אלפי מנשה עה"ת קכב

שמות ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה וגו'. הנה כתב הבעה"ט את יעקב איש ס"ת שבת שבזכות שבת נגאלו והנה גאולה העתידה תהי' ג"כ בזכות שבת וכדאי' במד"ר ויקרא פרשה ג' דאין ישראל נגאלין אלא בזכות שבת שנאמר בשובה ונחת תושעון וכן איתא ג"כ בכתבי האר"י ז"ל ע"פ ד' מלך גאות לבש אשר גאו"ת לב"ש הם אותיות גוא"ל שב"ת שבזכות שבת יבא הגואל לגאלינו עיין בכנפי יונה ח"ב סי' קכ"ט עיי"ש. והנה איתא בתיקונים תיקון כ"ב ע"פ ובשלום תובלון אשר ב' ווי"ן הם תרין משיחין עיי"ש וכן הוא ג"כ ברע"מ פרשת משפטים דף קט"ו ע"א עיי"ש במ"ש הקם עם ו' עילאה משיח ראשון תקים עם ו' תניינא עיי"ש ברע"מ ובשביבי נוגה שם עיי"ש, וזהו יש לרמז ואל"ה שמו"ת בנ"י ישרא"ל הבאי"ם מצרימ"ה ס"ת גי' גלוית אדו"ם. א"ת יעק"ב אי"ש ס"ת שב"ת, ובית"ו בא"ו ס"ת ב' ווי"ן והן תרין משיחין רומז שהגאולה מן גלות אדום שיבואו הגואלים לגאלינו בב"א תהי' ג"כ בזכות שבת

א"י ואלה שמות וגו' הנה איתא בסידור האר"י ז"ל בכוונת ק"ש שעל המטה שבימי השובבים לכווין ב"פ רמ"ה העולה ת"ץ והוא בסוד רמ"ה ידך בל יחזוון אלא יתוצי במספר ב"פ רמ"ה העולה ת"ץ ובזה יתוצו הדינים ולהנצל נצוצי קרי עיי"ש בכוונת יחוד ג' עיי"ש והנה כאן בפסוק שלפנינו נרמז ענין ק"ש וכמ"ש במג"ע בפרשתינו ובפ' וישב ע"פ והנה אנחנו מאלמים אלמים באופן א' אשר איש וביתו הן תרין יחודין שמע וברוך שם יחוד שמע הוא איש ויחוד ברוך שם הוא ביתו לכן פתח בו' ו"אלה ומסיים בו' בא"ו שהן ו' תיבין של שמע ו' תיבין של ברוך שם עיי"ש במג"ע. וזהו יש לרמז ו"אלה שימות ב"ני י"שראל ב"אים [בלא ה' השימוש בתיבת הבאים] מ"צרימה ר"ת שובבי"ם והס"ת מהנך תיבות גי' ח"ץ מספר ב"פ רמ"ה רומז שע"י הק"ש בימי השובבים יתוצו הדינים. וז"ש ובני ישראל יוצאים בי"ד רמ"ה והוא עדה"כ רמ"ה ידיך בל יחזיון וע"כ הר"ת י"שראל י"וצאים ב"יד ר"מה הם ר"ת רמ"ה ו"דך ב"ל י"חזיון

א"י הרמז הנ"ל עד"א דהנה כתב הבעה"ט א"ת יעק"ב אי"ש ס"ת שבת והנה איתא בסידור האר"י ז"ל בכוונת ב' נרות של שבת נ"ר נ"ר כשתסיר מהם יו"ד ישאר ת"ץ ועי"כ יתוצו הקליפות בכח שם אב"ג ית"ץ ותתחלקם לב' ישאר רמ"ה רמ"ה וזהו רמה ידך בל יחזיון עיי"ש בסידור וזהו יש לרמז ואל"ה שמו"ת בנ"י ישרא"ל הבאו"ם מצרימ"ה ס"ת גי' ת"ץ והוא ב"פ רמ"ה וא"ת יעק"ב אי"ש ס"ת שב"ת ונרמז כאן שם ת"ץ ושבת שיעקב בא למצרים לבער הקליפות משם בכח שם ת"ץ שמכוונין בהדלקת נרות של שבת. וז"ש ובני ישראל יוצאים ביד רמה והוא כמו שכתבנו למעלה בסוף דיבור הקדום

א"י ואלה שמות וגו' את יעקב איש וביתו באו. יש לרמז אשר י"עקב א"יש ו"ביתו ב"או ר"ת איו"ב רומז כמ"ד במד"ר בפרשת וירא דבירידתן למצרים נולד איוב. או רומז עפי"מ שכתב במג"ע בפרשה זו אשר ו"ירא א"ליו ד' ב"לבת ר"ת איו"ב שהראה הקב"ה למשה שע"י איוב יגאלו וכמ"ש ז"ל שמסרו לשטן וכו' מסר לו ת"ש [כן הוא במד"ר בפ' וירא שם] עיי"ש במג"ע. וזהו שנרמז כאן איוב בכניסתן למצרים לרמז שע"י איוב נגאלו והוא כעין שכ' הבעה"ט אשר ישראל הבאים ר"ת וס"ת מיל"ה את יעקב איש ס"ת שבת לומר שע"י שבת ומילה ששמרו במצרים נגאלו

הנה כתב האר"י ז"נ בלק"ת באיוב אשר איוב הי' בן יבמה כי עוץ מת בלא בנים ויבמה בוז אחיו והוליד איוב והי' גלגול תרח עיי"ש ועיין גם במג"ע על ואתחנן אופן קי"ח שכתב לרמז בפסוק אתה החלות להראות את גדלך אשר א"ת ר"ת א"יוב ת"רח שהי' איוב גלגול תרח גדליך גי' יבמ"ה שהי' בן יבמה עיי"ש במג"ע. ולפי דבריהם יש לרמז כאן אשר ביני י"שראל ה"באים מ"צרימה ר"ת יבמ"ה את י"עקב א"יש ו"ביתו ב"או ר"ת איו"ב ותיבת א"ת שבאמצע הוא ר"ת א"יוב ת"רח וכ"ז רומז על איוב שהי' בן יבמה והי' גלגול תרח

את יעקב איש וביתו כתב הבעה"ט את יעקב איש ס"ת שבת שבשביל שבת ששמרו במצרים נגאלו ולדעתי י"ל עוד עפמ"ש הרב הקדוש מהר"ש מאוסטערפאלי ז"ל בשם האר"י ז"ל שהמלאכים שנלקה פרעה על ידם שמם שרע תמוך בישהא וז"ס אלו עשר מכות שהביא עש"ר הוא אותיות שר"ע מכו"ת הוא אותיות תמו"ך שהבי"א הוא אותיות