אדיר במרום כז

שגרם החטא ואז נשאר במדרגת בהמה וז"ס נמשל כבהמות נדמו ונשתעבד אל הטורח של תרי"ג כי ירד מן ההבל אל ההבל וזהו אדם להבל דמה ובחי' זו ירד למדרגת ז"א אח"כ בסוד אברהם כי זה היה הסוף שלא הי' יכול להתקיים המדרגה הראשונה אפילו בכח הגלגולים ואז היו ימיו כצל עובר והנה ודאי שאם ירד האדם ירדו נם הבהמות והם הבהמות של עתה אך נשארו איזה בהמות ממדריגות אותם של אדה"ר והיינו חמורו של רפב"י ודומה לו, והנה נמצא עתה כל ההנהגה בסוד הבל בלבד ואפי' האדם ירד שם ואף שהבהמות ירדו יותר ממנו אך הכל הבל אם יותר ואם פחות. ונחזור לענין כי סוף סוף הוצרך לתקן העולם בעמל וטורח המצות מפני שהיו קצר לכן צריך להיות שומר האדם את זמנו הרבה לתקנו כי הוא מעט והמלאכה מרובה וה"ס כי מארי דחובא דחיק תמיד כי למטה יש מקום התגברות הקליפות שלא היו למעלה ונמצאת הצרה רבה כי הזמן מועט והדוחק רב, אך באמת בזאת צריכים ב"א להחזיק יותר במעשיהם להגיע אל תיקון העולם וזה הדרך סוף סוף יתקן העולם ודאי אך מי שרוצה להיות הוא המתקן צריך לשים נגד פניו הדבר הזה להשכיל הרבה על הדבר למצוא הטוב הצריך לכל ישראל, ואפרש לך היטב הענין מאי מארי דחובא דחיק ותבין בזה סודות גדולים בענין הנהגת הגלות כי במשנה אמרו בעה"ב דוחק וכאן אמרו מארי דחובא דחיק, והאמת הקב"ה הוא הבעה"ב, מארי דחובא הוא הס"א הס"מ, ועל השכינה הק' נאמר אגרא דכלה דוחקא כי היא יושבת בין ב' הדחוקים הללו וצריכה לע"ל לקבל אור נגד כ"ז. הנה כתיב לא תהיה לו כנושה וז"ס מה שאמר עבד לוה לאיש מלוה וזה כי במעשה ההלואה נקשר הלוה להיות ממש כעבד להמלוה וס"ז כי לא עשה הקב"ה שום דבר למטה שאינו לפי סדר המאורות העליונים ולתיקון להם והוא שם העניים והעשירים וזה כי כיון שרצה שתמצא העבודה והבחירה בעולם הנה הניח שהמ' צריכה לקבל האורות מן האחרים וצריכה לעבודה, וזה כבר פירשתי למעלה ויסוד מאיר עליה ונק' עשיר הנותן צדקה לעני וכל עשיר למטה במדריגות היסוד והעני המקבל ממנו במדריגות מל' ולא היתה הבחי' הזאת של לחם עוני של השכינה נתקנה אלא ע"י עניים ועשירים למטה בצדקה אשר עשה העשיר לעני ובהיותו עומד במדריגות היסוד נאמר בו עשיר ברשים ימשול בסוד והוא ימשול בך כי כך נאמר בבחי' זו שהמ' היא אספקלריא דלא נהרא וצריכה לז"א, והנה העוני מתחלק לב' מדרגות יש מי שהוא עני וצריך לצדקה שלא להחזיר ויש מי שצריך ללוות אך מחזיר וזה וזה צריכים לקבל השפעה ע"י אחר לכך נשארים במדרגה זאת של עבד. ואמנם הלוה יורד למדרגה מט"ט שהיא עבד וזה שהוא במדריגת האצילות הוא בן חורין בסוד כ"י בני מלכים הם אך אם נצרך לאחר הנה יורד משם למדריגת מט"ט שהוא העבד שש שנים יעבוד והוא צריך לטרוח עד שיבוא המעות וז"ס הטורח של מט"ט בסוד ימי החול כידוע, והנה מי שירד במדרגה זו של עבד הנה האורות נסתמים אליו הרבה וסימן עבד פטור מן המצות ואם המלוה דוחק עליו הנה גורם לו תמיד יותר ירידה וסיתום לכן ציוה הכתוב לא תהיה לו כנושה, והנה ישראל חטאו הרבה והיו ח"ו חייבים כליה מה עשה הקב"ה לוה מס"מ הרשע והיינו שרצה שיאריך לו הזמן וזקף עליו במלוה את החוב אם לא ישובו בתשובה ח"ו יאבדם. וגם ההלואה זאת לא היתה בחנם אלא בריבית כי כך היא ההנהגה עם הס"מ הרשע והריבית היא כל השלוה והגדולה שנתנה לעוברי רצונו, והנה לכן צריך שלא יקנאו ישראל בהם או ללכת בדרכיהם כי זאת להם תחת מה שהניח ס"מ הרשע קיום לעולם ולישראל ואורך הזמן עד שיחזרו בתשובה. והנה ע"ז כתיב תחת עבד כי ימלוך שהוא ס"מ שמתגאה בבחר ושרים הולכים כעבדים שנעשו עבדים לפניו מפני ההלואה הזאת והוא בחי' מט"ט בסוד ימי החול בגלות והוא תמיד נעשה כנושה לדחוק בעבור חובו וגורם ירידה וסיתום