אדיר במרום כט

הצריך לו כך צריך לשכינה והעבודות ההם הם ממש המצות שהם ג"כ כמה מינים. והנה כתיב זרע רב תוציא השדה ומעט תאסוף וכן כתיב אתה תזרע ולא תקצור, וס"ז כי המצות עושות ע"ד הזריעה שנזרעים האורות כנוקבא שהוא השדה אך כשמגיעים להקצר והיינו לצאת מן הנוקבא לתחתונים הנה שם נאמר לפתח חטאת רובץ והס"א מתחזקת לקחת זה האור ואם לא יש מי שיודע לקצור השדה כראוי הנה האור כדי שלא ימסר לס"א אינו מתפשט בסוד השיב אחור ימינו מפני אויב אך מי שמקבל עליו ענין תיקון השכינה אז הוא מתעלה לקחת האור במקום שאין הס"א מגעת שם ומביא אותה למטה וכיון שנלקח מן האדם הוא שמור כי כל הסכנה הוא בהתפשטות מן המלכות לאדם וזהו באמת ענין מה שהיו תמיד יוצאים בדרכים בני הישיבה של הרשב"י עה"ש ושם לומדים הסודות שזה ממש דרך האמתי לעשות זה התיקון והוא דבר שלימד להם רשב"י ז"ל כמ"ש שם לקמן בס"ד. ובכלל הענין הוא כי האויר של עוה"ז הוא העב שלהגיע השפע אל האדם היושב בה הוא הסכנה שזכרנו, אך יש דרך א' שמתפשט מאויר הג"ע בתוך האויר הזה והאדם יקבל מתוך האויר ההוא ושם אין סכנה כלל ואח"כ מביא השפע שקיבל באויר ההוא אל האויר הזה ומאיר לכל העולם כי כיון שנוטל שם כבר אמרתי שהוא שמור, וזה מה שהיו עושים החכמים ההם בלכתם בשדות ובמדברות כי שם היה מתגלה להם מן האויר הזה וע"כ לא היה לימוד הסוד סכנה כלל, וז"ש בזוהר פ' אמור דף ק"ה ע"ב ביומי דר"ש הוה ב"נ אמר לחבריה פתח פיך ויאירו דבריך, כי כל הסכנה הוא בעבור זה האויר ולהם היו האורות נמשכים דרך ההעלם מאויר הנזכר, והנה גם האחרים היו יודעים מזה הדרך מעט אך לא הרבה וגם לא הרבה היו יודעים אפי' המועט ולכ"א [מחצדי חקלא זעירין אינון, ותדע שכל עניני הגוזמות דפ' הספינה ואחרים כאלה הם ע"ז הדרך שהיה מתראה להם ללכת למערות או כיוצא והיו עוברים מאויר אל אויר ועוד אפרש לך זה הדבר בס"ד. וגם תדע הדרך אשר לימד רשב"י ז"ל לחבריו האלה הקדושים להשיג השנה זאת היטב כי בתחלה לא היו יודעים אלא מעט ומשיגים מעט והוא מ"ש [ואינון בשולי כרמא] בי השכינה בהיותה מתוקנת כראוי בכל הארותיה נקראת כרם שהאורות תלויים זה מזה ונתלים בשרש כמו כרם ממש והנה צריך להגיע אל זה הכרם ולראות בכל המקומות באורות הגדולים והעקרים ולהתבונן מה צריך כדי להשיג כראוי אבל אותן הנמצאים קודם שלימד רשב"י הדרך הברור לא היו עומדים אלא בשולי הכרם שהוא במדריגת התחתונים וזה יען לא היו משיגים לכנוס לפנים. ואומר לך מהו הענין לא אשגחין ולא ידעין], הנה כתיב משכיל ע"ד ימצא טוב וזה כלל גדול בתורה יגעתי ולא מצאתי אל תאמין כי האורות באמת הם נעלמים אך ברוב ההשכלה עליהם הולכים ומתקרבים תמיד קירוב אחר קירוב והנה אלה היו עומדים בשולי הכרם ולא נדבה לבם ולא עצמו כח ללכת לפנים כי רמו המאורות אך הכל הוא מפני שלא השגיחו לפקח על תיקוני השכינה כראוי למה שצריך לכל צד כי אז היו משיגים ויודעים כל הצדדים וזהו [לא אשגחין ולא ידעין לאן הוא אתר כדקא יאות] פירוש אינם משגיחים ונמשך מזה שאינם יודעים המקום הראוי והצריך להתעסק בו. ותמצית כ"ז הענין כי התיקון הגדול החזק יותר הוא ענין הקצירה הזאת שאמרתי כי זה מביא האור הגדול בעולם ולא יוכל לעשותו אלא מי שמקבל עליו עול תיקון השכינה ויתהלך בדרכים הנצרכים לזה כמ"ש לך בס"ד והוא הענין מה שאמר להם אתכנשו חברייא לבי אדרא מלובשין שדיין ורומחין. ואודיעך עתה סודות גדולים ונעלמים מאד דרך הקרש ללמוד ממש לתיקון השכינה והוא הלמוד בדוגמא שלמעלה אשר הנהיג בו רשב"י ז"ל את חבריו והוא ענין המלחמות המוזכרים תמיד בתיקונים ובר"מ ובפ' בלק דקפ"ח ע"ב אמרו אר"א ברא רחימא קדישא וחביבא בכל הני זיני קרבא אשתדלנא בהו וידעינן לאגחא בהרבא ובקשתא