אלפי מנשה עה"ת קנה

שתיה"ן שתי ההין הלכו בגלותא ונשתיירו אתווין ו"י טוין במג"ט בפרשת שלח ד"ה ערסתכם חסר ו"י ובמג"ט על ואתחנן אופן פ"ד ופ"ה שמביא כן בשם התיקונים עי"ש [עיין גם בזהר דף ט' ע"ב וברע"מ פ' פנחס דף רט"ז סוף ע"א] וזהו והזהרתה אתהם את החקים ואת התורות והודעת להם את הדרך ולכו בה וגו' וכתיב ב' ההי"ן ותורים רמז בזה להזהיר אותם על קיום מצות התורה ועל הב' ההי"ן שלא ילכו בגלותא שלא יחריבו הב' מוקדשין מפני עזיבת התורה וע"כ יש בפסוק זה י"ו תיבות רומז שלא ילכו הב' ההי"ן מן האותיות י"ו

ויקרא אליו ד' מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל, פירש"י ז"ל כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים תאמר להם בלשון רכה ותגיד לבנ"י עונשים ודקדוקים פרש לזכרים הקשים כגידין. ועוד לאלוה מילין מה דהוזכר שם יעקב ושם ישראל וגם מה דגבי יעקב קאמר לשון תאמר שהוא רכה וגבי ישראל קאמר לשון תגיד שהוא קשה. דהנה שם יעקב רומז על תורה שבכתב והוא עפמ"ש בספרים שאות יו"ד מיעק"ב הוא עשרת הדברות ואותיות עק"ב הם קע"ב תיבות שבעשרת הדברות וא"כ שם יעקב רומז על תורה שבכתב ושם ישראל כבר כתבנו לעיל בפרשת וישלח ששם זה הוא כנגד תורה שבע"פ עיי"ש בדברינו והנה איתא בתקונים ובזהר פנחס דף רנ"ז אשר תורה שבכתב הוא מסטרא דחסד ותורה שבע"פ הוא מסטרא דגבורה עיי"ש ולכך שפיר כאן שקרא הקב"ה מן ההר למשה שיגיד לישראל שיקבלו עליהם את התורה וכמ"ש בפסוקים דלקמן ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וגו' פתח ואמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל ושפיר הוזכר השני שמות יעקב וישראל כי הם כנגד תורה שבכתב וכנגד תורה שבע"פ וגבו יעקב שהוא נגד תורה שבכתב קאמר בלשון תאמר שהוא רכה כיון דתורה שבכתב היא מסטרא דחסד וגבי ישראל קאמר בלשון תגיד שהוא קשה כיון דתורה שבע"פ היא מסטרא דגבורה

אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי פירש"י כנשר הנושא גוזליו על כנפיו וכו', ועיין ברבינו בחיי שכתב דלפי פירש"י הי' ראוי שיאמר ואשא אתכם טל כנפי נשר כי הכוונה היא להמשיל חיבת המקום לחיבת הנשר לבניו שנושאם על כנפיו ועיי"ש שכתב שהזכיר נשרים רמז לשני העמודים עמוד הענן ועמוד האש עיי"ש ועוד יש לדקדק לפי פירש"י דהול"ל כעל כנפי נשרים בכ"ף הדמיון וכן ראיתי בס' ישמח משה שמדייק ג"כ הכי ועיי"ש מ"ש בזה. ולדעתי נ"ל בכוונת הפסוק דהנה מלות ואשא ואביא משמשים בין בלשון עבר ובין בלשון עתיד כי הוא"ו שבריש התיבה לפעמים מהפך המלה על עבר ולפעמים מהפך המלה על לעתיד וכנודע וא"כ מה דקאמר כאן ואשא אתכם וגו' ואביא אתכם אלי י"ל דהכוונה הוא גם על לעתיד שמרמז בזה גם הגאולה העתידה שיגאול אותנו גאולה שלימה ומה דקאמר כנפי נשרים רמז על הגואלים והמה אליהו ותרין משיחין משיח ב"ד ומשיח ב"י כי כנפי נשרים יש לפרש דר"ל המילוי של נשרים וכמו שמפרש בספר ישמח משה בפרשת צו הפסוק שמש צדקה מרפא בכנפו' כי כנף הוא לשון סתר וכמ"ש הרמב"ם ז"ל ור"ל הכנפים מן שמש היינו המילוי עיי"ש וכ"כ ג"כ בס' כנפי יונה, ח"ב סי' פ"ב לפרש מכנף הארץ היינו המילוי של ארץ שהם ל"פ י"ש ד"י עיי"ש כמו כן הכא כנפי נשרים פירושו המילוי של נשרו"ם והמילוי הוא ו"ן י"ן י"ש ויד מ' עולה מספר תע"ו כמספר משי"ח ב"ן דו"ד אלוה"ו וגם יש לפרש כנפי לשון קצוות כמו כנפי בגדיהם ור"ל כנפי נשרים היינו הקצוות מתיבת נישרי"ם והם אות נ' שבראש התיבה ואות מ' שבסוף התיבה והם ר"ת נ"חמיה מ"נחם והם חק משיחין וכידוע אשר משיח ב"י הוא נחמיה בן חושיאל ומשיח ב"ד הוא מנחם בן עמיאל גם ע"ל כנפיו נשרו"ם עה"כ גי' נחמי"ה בין חושיא"ל מנח"ם ב"ן עמיא"ל, ומעתה הכי כוונת הכתוב אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים וגאולת מצרים היתה הכנה לגאולה העתידה ומגאולת מצרים נמשכת גאולה העתידה וכנודע מזוה"ק. ואשא אתכם ר"ל שאשא אתכם לעתיד. על כנפי נשרים על פירושו עם כמו ויבואו האנשים על הנשים בנדבת המשכן. כנפי נשרים היינו הגואלים אליהו ותרין משיחין וכנ"ל. ואביא אתכם אלי ר"ל שאביא אתכם אלי לעתיד שאז תהי' הגאולה שלימה. ושוב ראיתי בת"ז תקונא שתיתאה ותקונא מסרין וחד שמפרש ג"כ ואשא אתכם על כנפי נשרים דהכוונה היא על הגאולה העתידה וא"כ דברינו נכונים ואמתים בס"ד

ויהי קולות וברקים. הנה אמרו ז"ל בש"ס ברכות דף ו' ע"ב שהתורה ניתנה בחמשה קולות עיי"ש וכן הוא ג"כ בזהר בפרשתינו דף פ"ד ע"א ובדף צ' ע"ב ועיי"ש בזהר מ"ש הטעם מדוע ניתנה התורה בחמשה קולות דייקא עיי"ש ולדעתי י"ל עוד טעם עפמ"ש המג"ע בפרשת נצבים שהמצוה הראשונה מהתרי"ג מצות הוא מצות פרו ורבו והמצוה האחרונה