אדיר במרום כח

תמיד ומכאן נמשכו הגזירות רבות שהיו בעוה"ר בזמן הגלות ולכן צריך לתקן תמיד תיקונים בעבור זה כי באמת הגלות הוא קלקול גדול שכולל כמה מיני קלקולים וזהו מארי דחובא דחיק, אך במשנה שנינו ובעה"ב דוחק, והענין כי כיון שהס"מ אינו רוצה לקבל עליו עול התורה כן הולכים עמו בדרך אחר וזהו כי הנה יש הרע וצריך להעביר אותו מן העולם אלא שהקב"ה מלוה לו ג"כ זמן ולכן נמצאים רשעים בעולם אך הוא ג"כ דוחק עליהם כדי שלא ישלטו בחוצפא רבה בעולם וזהו בעה"ב דוחק ובאמת כל זה הדוחק מגיע להנוק' כנ"ל ולכן אמרו אגרא דכלה דוחקא כי לפי הסיתום שנסתם עתה אליה להיות שורש לתחתונים והוא הגולה כן יהיה לה ריוח ואור גדול:

ואמר כרוזא קרי בכל יומא. וזהו כי הנה כתיב ברכו ה' מלאכיו נהורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו וכבר ארז"ל עושי ברישא והדר לשמוע, וצריך לפרש זה הענין איך הוא. דע כי לכל הפעולות הצריכות להעשות למעלה מקדימים הכרוזים והענין כי ז"ס ההזמנה, והוא כי כאשר הגיע הגזירות לצאת מן המל' להגיע אל המשרתים וזה אחר שכבר הסכימו כל המאורות ונעשו כל ההכנות הצריכות לכל שפע לצאת לפעולתו ודמאורות כולם פה אחד שהיא השכינה פה שלהם מצווים את העבדים לפעול הנה מיד יוצא הכרוז ויכריז בכל רקיעים ואז המלאכים הראויים לקבל המצוה הזאת מקבלים כו מן הקול הזה ומתפשט כדי לעשות אח"כ הפעולה ונמצא שבקול יקבלו הכח ובשפע רימה המגיע אליהם לפעולה יקבלו הפעולה. ואפרש לך זה יותר בפרט. הנה כל הגזרות צריכות לצאת בסוד קול ודבור וסודם יסוד ומלכות והכרוז ממשיך כח היסוד והפעולה עצמה בסוד מלכות והאמת כי השכינה מתלבשת בכל המלאכים בסוד אדנ"י בם שם המאציל ית"ש שלא תצאנה פעולות המאורות לעולם אלא ע"י המלאכים והשכינה מתלבשת בהם כנ"ל ופועלת בהם להגיע הגזירות למטה ואע"פ שהמלאכים הם מוציאים הפעולה למעשהו עכ"ז הנה הכסא נושא את נושאיו והמלאכים אין להם אלא ליקשר ולידבק בשכינה המתלבשת בהם ואז היא פועלת ע"י ובצאת הכרוז והוא ממשיך כח הקול אז. המלאכים מזדמנים לקראת השכינה ומתלבשת בם ובחי' זו כמו בחי' זיווג ומגיע להם אח"כ השפע הצריך והשכינה פועלת בם ונמצא המעשה הראשון שהם צריכים לעשות בהמשך הכרוז לידבק בשכינה המתלבשת בם כי זאת היא העשי' שלהם שהרי כבר אמרתי שהשכינה פועלת בם והם אינם עושים אלא ההדבקות בשרשם לתת לו כסא לשבת עליו לפעול והבן היטב, וזהו עושי דברו לשמוע בקול דברו כי נותנים כסא למלכות שבהם כדי לשמוע בקול שהוא הכרוז בחי' הקול הנמשך ותדע שבסוד זה הכרוזים מקדימים בכל יום ומגיעים כרוזים למטה בעשי' להעיר הנשמות לעשות מעשיהם ומשם מקבלות הנשמות כח והכנה לעשות את הראוי להם וז"ס התרנגול הקורא כי כבר אמרו מהו קורא בפרק שירה והם קריאות שקורא הכרוז המגיע למטה לתו ההכנה לנשמות כנ"ל והוא המלאך גבריאל דמכריז ועוד מבחינתו כמה כרוזין מתפשטין לצורך כל עניני העבודה:

ואמר ומחצדי חקלא זעירין אינון ואינון בשולי כרמא לא משגיחין ולא ידעין לאן הוא אתר דאזלין כמה דיאות. וצריך להבין מה ענין מחצדי חקלא וכו' כי הלא בימי רשב"י רבו החכמים וידענו שכל התנאים ואמוראים כל דבריהם בדרכי הסודות דברו ודאי. וצריך שתדע כי עיקר הפעולה שצריך האדם לעשות הוא לכוון דרכיו והליכתו לתיקון השכינה כמש"ל למעלה בסוד עת לעשות לה' הפרו תורתך, כי הנה מי שעושה מצות אפי' שלא ע"מ לקבל פרס אף שהוא עשה רק לתיקון נשמתו הנה אמרו עליו בת עונים כל חסד דאינון עבדין לגרמייהו הוא דעבדין רק צריך האדם לקחת על עצמו תיקון השכינה וזהו נקרא באמת מצדי חקלא, וסוד הענין כי כל העבודות, שב"א עושים להקב"ה סודם עבודת השדה וה"ס מלך לשדה נעז', שכמו שיש מיני עבודות רבות בשדה כולם צריכות להביאם אל התיקון