אלפי מנשה עה"ת קנד

הוי כאלו נכפל האות וכמ"ש רש"י ז"ל בכמה מקומות בחומש ובתהלים וא"כ כאן שבאות] יו"ד שבתיבת וישמע יש דגוש הוי כאלו כתיב וישמע בב' יודי"ן וא"כ וישמ"ע עולם מספר תל"ו והוא מספר י"ם סו"ף עמל"ק

א"י וישמע יתרו. הנה לעיל מני' כתיב מלחמה לד' בעמלק מדר דר וסמיך לי' וישמע יתרו ונראה מה דקאמר מלחמה לד' בעמלק מדר דר הכוונה היא עד ביאת משיח ועיין גם בבעה"ט שכתב מדר דר גי' לימי משיח. וזהו שסמך לי' וישמע יתרו כי וישמ"ע יתר"ו גי' משי"ח ב"ן דו"ד משי"ח ב"ן יוס"ף אליה"ו

במסורה וישמע יתרו וישמע ב' בטעם גרשום ריש פסוק דין ואידך וישמע הכנעני. ונראה דהנה ידוע שהגליות המה כדי להעלות הני"ק שנתפזרו בין הקליפות והנה הני"ק נקראים מותרות וכמ"ש בלק"ת מהאר"י ז"ל בפרשת עקב. וזהו השייכות וישמע יתרו וישמע הכנעני כי וישמע הוא לשון אסיפה כמו וישמע שאול את העם יתרו הוא לשון מותר והוא הני"ק שהן מותרות וזהו וישמע יתרו היינו שיאסוף המותרות והם הני"ק אל הקדושה ואז וישמט הכנעני היינו שיהא אסופות גליות כי הכנענ"י גי' בב"ל מד"י יו"ן אדו"ם ולכך כתיב שניהם בטעם גרשיום כי גרשיום מורה על הגליות כטעם כו גרשוני היום מהסתפח בנחלת ד'

ויספר משם לחותנו וגו' את כל התלאה אשר מצאתם בדרך פרש"י את כל התלאה שעל הים ושל עמלק. ויש לרמז לזה אשר תלא"ה גי' י"ם סוף עמל"ק

כי יהי' להם דבר בא אלי. פתח בלשון רבים יהי' להם דבר ומסיים בלשון יחיד בא אלי ועיין בזוה"ק וברש"י ובשפ"ח. ונ"ל בדרך רמז דהנה הרמב"ן ז"ל מפרש מה דקאמר משה לחותנו כי יבא אלי העם לדרוש אלקים כי יהי' להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו ר"ל שבאים לפני לדרוש אלקים להתפלל על חוליהם ועוד שאני שופט אותם כי יהי' להם דבר בא אלי ושפטתי ויעץ אותו יתרו ואמר היה אתם לעם מול אלקים היינו אתה תעמוד להתפלל בעדם אבל במשפט אשר אמרת ושפטתי בין איש ובין רעהו שים לך שופטים עמך עיי"ש ברמב"ן. ולפי"ז נ"ל לומר דמה דקאמר משם כי יהי' להם דבר בא אלי לא קאי למטה על ושפטתי בין איש ובין רעהו אלא דקאי למעלה של כי יבא אלי העם לדרוש אלקים ורצונו בזה לפרש מהו לדרוש אלקים לזה קאמר כי והי' להם דבר בא כי ב"א מורה על דינים וכנודע אשר הא"ב כסדרן הם חסדים ולמפרע בדרך תשר"ק הם דינים ע"כ מלת בא שהאותיות א"ב הם למפרע בדרך תשר"ק מורה טל דינים וכ"כ בספר קדושת לוי בפ' בא לפרש בא אל פרעה עיי"ש והכי פירושו כי יהי' להם דבר בא היינו דינים ח"ו אלו היינו עלי מוטל להתפלל בעדם וכן פירש"י ז"ל ג"כ בפרשת בשלח מה דכתיב מה תצעק אלו עלי הדבר תלוי' עיי"ש ולדרכינו זהו מה דכתיב וישמע משה לקול חותנו ויבחר משה אנשי חיל וגו' ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה ר"ל המשפט בין איש ובין רעהו שפטו האנשי חיל ואת הדבר הקשה היינו הדינים כי דבר הקשה מורה על דין וגם א"ת האלף בסוד אלף היא אלף ת' כמנין ה"פ מנצפ"ך והם דינים הבאים מחמשה אותיות מנצפ"ך וכל אחד מהם כלול מכולם ועולים אלף ת' וכ"כ במג"ט פרשת פנחס לפרש מה דכתיב השיב א"ת חמתי עיי"ש וכן הוא ג"כ בכוונת ברכת אתה גבור עיי"ש יביאון אל משה היינו שהוא יתפלל להמתיק הדינים

והזהרתה אתהם את החקים ואת התורות וגו' כתב הבעה"ט והזהרתה אתהם ב' ההוין יתירים אלו יו"ד דברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות עיי"ש ועוד לאלוה מילין מה דכתיב כאן ב' ההי"ן יתירים עפי"מ דאיתא בש"ס ע"ז דף כ' ע"ב א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות וכו' וחשיב שם עשרה מדרגות ועיין במהרש"א בח"א שם שכתב דלזה נתכווין ר' פנחס שחשיב יו"ד מדרגות במעלות המדות כי כן הוא מדותיו ית' ב"ה כמאמר ספר יצירה יו"ד ולא פחות וכו' ועשרה מדרגות יש במלאכיו רוחות ולז"א כי התורה היא ראשית דרכי ד' ומדותיו ית' ב"ה לבוא ממנה בהדרגה ממעלה למעלה עד מטלה העשירית עליונה עכ"ל ועיי"ש עוד שמפרש על נכון סדר המדרגות ממעלה למעלה שהן מתחלת קומו בבוקר וכל מעשה היום עד שכבו בלילה עיי"ש וזהו והזהרתם אתהם את החקים ואת התורות ופתח ואמר בלשון והזהרתה וירצה בזה למדרגה הראשונה שבא ע"י התורה שהיא זהירות וקאמר והזהרתה אתהם בב' ההי"ן יתירים שמספרם יו"ד רמז בזה על כל העשרה מדרגות שהתורה מביאם להם וכנ"ל

א"י דהנה חורבן הבית הי' משום ביטול מצות התורה וכמ"ש על מה אבדה הארץ וגו' ויאמר ד' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא הלכו בה. והנה בית ראשון הוא ה' עילאה שבשם הוי' ובית שני הוא ה' תותאה שבשם וז"ס ותלכנה