אדיר במרום פ

האלה נתונות לנוקבא מצד מציאותה שבסוד ח"ס כנ"ל. והנה האותיות האלה וב' בחינות האלה צריכים להיות בראש העמוד בס"ת כי הם ראשי הבנין שלז והשאר נמשכין אחריהם, ולפי סוד הזה נקראת עלאה שלפי המתקלא הכל נגררים אחרי'

ואמר והאי לא שכיח ולא אתפתח וכו', והענין הוא כי הקרום הזה הוא נעלם ואינו מתגלה מצד עצמו ואין לו פתח להאיר למטה וזה גורם שהחכמה המלובשת בו תשאר נעלמה, ואמר והאי קרומא אתחפיא על מוחא. ותראה שאינו אומר חפיא על מוחא אלא אתחפיא, והענין הוא כי יש הפרש בין הגלנלתא והקרומא אע"פ ששניהם סובבים את המוח, כי הגלגלתא סובבת להקיף עלי' ולסובבה לפי הנהגתה כנ"ל אבל הקרום הולך אחר המוח לפי חלוקיו ממש, כי אין הכוונה לסבבה כמו האוירא אלא לסתום אותה בכל הבחי' שלה ולכן נשארת סתומה לגמרי בכח הקרום. ואומר לך עתה עוד ענין אחר שיש בקרום הזה. כי הנה כל מקום שהאורות הן יושבין דחוקים בתוך איזה כסוי הנה הם בוקעים אותו ויוצאין. ופי' הדבר כי באמת האורות העשוין למסך הנה זה כחם להסתיר המאורות הנסגרים בתוכם אך צריך שיהי' כ"כ כח דין וגבול במסך זה שיוכל לסגור לפני כל המאורות ואם לא יהי' כ"כ כח או שלא יתפשט כ"כ מדריגות כמו שצריך להסתיר חלקי האורות הנה האורות שכחם יותר גדול יקחו ממנו השליטה ויהי' מתגלים והבן היטב, והנה הקרום הזה אנו רואים שהוא דק וא"כ צריך שלא יהי' ברוב כח וכח הח"ס גדול ממנו הרבה מאד, ובהיות טבע האורות להתפשט א"כ יש כאן מקום שאלה למה לא יבקע אור החכמה את הקרום שיתגלה ויצא, אך סוד הענין הוא כי כבר אמרנו שאין זה כמו מסך עומד לסגור בפני החכמה כי אז לא הי' צריך שיתדבק על כל המוח ויתהלך אחריו לפי חלקיו כי הי' די שיהי' מקיף סביב בהשוואה במו הגלגלתא עצמו, אך כוונת הקרום הזה הוא לתת דרך אחר אל הח"ס דרך פרטי מלבד מה שיש לה להתפשט דרך הפנים והשערות. והנה ע"כ אין אור הח"ס בוקעת אותו כי הרי הוא אינו מונע אליה ההתפשטות אלא מדריכה בדרך א' והרי זה כמו המים שיש להם הליכות מזומנים לפניהם אפילו אם יצטרכו לסבוב לנטות מעט אין זה דבר גדול כאשר ינתן להם המדרון לזחול בו, נמצא שאין הקרום הזה אלא מזמין מדרונות למי החכמה ללכת בהם אלא שבהיות הקרום הזה נעלם מצד עצמו כמ"ש למעלה לא שכיח ולא נראה אנה תלך החכמה ונראה כאילו היא עומדת שם סתומה כי לא תמצא פתח או דרך, אך באמת הקרום עצמו הוא המביא אותה להגיע אל נוק' כנ"ל באיזה ארחות אשר בו שאינם מתגלים בלל והבן היטב. וע"כ אמר ובגיני כן אתכסיא ההוא חכמתא דלא אתפתחא בההוא קרומא. בהיות הקרום מתחפיא דוקא על מוחא וזה גורם שתתכסה שלא תפתח בכח הקרום, כי הקרום אינו אלא מזמין לה ארחות נעלמות. ואמר והאי מוחא דאיהו ח"ס וכו', הענין הוא דע כי על הדיקנא נאמר מקולות מים רבים אדירים משברי ים, וסוד הענין הוא כי הדיקנא עומדת לאכפיא דינין ולהכניע הס"א, וזה נמשך מן הח"ס עצמה והוא כי גבורות עתיק מתלבש בח"ס וממנה נמשכין שערות הדיקנא שהם דינין תקיפין אך להיותם מגבורות עתיק שהיא ראשית הגבורות הם שולטים על כל שאר הדינין ומבסמים אותם כי כל הכפיית הדינין אינם אלא בשרשם ולעשות ההבפי' הזאת הנה הם מתפשטים ברגש רב והוא כח גבורה חזקה פועלת בתוקף לכפות הס"א המבקשת להתגבר בקיטרוגי' וזהו ממש כוונת הפסוק מקולות מים רבים וכו' אדיר במרום ה' כי בכח זה הקדושה מתחזקת ומתגברת על הס"א. אך כל זה אינו כי אם בדיקנא שהיא התפשטות החכמה מצד מה שהיא מתפשטת אבל היא עצמה אינה כך אלא היא עומדת שוקטת' כחמר טב על דורדיא, ואפרש לך עתה כל זה הענין היטב כי כל זה נמשך מן הקרום כי היין על שמריו ר"ל מה שהדברים עומדים לפי סדריהם, פי' השמרים הם