אלפי מנשה עה"ת קסח

בשבת איך כתב היום מלאו ימי בע"ש עיי"ש]

ואמרתי דלק"מ כי מצאתי ראיתו בפרקי דר"א פרק מ"ו דאיתא שם דראב"ע אומר דבערב שבת ניתנה התורה עיי"ש וי"ל דר"י בר"י סובר ג"כ כראב"ע דבע"ש ניתנה התורה וא"כ לק"מ כל הקושיות הנ"ל

אכן ראיתי ברמב"ן בפרשתינו לעיל בפסוק ואל משה אמר עלה וגו' שמביא שם דברי המכילתא הנ"ל ומפרש דר"י בר"י אומר בו ביום נעשו כל המעשים כלומר בו ביום לאחר מתן תורה נעשו המעשים של סיפר העם וכתיבת ספר הברות והשכים בבוקר ממחרת היום לכרות להם ברית על הכל ובנה המזבח וזבח הזבחים וכו' ולקח הספר שכתב מאמש וכו' עיי"ש ברמב"ן. ולפ"ד הרמב"ן הרי ממ"נ קשה על ר"ו בר"י אי סובר דבשבת ניתנה התורה וכדאי' בגמרא דכ"ע בשבת ניתנה תורה א"כ קשה איך כתב משה הספר הברית ביום שניתנה התורה שהי' בשבת ואי סובר ר"י בר"י כראב"ע דבע"ש ניתנה התורה א"כ איך בנה מזבח למחרתו הרי מחרת היום מיום שניתנה התורה הי' בשבת

אך נ"ל דלעולם ס"ל לר"י בר"י כראב"ע דבע"ש ניתנה התורה וא"כ מה שכתב ספר הברית לק"מ דהא כתב בע"ש אלא דקשה איך בנה מזבח למחרתו שהי' שבת. ונ"ל ליישב דהנה כקושיא זו הקשה הפנים יפות בפרשת נשא אהא שכתב רש"י שם וכן הוא בירושלמי רפ"ק דיומא שבז' ימי המלואים בכל יום הי' משה מעמיד המשכן ומפרקו דמשמע דבכל ז' ימי המלואים ואפי' בשבת והאיך העמיד ופירק בשבת ומתרץ דהרבה לוים היו מקיימין אותו וקיי"ל שנים שעשאוהו פטורין ואין איסור מה"ת עיי"ש ודע דלכאורה תירוץ זה צ"ע דהא איתא במדרש תנחומא בפרשת תצא סי' "ה כל ז' ימי המלואים הי' משה מפרקו ב"פ בכל יום וקובעו וכו' ראם כמה הי' יגע בו וא"ת ששבטו של לוי היו מסייעין אותו לאו אז"ל משה בעצמו הי' מפרקו וקובעו ולא סייעו אחד מישראל וכו' עיי"ש וכן היא ג"כ במד"ר פרשת נשא פרשה י"א עיי"ש הרי בהדיא שלא הי' שום אחד מסייע למשה בהקמת המשכן. ואפשר לומר דכוונת הפנים יפות הוא אשר רק בשבת בלבד היו הלוים מסייעין אותו להעמיד המשכן ולפרקו כדי שיהיו שנים שעשאוהו אבל בימי החול הי' משה לבדו מקים ומפרק את המשכן] ועיין גם בפני יהושע בשבת דף פ"ז שכתב למ"ד שנסעו מרפידים למדבר סיני בשבת משום דאתחומין לא איפקוד דלענין איסור הוצאה אפשר שהיו מוליכין וכו' דהו"ל כשנים שעשאוהו וע"כ צ"ל כה"ג נמי במאי דלא חיישינן בסתירת ובנין אהליהם בשבת עיי"ש בפנ"י ד"ר אתחומין לא איפקוד עיי"ש וכמו כן יש לתרץ קושיתיינו הנ"ל י"ל שמשה רבינו לא בנה את המזבח לבדו אלא הי' עוד אחד עמו והו"ל שנים שעשאוהו ולא הי' איסור מה"ת

ועוד יש ליישב עפ"י מה דאיתא בירושלמי שבת פרק כלל גדול הל"ב ובריש פרק הבונה מה בנין הי' במשכן שהיו נותנים קרשים ע"ג אדנים. ופריך ולא לשעה היתה. פי' הרי כשנסעו סתרו את המשכן. ומשני אמר רי יוסי מכיון שהיו חונים ונוסעים עפ"י הדיבור כמו שהי' לעולם. אמר ר' יוסי בי ר' בון מכיון שהבטיחן הקב"ה שהוא מכניסן לארץ כמו שהוא לשעה הדא אמרה בנין לשעה בנין עיי"ש. הרי דפליגי בבנין לשעה והיינו כשבונה ע"מ לסתור אי הוי בנין וחייב עלי' בשבת דר' יוסי סובר דלא הוי בנין ומה דבמשכן חשיב בנין התם שאני כיון שהיו חונים ונוסעים עפ"י הדיבור לכן חשיב בנין לעולם ור"י בי ר' בון סובר דבנין לשעה הוי בנין. וא"כ י"ל דר"י בר"י דאמר במכילתא הנ"ל בו ביום נעשו כל המעשים הוא סובר דבנין לשעה לא הוי בנין ומה גם לפי מה שראיתי בח"ס חאו"ח סי' ע"ב שמביא שם דברי הירושלמי הנ"ל וכתב שם דהלכה הוא דבנין לשעה לא הוי בנין כיון דאשכחן סתמא דתלמודא דידן בפרק במה מדליקין דף ל"א ע"ב גבי מפני שהוא עושה פחים דאמר גבי סותר ע"מ לבנות במקומו דכיון דכתיב עפ"י ד' יחנו כמקומו דמי ולא דחי לי' ש"מ הכי קיי"ל עכ"ד [מ"ש ולא דחי לי' כוונתו דלא דחי לי' כמו שדחה ר"י בי ר' בון בירושלמי הנ"ל דכיון שהבטיחן הקב"ה שהוא מכניסן לארץ כמו שהוא לשעה א"כ לא הוי כמקומו] וכן יש להוכיח ג"כ מהא דאיתא בש"ס עירובין דף נ"ה דדגלי מדבר כמאן דקביעי חשיבי כיון דכתיב עפ"י ד' יחנו עיי"ש ולא דחי לי' מכיון שהבטיחן הקב"ה שהוא מכניסן לארץ לא חשיבי קביעי ש"מ דהכי קיי"ל ולפי"ז בודאי דנוכל לומר דר"י בר"י דאמר בו ביום נעשו כל המעשים סובר ג"כ דבנין לשעה לא הוי בנין וא"כ לק"מ קושיתינו הנ"ל כיון דבודאי לא בנה משה את המזבח תחת ההר רק לשעה ולא הוי בנין וא"ש ולק"מ

תרומה ויקחו לי תרומה וגו'. הנה בשל"ה בפרשה זו מדייק