אלפי מנשה עה"ת קסה

ובער עלי' הכהן. ונראה דהנה פסוק זה ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מפרשינן לי' בגמרא ומובא גם ברש"י ז"ל בנזקי רגל ושן והנה כתיב [משלי י"ט] שן רעה ורגל מועדות ונדרש במד"ר בפתיחה דאיכה בגליות ומובא ג"כ בבעה"ט בפרשת ויצא על המסורה כי רעה היא שן רעה עיי"ש ולפי"ז יש לומר שפסוק זה ושלח את בעירה ובער בשדה אחר דמיירי בנזקי רגל ושן רומז על הגליות וכמו שן רעה ורגל מועדות. והנה עיקר הוא גלות אדום כי הוא הכולל כל ארבע מלכיות וכמ"ש בספר בני יששכר במאמרי חדשי כסלו טבת מאמר ב' סי' מ' וכ"כ במג"ע בפרשת וישב אופן כ"ט עיי"ש וזהו ובער בשדה אחר היינו בגלות אדום כי שדה הוא גלות אדום וכדאיתא במד"ר בפרשת תולדות ע"פ שא נא כליך תלוך קשתך וצא השדה אשר וצא השדה הוא גלות אדום שנאמר ארצה שעיר שדה אדום עיי"ש וזהו נמי מה דקאמר שדה אחר דייקא אחר כי איתא במג"ע בפרשת וישב ד"ה ויחלום יוסף עוד חלום אחר אשר חלום הראשון מורה על ג' גליות הראשונות וחלום השני על גלותא בתראה עשו וז"ש ויחלום עוד חלום אחר ר"ל על עשו שהוא איש אחר אשר עליו קאמר לבן טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר עכ"ד ולפי"ז ה"נ כאן מה דקאמר בשדה אחר מורה על גלות אדום דייקא ואפשר שלזה כיוון נמי רש"י ז"ל במה שמפרש בשדה אחר בשדה של איש אחר דלכאורה אינו מובן מה בעי רש"י ז"ל בזה שהוסיף מלות של איש אחר ולדרכינו יש לומר שרש"י ז"ל כיון בזה לרמז יותר על גלות מעשו שהוא איש אחר אשר עליו קאמר לבן טיב תתו אותה לך מתתו אותה לאיש אחר. והנה איתא במג"ט שם באופן ב' שבתורה וק"ש מבטלין כח הארבע מלכיות שנרמז במלות כי אש קדחה באפיו נוטריקון ב"בל א"דום פ"רס י"ון ובמה מבטלין אותם בתיבת א"ש ר"ת א"נכי ש"מע וזה תורה וק"ש עי"ש. והנה מה שעם התורה מבטלין כח הארבט מלכיות עיקר הוא עם תורה שבע"פ ומשניות דוקא וכדאיתא במד"ר בפרשת צו אין הגליות מתכנסות אלא בזכות משניות, וזהו שמשלב המסורה לכאן הפסוק ובער עלי' הכהן כי זה רומז שעם משניות וק"ש מבערין את הארבט מלכיות כי הכה"ן עולה מספר שמנים והוא מספר הר"ת מששה סדרי משנה שהן מ"אומתו י"ציאת ח"מש א"רבעה כ"ל א"בות והן עולין מספר שמנים ועיין גם במד"ר בפרשת נשא פרשה י"ג בפסוק קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה דאיתא שם ג"כ אשר מספר שמנים רומז על משניות כיון שהר"ת מששה סדר משנה עולים מספר שמנים וגם המשניות מתחלת במ' מ"אימתי ומסיימת במ' בשלו"ם עולה מספר שמנים עיי"ש. וגם הכה"ן באות ן' דמנצפ"ך עולה מספר תש"ל וזה רומז על ק"ש כי זה הוא מספר הר"ת מיחודא עילאה ומיחודא תתאה וא"כ נרמז במלת הכה"ן משניות וק"ש. וזהו נמי מה דנקוד תיבות עלי' הכהן בטעמים דרגא תביר כי דרג"א תבו"ר עולים מספר תת"ך והוא מספר ד"פ ה"ר והם הארבע מלכיות שנקראים הרים וכדאיתא במד"ר בפרשת בא פרשה ט"ו אין הרים אלא מלכיות עיי"ש ורומז שעם תורה משניות ועם ק"ש מבערין הארבע מלכיות

אם כסף תלוה את עמי וגו' הנה ידוע אשר כל איש מזרע ישראל צריך לעבוד על ביאת משיח ועל אליהו הנביא שיבא ויבשר על הגאולה וכמ"ש הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום וגו' וכל אדם צריך לראות אשר מצדו לא יהא מניעה לביאתם וצריך לעבוד שיהא לו חלק בביאתם והנה ראשית הוא שיהא אוחז במדת ענוה כי אמרו ז"ל בש"ס סנהדרין אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח וא"כ הרי צריך אדם לאחוז במדת ענוה כי באם יש לו גאות הרי זה מונע ביאת משיח. וזהו אם כסף תלוה את עמי כסף פי' רצון וחשק מלשון נכסוף נכספתי ותלוה פי' חיבור ודיבוק מלשון הפעם ילוה אישי וכן פירשו ג"כ בספרים לפי דרכם. את ממי עמ"י גו' אליה"ו הנבי"א את העני הוא משיח וכמ"ש עני ורוכב על החמור. עמך ר"ל שיהא עמך והיינו שיהא לך חלק בביאת אליהו ומשיח. לא תהי' ר"ל ראשית תהי' בבחי' לא והוא מדת ענוה וגמר אומר לו כנשה ל"ו כנוש"ה [בתורה כתיב כנשה חסר ו' אולם יש אם למקרא] גי' אליה"ו משי"ח בהתכוללם יחד והיינו שמרמז בזה שבאם תהי' בבחי' לא זה יגרום ל"ו כנוש"ה הרומז על אליהו ומשיח שיבואו בב"א

אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו. עיין במד"ר שפירשו רז"ל אם חבל תחבל שלמת רעך היינו שהקב"ה ימשכן שתי משכונות ולא לעולם יהיו ממושכנים אלא עד בא השמש עד שיבא משיח שנאמר וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא עיי"ש וחוץ מדברי רז"ל אשר עד בא השמש רומז על משיח כי משיח נקרא שמש וכנ"ל נ"ל עוד אשר עד בא השמש רומז על משיח עפי"מ דאיתא בגמ' סנהדרין דף צ"ח ע"ב מהו שמו של משיח