אלפי מנשה עה"ת קנו

היא כתיבת ס"ת לכתוב כ"א ספר תורה לעצמו ונעוץ סופו בתחילתו שכל אחד מישראל יכתב ס"ת לעצמו ולפרות ולרבות בתורה עיי"ש וזהו שניתנה התורה בחמשה קולות דייקא כי ה"פ קו"ל גו' פר"ת וזה רומז שצריך אדם לפרות ולרבות בתורה. וע"ד שאמרו ז"ל למה נקרא נהר פרת שמימיו פרין ורבין

ויש לומר עוד טעם למה שניתנה התורה בחמשה קולות דייקא דהנה בזכות התורה אנו זוכין לחיים בנים ומזונות שהן כוללת כל הטובות עיין בספרי מטה מנשה במאמרי לר"ח שבט ועיין גם בחיבור זה לקמן בפרשת מסעי בפסוק ומחה על כתף ים כנרת קדמה עיי"ש וזהו שניתנה התורה בחמשה קולות כי ה"פ קו"ל עולה חיי"ם בני"ם מזונו"ת בהתכוללם יחד והיינו שרמז בזה שניתנה התורה בחמשה קולות שבזכות התורה נזכה לחיים בנים ומזונות שהן כוללת כל הטובות

ויתיצבו בתחתית ההר. הנה איתא במד"ר שה"ש פרשה ב' ע"פ הביאני אל בית היין וגו' אמרה כנס"י הביאני הקב"ה למרתף גדול של יין זה סיני ונתן לי משם התורה שנדרשת מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא מנין ודגלו ומאהבה. גדולה קבלתי' שנאמר ודגלו עלי אהבה עיי"ש. ויש לרמז שהר"ת ו"יתיצבו ב"תחתית ה"הר הם אותיות ו' ב' ה' והוא צירוף וה"ב והוא אהבה וכמו שדרשו רז"ל בקידושין דף ל' הפסוק על כן יאמר בספר מלחמות ד' את והב בסופה שהעוסקים בתורה לבסוף נעשו אוהבים זל"ז שנאמר ואת והב בסופה. עוד י"ל שהר"ת ויתיצבו בתחתית ההר שהם ו' ב' הי רומז על אהבה כי ו' ב' ה' גימ' אהב"ה, ובאמת אנכי לקמן בחידושינו בפ' חקת כתבתי גם אהא שדרשו רז"ל והב אהבה שהוא כיון שתיבת וה"ב גי' אהב"ה. ורומז כאן הר"ת ויתיצבו בתחתית ההר שעולים מספר אהבה שהתיצבו בתחתית ההר לקבל את התורה מאהבה

אולם הרי בגמרא שבת דף פ"ח איתא ויתיצבו בתחתית ההר איר אבדימי מלמד שכפה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלין את התורה מוטב ואם לאו וכו'. ולכאורה צ"ל שהמדרש שדורש הפסוק הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה כנ"ל אינו דורש הפסוק ויתיצבו בתחתית ההר שכפה עליהם את ההר כגיגית וכן נמי ר' אבדימי שדורש ויתיצבו בתחתית ההר שכפה עליהם את ההר כגיגית אין דורש הפסוק הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה כדרשת המדרש הנ"ל אך באמת י"ל שאין הדברים סותרים זל"ז חדא עפי"מ דאיתא במדר"ת בפרשת נח שכפיות ההר הי' רק כדי שיקבלו תשבע"פ ולא בשביל תשב"כ כי על תשב"כ כבר אמרו נעשה ונשמע ומרצונם קבלו את תורה שבכתב ולפי"ז י"ל דמה שדורש במדרש הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה שמאהבה גדולה קבלתי' היינו חשב"כ. ועוד דהא אמרינן בגמרא שם שהדר קבלוהו בימי אחשורוש ברצון וא"כ י"ל דמה שאמרו במדרש הביאני אל בית היין זה סיני ונתן לי משם את התורה ומאהבה גדולה קבלתי' אין הכוונה שמאהבה גדולה קבלתי' אז בשעת העמדה אצל הר סיני אלא הכוונה הוא שעל הר סיני נתן את התורה ומאהבה גדולה קבלתי' היינו בימי אחשורוש. ויהי' איך שיהי' אבל הרי עכ"פ לפי"מ דדרשינן ויתיצבו בתחתית ההר שכפה עליהם את ההר כגיגית לקבל את התורה, והי' באונס הרי לא יתכן מה שרמזנו בר"ת ויתיצבו בתחתית ההר על אהבה. איברא באמת הרי כתב בהפתיחה לספר הפלאה על מס' כתובות דבזה שכפה עליהם את ההר כגיגית לקבל את התורה הראה הש"ת לישראל אהבתו האמיתית לחיותינו ולגדלינו בעולם עיי"ש. ולפי"ז יתכן שפיר מה שאמרנו שהר"ת ויתיצבו בתחתית ההר רומז על אהבה והיינו שרומז שהשי"ת הראה לישראל אהבתו בזה שכפה עליהם את ההר כגיגית לקבל את התורה, וכדברי בעל הפלאה הנ"ל

א"י ויתיצבו בתחתית ההר. הנה אמרו ז"ל אם אין קמח אין תורה והנה באבינו מלכינו כתבינו בספר פרנסה וכלכלה נרשם בזכות שמך הגדול דיקרנוסא הממונה על הפרנסה. וזהו ויתיצבו בתחתית ההר היינו שרמזו בזה בבואם לקבל את התורה שיהא נמשך להם ג"כ פרנסה כי בתחתי"ת הה"ר עולה מספר אלף ת' והוא מספר דיקרנוס"א בהחזרת האלף לאלף או נחשוב האלף מהשם דיקרנוס"א בסוד אלף עולה שם זה מספר בתחתי"ת הה"ר. וזהו נמי מה שפירש"י ז"ל בתחתית ההר ברגלי ההר כי רגלי רומז על הפרנסה וכמ"ש ואת כל היקום אשר ברגליהם ופירשו רז"ל זה ממונו של אדם שמעמידין אותו טל רגליו. וזה יש לרמז נמי במה שדרשו רז"ל בתחתית ההר שכפה עליהם את ההר כגיגית ודייקא כגיגית כי כגיגי"ת. גי' רגליים נצ"ח הו"ד והיינו שרמז להם השי"ת בזה שכפה עליהם את ההר כגיגית לקבל את התורה שיהא נמשך להם ג"כ פרנסה.