שם אף שעדיין לא ניתנה הכהונה לאהרן ולא הי' מקדש ולא משכן אהרן הי' בכור והעבודה הי' בבכורות בכ"מ בבמה והו"ל ככהן במקדש עיי"ש וכן נפלאתי בזה על בעל ספר טהרות הקודש שכתב ג"כ שאהרן בכור הי' והוא בזבחים דף קי"ב תמה שם על מ"ש רש"י ז"ל שם ד"ה ועבודה בכהנים כדכתיב קרב אל המזבח ותמה הוא שהרי מזה אין ראי' שהעבודה הי' בכהנים דהא זה נאמר אצל אהרן ואהרן בכור הי' עי"ש ופלא האיך אשתמיט להו דבר זה אשר מרים נולדה קודם אהרן וא"כ אהרן לא הי' בכור וצ"ע. ושוב ראיתי במד"ר פרשת נשא פרשה ו' סי' ב' דאיתא שם וז"ל אבל בכורי הלוים שלא טעו בעגל ניתנה הכהונה לאהרן שהי' בכור עיי"ש הרי דגם המדרש קאמר שאהרן הי' בכור והוא פלא וצ"ע

חידושי הלכות רש"י ז"ל בפסוק וישכם בבוקר ויבן מזבח כתב וישכם בבוקר בחמשה בסיון וכתב המזרחי ומביאו ג"כ השפתי חכמים שרש"י ז"ל כתב זאת להודיענו שעליית משה בהר עם נו"א וע' זקנים לקבל התורה הי' ליום שלאחריו שהוא ו' לסיון אליבא דרבנן דאמרי בששי בסיון ניתנה התורה ולא כר' יוסי דאמר בז' בו עיי"ש ודבריו צ"ע אצלי דהלא מ"ש רש"י ז"ל כאן דבחמישי בסיון בנה מזבח זה הוא מימרא דר' יוסי בשבת דף פ"ח עיי"ש וצ"ע

הנה הטורי אבן בחגיגה דף יא"ו הקשה אהא דתני דבה' בסיון בנה מזבח הא איתא בשבת שם דלרבנן בששי בסיון ניתנה התורה וניסן ואייר דהאי שתא היו מלאים נמצא חג השבועות דהאי שתא הי' בה' בסיון וא"כ איך בנה מזבח בה' בסיון הלא אפי' בנין בהמ"ק אינו דוחה יו"ט ומתרץ דעדיין לא נצטוו על הרגלים עיי"ש. אולם אכתי יש להקשות אהא דאיתא במכילתא פרשת יתרו פרשה ג' והיו נכונים ליום השלישי זה יום ששי שניתנה בו תורה ומה עשה בחמישי השכם בבוקר ובנה מזבח וכו' דברי ר' יהודה וכו' ר' יוסי בר"י אומר בו ביום נעשו כל המעשים עיי"ש ונראה דכוונת ר"י בר"י הוא דבו ביום שניתנה בו התורה נעשו כל המעשים והיינו כל המעשים הנאמר בקרא והם כתיבת ספר הברית ובניית המזבח והצבות מצבות וכדכתיב ויכתב משה את כל דברי ד' וישכם בבוקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשר מצבות וגו' וקשה הרי יום שניתנה בו התורה הי' בשבת לכ"ע וכדאיתא בגמרא שבת דף פ"ו ע"ב ואיך עשה כל המעשים אלו בשבת הלא על שבת נצטוו עוד במרה. וראיתי בפי' מרכבת המשנה על המכילתא שעמד ג"כ בזה שכתב שם וז"ל ר"י אימר בו ביום נעשו כל המעשים דברי ר"י קשה להלום אם הפירוש בו ביום שניתנה התורה איך בנה מזבח והציב מצבות בשבת. ואפשר דבנין המזבח הי' בשבת והקרבנות הקריב בשבת וס"ל דעולת תמיד הו' דדוחה שבת עיי"ש ואיני מבין תירוץ זה דנהי דהקרבנות הי' עולת תמיד ודוחה שבת אבל בנין המזבח גופי' אינו דוחה שבת. וגם לא ידעתי אמאי לא מקשה גם האיך כתב ספר הברית בשבת עיין בתוס' מנחות דף ל' ד"ה מכאן וברא"ש בפרק ערבי פסחים מה שהקשו שם להאומרים שמשה רבינו מת